כרתי/יורה דעה/נג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:13, 27 ביוני 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: הוספת קישור להגהה מול טקסט הספר המקורי- כרגע מקשר לשער הספר. אם למשהו יהיה זמן לקשר לעמוד הספציפי זה יהיה יותר נוח.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כרתיTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png נג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי


(א) נשמטו ידי בהמה בבהמה דהכתף עב לא בקל יקרה נזק בריאה כמו בעוף ולכך כשר מרדכי:

(ב) מעיקרם והש"ך הביא בשם ש"ד בשמוטת יד בבהמה טריפה שמא איעכול ניביה וכן העיד הב"ח שראם כן בסמ"ק כ"י: ועיין פלתי שישבתי דבריהם שלא יהיה נגד הגמ' ומאין יצא דין זה ולכן ת"ח יחמיר לעצמו ויקיל לאחרים:

(ג) ג' ידים דכל יתר כניטל וניטל יד כשר וכן הדין בעוף:

(ד) לצלעות ויש לחוש לנקיב' הריאה

(ה) ויש אוסרים ואם נרפא שבר אל שבר יחדיו ידבקו דעת מהרי"ק להתיר והש"ך טען עליו ועיין בפלתי שכתבתי שאין כ"כ התימא ע"ש:

(ו) כרוחב אגודל חוץ מה שבתוך אסיתא ש"ך

(ז) בין מקום השבירה ואם השבירה באלכסון יש למדוד אצבע מן אמצע השבירה וסתם אצבע הוא באדם בינוני ואין להחמיר בשעורים הללו הואיל בלא"ה חומרא ואין לו כמעט שרש בגמ':

(ח) אז היא טריפה בכל ענין ואם לא עיין קודם בישול ואחר זה הרגיש בשבירה וא"א להבחין השיעור אם עוד צד להתיר יש להקל כי כמ"ש אין כאן חומרא מדיני גמ':

(ט) נשמטו אגפיו עיין פלתי שהבאתי ראיה מתוס' דצריך להיוה עכ"פ פסיקת ניבי' ולכן לעת צורך יש לצדד להקל:

(י) וצריך לנפחה ואנן בני אשכנזים מחמירין מבלי לסמוך אבדיקה כיון דצריך בדיקה מדינא

(יא) הגף שבור היינו באופן אם היה בחיים היא טריפה

(יב) ויש מכשירין היינו שלא הרכיב הבהמה זה על זה כנהוג קודם שחיטה אבל אם הרכיב בכח תלינן במידי דשכיח ואמרי' קודם שחיטה. וכן להיפוך אם רואה שבירה ולא נצרר הדם כלל ברור דהיה לאחר שחיטה דקודם שחיטה אם נשבר לא ימלט שיהיה סביב וסמוך לשבירה רושם וצרירת דם:

(יג) ויש לסמוך עי' לקמן ס"ס ק"י ומ"ש שם בזה

(יד) אבל כשנמצא שמוט ה"ה שביר' בעוף כ"כ אחרוני' ויש לשמוע להם להחמיר:

(טו) ושמו נוצה ואין אנו בקיאין בזה בזה"ז אף כי הפר"ח מקיל אין שומעין לו בזה להקל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.