דרישה/יורה דעה/קצו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:55, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קצו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
תורת השלמים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ומלשון א"א הרא"ש ז"ל יראה שצריכה שתפסוק בטהרה בין השמשות כתוב בת"ה שאם התחילו הקהל להתפלל ערבית ועוד היום גדול י"א שיכולה לבדוק באותה שעה ותתחיל למנות מיום המחרת והוא ז"ל חולק בדבר משום דכיון שהתחילו הקהל להתפלל ערבית כבר עשו אותה שעה לילה הלכך חשבינן כאילו הוא מיום המחרת והלכך אין יום המחרת מן המנין דיום שפוסקת בו אינה סופרתו למנין ז' והאגור כתב שמהר"י מולין השיב כסברא הראשונה דאחר תפלת ערבית נחשב כיום לענין הפסקה ואפי' בע"ש אחר תפילת ערבית וקבלת שבת כי ההיא תוספת לא שייך לענין נדה. ולעולם ילמד אדם בתוך ביתו להחמיר לכתחילה שתהא בודקת ביום הפסק טהרתו במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות שזו הבדיקה מוציאה מידי ספק רשב"א ר"ל דאם אח"כ כשתוציאנו לא ימצא בו דם מובטחת היא שלא ראתה דם בתחילת כניסת הלילה השייך ליום ראשון של הז' ואם תראה דם אין נ"מ אם הדם יוצא ממנה בתחלת בין השמשות או בסופה הא עכ"פ יום של מחר לא תספור מספק משא"כ כשתבדוק בתחילת בין השמשות אף שלא תמצא דם על המוך דלמא עדיין אינו לילה ובעת התחלת לילה תראה דם ואין זה הפסק בטהרה ואם תבדוק סוף בין השמשות אזי יש לספק אם היתה בדקה נפשה מתחילת בין השמשות דלמא ראתה דם ודלמא התחלת לילה היה וק"ל:

ב[עריכה]

(או באחד מן האמצעים כו' הוא דברי הרא"ש מדברי הראב"ד אבל שאר המחברים לא הקילו כ"כ אלא פסקו כתב שדוקא בדקה תחלתה או סופה וכ"כ הרשב"א שראוי להחמיר בזה והס"ת וסמ"ג כתבו שראוי לחוש לדברי ר' חנינא שאין להתיר אלא בבדיקה תחילתה וסופה ע"ש רש"ל עכ"ה):

ג[עריכה]

עד מקום שאבר התשמיש מגיע כו' כ"כ א"א הרא"ש ורבי' ירוחם והגהות מיימוני וכתב ב"י וזכורני בימי נערותי ראיתי זקנים שהיו מגמגמים על בדיקה זו שכתב רבינו לומר שהוא דבר שא"א לעשות אחר כך בא לידי כתבי מהר"ר איסרלן וכתב בסימן ע"ז כבר שמעתי מדקדקין בזה אך בשאר חבורים אינו וכיון דא"א לנשים כולי האי אין להחמיר עליהם ביותר והנח להם לישראל כו' וב"י עשה פשרה בין הפוסקים כתב שיש לבדוק ביום הפסקה ועוד פ"א בז' נקיים ואז יצאה ידי כל הפוסקים (ר"ל הבדיקה שתהיה עד מקום שהשמש דש ביום הפסקה וז' נקיים. ושאר הבדיקות אף אם לא יגיע שם לית לן בה. וכתב רמ"א מיהו בדיעבד אם בדקה בחורין ובסדקין בעומק היטב כפי כחה סגי והוא מדברי מהרא"י סימן י"ג ע"ז עכ"ה) וטוב להיות אותה בדיקה ביום ב' שאם ישכח מלבדוק בענין זה יש לפניה ימים הרבה לתשלומים תוך ז' נקיים

ד[עריכה]

אם הוא תוך ששה עונות לשמושה כו' בת"ה סימן רמ"ה כתב דיש להוסיף עוד יום אחד ולא תתחיל למנות עד יום ששי לשמושה דאיכא למיחש זימנין כששמשה בין השמשות במ"ש ותסבור דעדיין יום הוא ונמצא שיכולה להתחיל ביום ד' שהיא ה' לשמושה ואינו כן אלא לילה היה כששמשה וכן נוהגין בכל אשכנז וגם בספר ש"ד משמע כן וכתוב באגור שכן השיב מהר"י מולין וכתב עוד בת"ה יש נוהגין וכן נוהגין באוסטריי"ך להמתין ז' ימים קודם ספירתן וכ"כ המנהג בא"ז גדול ושיש לא הוצרכו כ"כ וכ"כ הרמב"ם ז"ל תמצא במקצת מקומות שהאשה שראתה דם יושבת ז' ימי נדה ואח"כ סופרת ז' ימים נקיים ואפי' לא ראתה אלא פ"א וטעות הוא ביד מי שהורה להם כך כו' ע"ש שכתב שלא למחות ביד המקילין. וכתב עוד שם בת"ה וכ"כ רמ"א דאין לחלק בין שמשה ללא שמשה ואפי' מצאה כתם ואם ראתה אחר שהתפללו ערבית ועדיין הוא יום כתב מ"ו בתשובה סימן פ"ב דפשיטא דלדידן דאינה מתחלת למנות עד יום ו' לראייתה דיום ראייה זו הוא בכלל כיון דנשאר ג' עונות אפי' למתחילין ביום ה' לראייתה אם היא עדיין לא התפללה ערבית אע"פ שהציבור כבר התפללו מונה יום זה בכלל ע"ש:

ה[עריכה]

תקנה יפה באותו מקום במוך או בבגד כו' בהגהות מיימוני כתב בשם סמ"ק דאין לנו עתה לסמוך על בדיקת מוך דאין אנו בקיאין וגם ארחיצת חמין משמע דאין לסמוך ועיין מ"ש ב"י (וכ"כ רש"ל דא"א בקיאין ואין להקל ורמ"א מסיים וכל הפורץ גדר בדברים אלו שנהגו להחמיר ישכנו נחש עכ"ה). ושמעתי ממורי דאשה לא תכנס תוך ג' ימים אחר טבילתה למרחץ ונ"ל דהוא מה"ט דהא אמרו אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה או אחר טבילתה והמרחץ מפליט הזרע. ולפ"ז צריך ליזהר שג"כ לא תהלך הרבה אחר התשמיש כסברת הרמב"ן וגם הרא"ש ל"פ כסברא אלא שכתב שאין לסמוך ע"ז:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.