פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/נג

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה נג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

או שיש לה ג' רגלים. עט"ז הנה המחבר שינה מלשון הטור דבטור כתב נשבר נחתך נשמטו או ג' ידים והוה לא זו אף זו ל"מ נשבר אלא אפילו נחתך לגמרי ואפילו נשמטו לא חיישינן לנקיבת הריאה והקשה הפרישה אות א' למה לי ג' ידים השתא חסר לגמרי ר"ל נחתכו לגמרי כ"ש ג' ידים ותי' דבא לומר דג אף בעוף כשירה שסובר כל יתר כנטול כאלו בלא זה האבר כלל אבל להרשב"א דיתר כנטול כאלו ניטל עכשיו טריפה עכ"ל ויראה לפרש דה"ק דכפי הנראה הטור בשיטת רש"י והר"מ בפי' כל יתר כחסר דמי מתולדה לא כניטל ביד ומש"ה אוסר לעיל ב' כבדים דנחסר מכל וכל והלכך כאן כשירה דחסר מתחלת ברייתה וודאי כשירה משא"כ להרשב"א דניטל ממקומו ביד ומכ"ש להרמב"ן כניטל עם מקומו ביד אם כן הוה ליה ניקבה הריאה דמ"ש בבוקא דאטמא דאמרינן שאם ינטל ישמט הבוקא להרשב"א והנה הב"ח בקו"א השיג עליו דאין ספק דכד ניים ושכיב אמר לזה דלכ"ע פי' יתר כחסר בתולדה וכן פירש"י יתר כחסר בבעלת ג' רגלים ואם כן יתר גף הוה כחסר וחסר כשר עכ"ל הנה לא זכיתי להבין דברי קדשו בכאן דמשמע דאודויי אודי ליה דאי הוה כנטול ביד הוה טריפה אם כן למה השיג עליו דלכ"ע יתר כחסר והלא מפורש הוא דלהרמב"ן ורשב"א יתר כנטול ביד לא כחסר מתולדה שהרי הב"י סימן מ"א כתב דרש"י והר"מ סוברים כחסר יע"ש ובתה"א ל"ט א' בפירוש דרש"י סובר כחסר ורמב"ן ורשב"א דכנטול אמרו ביד לא כחסר ולכך ב' טחולים טריפה בסומכיה דכניטל ביד דמי ואלו היה ניטל מקצת מתחלת ברייתה היה כשירה כמו נברא נקוב עיין ט"ז סימן מ"ג א' ובמ"י כלל פ"ט אות א' דמש"ה מטריף ב' טחולים בסומכיה דהוה כאלו ניטל ביד הא חסר בתולדה מקצת הוה מכשיר ואף נה"כ דמשיג שם היינו דחושש שמא נתרפא הא אלו הוה ידוע שבתולדה היה מודה ועיין בסימן נ"ד ביתיר חולי' דכתב הש"ך אות ט' דרשב"א ס"ל כנטול דמי לא כחסר אם כן להרשב"א יש להטריף יתר גף שרואין כאלו ניטל ביד וניקבה הריאה ואף את"ל דמ"מ לא אמרינן כאלו ניטל בכח עד שתינטל הריאה ועוד דע"כ הלל"מ כל יתר כחסר היכא שנטרף מצד עצמו הא כשאין נטרף מצד עצמו לא אמרינן כן מ"מ אין לומר על מאורן של ישראל הפרישה ששגג בזה ולדינא צ"ע ומיהו חסר גף כ"ע מודים דכשירה והט"ז שכתב דאין טריפה ביתיר או חסר אגב יתיר נקיט חסר וכאמור ודע דהמחבר דנקיט נשמט נשבר נחתך הוה ג"כ לא זו אף זו דל"ת נשמט דכתף עבה וצלעות מגינות משא"כ נשבר ויש עוקץ דמנדנד ודורסת חיישינן שפיר לנקיבת הריאה כמ"ש הב"ח דנשבר גרע טפי ותדע שהרא"ש בתשובה אם יש עוקץ מטריף מסברא וסובר דעדיף הוא מנשמט ואם כן ה"א בבהמה נמי ואמר נחתכו לגמרי דהוה חסר יד אפ"ה כשירה ויש לה ג' רגלים באמת שפת יתר הוא עיין בכורות ל"ש אלא ביד ואמאי לא אמר ברגל ולמטה מארכוב' אלא דסתמא תנן ומוקי ביד:

הכה"ג בהגהות הטור אות ב' מעשה שבא לפניו חסירות גף ולא היו יכולין להכיר אם בתולדה או ניטל ביד וצוה למוכרה לעובד כוכבים לא ידענא אם היה המעשה שהיה חסר הבוכנא דהוה נשמט ומש"ה לא היקל הא הוה הבוכנא קיים יש להקל מטעם ס"ס כמ"ש רמ"א כאן או שיש לחלק בין הספיקות ומה שהתיר מכירה יבואר לקמן סימן נ"ד דווקא היכא שרוב מתירין א"כ יראה דהמעשה היה דבוכנא היה קיים ואפ"ה לא רצה להתיר לאכול:

ב

מעבר לצלעות. דאז חיישינן שמא ניקבה הריאה ט"ז. דע שמה שנרשם כאן ש"ד והג"מ הנה הם סוברים הטעם בבהמה משום איעכול ניבי'. דטריפה לא משום עברה המכה אלא או"ה בכלל נ' כתב כן דהטעם הוא משום דעברה המכה מעבר לצלעות טריפה בין נשמט או נשבר עיין ד"מ ות"ח כלל פ"ז דין י"ב אמנם מ"ש סמוך לגוף לא ידענא מה הוא דאפילו רחוק מגוף אגודל ויותר כל שרואין שנצרר טריפה לדידן דא"א בקיאין ובהג"א לא נזכר סמוך ובעוף לקמן אף רחוק אגודל כשנצרר טריפה ולא מהני בדיקה כי כן נראה משמעות הרמ"א וכעת לא מצאתי גילוי לדין זה אם נצרר הדם אם נאמר דא"א בקיאין בבדיקה מאחר שב"י מכשיר אף אם נצרר הדם אמנם בב"ח כ' אם רואין שנצרר הדם בצלעות מטרפינן לה משמע דלא מהני בדיקה ומטרפינן מסתמא דא"א בקיאין בבדיקה וכאמור ועיין מ"ש בש"ך אות ח'. וכתב הט"ז מה שהקשה הלבוש ס"א מ"ש נצרר דנוהגין להטריף ומ"ש נשתברו מיעוט צלעות תי' הט"ז דכאן הלכה למקום אחר חיישינן טפי עוד הקשה הלבוש בסי' נ"ד ס"ב אמ"ש הרשב"א בארוך דף נ' א' אם נשבר צלעות כשירה כ"ש נשבר אגפיו ולפ"ז לדידן נשבר טריפה כ"ש צלע עוף דטריפה תי' הט"ז דגף מנדנד הנה והנה אפשר שנכנס לפנים כו' והנה בתי' זה היה יכול לתרץ קושיא א' ג"כ דיד הבהמה שדורסת עליו וחזינן ריעותא בצלעות גרע טפי אלא דלדברי הלבוש תי' כן לעיל שוב ראיתי במ"י כלל פ"ז אות כ"ז הרגיש בזה:

ג

אבל אין חוששין לזה. כתב הט"ז דאם יש עוקץ חייב לעיין אם יש ריעותא בצלעות נמצא פסקן של דברים כן הוא סמוך לגוף תוך אגודל אף שאין עוקץ ואין ריעותא טריפה רחוק אגודל אין עוקץ א"צ לעיין בצלעות יש עוקץ צריך לעיין בצלעות וכפי הנראה שכל שיש ריעותא אף רחוק אגודל ואין עוקץ א"א בקיאין וכן משמע לשון הלבוש ס"א ושוב מצאתי כן להיש"ש פא"ט סימן צ"ט על מ"ש השערים דריאה של עוף קשה הבדיקה ע"י שפופרת ואינו דומה לריאה בהמה שכולה לפנינו ומש"ה כל שיש ריעותא בצלעות יש להטריף יע"ש הרי כדברי דא"א בקיאין בבדיקה ועיין מ"ש בש"ך אות ח' בשם הב"ח יעוין שם:

ד

מאחר שרחוק מגוף. פי' הט"ז דמודדין מן התחלת השבר אם נשבר באלכסון מודדין מקום התחלת השבר בגוף כיון דחשש הוא שמא עצם החיצון ניקב הריאה לא מאמצעיות השבר עש"ך אות ט'. ואף שאין עוקץ וכ"ז פשוט:

ה

שמא. הט"ז הביא דברי רש"י דבהמה אין נחבאת הריאה בין הצלעות משא"כ בעוף ומש"ה אף נשבר ויש עוקץ כשירה בבהמה וע' ש"ך אות א' בשם מרדכי:

ו

וצריך. עט"ז הא דהוצרך לראיה והא בס"ב מבואר הוא י"ל דאפשר למחמירין נשבר גרע מנשמט דכל שעה חיישינן לנקיבת הריאה ומ"ש בשם היש"ש הוא בסי' צ"ט ומ"ש שם דריאה של עוף קשה הבדיקה משמע הא בהמה בקיאין אנו אנן אף בבהמה א"א בקיאין אלא שהיש"ש כ' בסי' מ"ו דריאה שלימה מכשיר בנפיחה בנמצא מחט ה"ט דרש"י סובר שם דאף נפיחה לא בעי דלא חיישינן לנקיבת הריאה כיון שהיא שלימה יע"ש. ומיהו מחט בריאה של עוף אף להש"ך שצידד בסימן ל"ז להכשיר בה"מ מ"מ בעוף שדבוקה לצלעות קשה הבדיקה אין להכשיר בה"מ  :

ז

נמצא. הט"ז הקשה דברי המחבר אהדדי וכבר עמדו כולו בזה ותי' דמיירי ביש עוקץ וא"א בבדיקה מש"ה טריפה ולא מהני ס"ס דהוה חסרון חכמה ולדידן אף באיתא לפנינו א"א בקיאין ומכשירין מטעם ס"ס אלא דלשון רמ"א אין מדוקדק דלא קאי אלא אאין עוקץ דבעוקץ דינו כנשמט כמ"ש הרא"ש בתשובה א"כ איך כתב ויש מכשירין דמשמע דפליג אהמחבר תי' הפר"ח אות יו"ד דבה"מ מיקל הרמ"א כמ"ש סימן ק"י א"כ שפיר כתב וי"מ. ועיין בש"ך אבאר מזה לענין יש עוקץ:

ח

שמא. עט"ז וא"י אמאי לא אמר נמי דספק מחיים פשיטא דהוה חסרון חכמה ועיין מ"י כלל פ"ז אות ל"ג ופ"ה אות מ"ח דהט"ז גופא כתב בסימן פ"א אות ד' דסירכא לא הוה חסרון חכמה כיון שאין א' בקי א"כ ה"ה כאן ומיהו מחיים או לאחר מיתה מיקרי חסרון חכמה ומש"ה ל"ק נמי מה שהקשה שם דס"ס א"צ לברר כלל כמבואר סימן ק"י דכאן יש להחמיר דמחיים או לאחר שחיטה הוה חסרון חכמה דהוא לפנינו ואם היה חכם היה מכיר שמחיים ובלבוש כתב דאין ספק הב' שקול דקרוב הדבר דניקב בנשמט וה"ה ביש עוקץ:

ט

יש להחמיר ולאסור. כתב הט"ז בשם רש"ל היכא דאיכא מידי למתלי שלאחר שחיטה נעשה תלינן והיינו אם יש דבר לתלות בו הא זרק בכח לא תלינן מהרי"ק עוד כתב אם הובא לפני השוחט שלם ונשבר כשר ויראה דהיינו כשקושרין אגפיים או שהשוחט תופס בידים דליכא למיחש לנקיבת הריאה הא בשמוט טריפה שמנתקת בשעת שחיטה הא אין הגף שבור חיישינן אף בשעת שחיטה שמא נכנס השבר לריאה עיין בל"י אות ט' ועיין ב"ח דהחמיר:

כתב הפר"ח אות ז' אם נשבר הגף לפנינו ישבר לגמרי דליכא למיחש לנקיבת הריאה ובנשמט ליכא תקנה כ"א י"ב חודש עכ"ל יפה כתב דליכא למיחש לצער ב"ח אם יחתוך לגמרי דכל דמתקן לאכילה ליכא צער ב"ח דהותר לשחוט ואין צער גדול כמו מריטת הנוצות ומ"ש י"ב חודש ה"ה כ"א יום וכ"כ הוא ז"ל ובנשבר ליכא תקנה י"ב חודש כמ"ש הוא ז"ל בסימן נ"ז וברור הוא:

י

עוף. הט"ז כתב דאף לדידן יש לסמוך אבדיקתנו דע"י חולי לא חיישינן ששלט המכה יותר והבדיקה לחומרא בזה אנו בקיאין כמבואר סי' ל"ט בזה:

עובדא בא לידי עצם גף שהיה נשבר ולא הספקתי לראות אם יש אגודל עד שנפל העצם ונאבד והיה צורך שבת והתרתי מחמת ס"ס שמא היה אגודל ושמא הלכה דאין נשבר טריפה כהמחבר ושמא לא ניקבה הריאה והכלים התרתי לאחר מעל"ע כיון דיש תקנה בשהייה וגם הי' צד להתיר שהיה שא"ש י"י אף שאין לסמוך ע"ז כמו שאכתוב בש"ך מ"מ לסניף בעלמא ומטעמא דהיו כמה סניפים  :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.