פלתי/יורה דעה/נג

פלתי ‏ יורה דעה נג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) נשמטו ידי בהמה וכו' ועיין ש"ך ס"ק ה' בשם ש"ד דמטריף בשמוטת יד בבהמה שמא איעכול ניבי' וכן העיד הב"ח שראה כן בכ"י ע"ש וכתבו דהוא נגד הש"ס דבגמ' מבואר דשמוטת יד בבהמה כשרה ובאמת לכאורה תמוה. ונראה דהם ס"ל דלא כת"ח דפירשו דשמוטת ירך פי' איעכול ניבי' דהא סתם קתני שמוטת ירך ועיין ר"ן ורשב"א ויש להם הוכח' דהא שמוטת ירך יד בבהמה ובעוף בהדדי קתני ואלו סי' של שמוטה דאיעכול ניבי' מה זה לשמוטת בעוף דטריפות יד מינקב לריאה ומה נ"מ אי איפסיק או איעכול ניבי' ועכצ"ל דבאמת שמוטה טריפה בלי איעכול ניבי' וא"כ קשיא ר"י אדר"י דס"ל לעיל בוקא דאטמא דשף מדוכתי' כשר (ולגי' הרי"ף אפי' באיעכול ניבי' כשר עיין חדושי רשב"א) ובשמעתן ס"ל לר"י שמוטת ירך טריפה וכל סוגי' דשמעת' דטריפה ורבא לפי גי' דידן פליג וס"ל דכשר בבוקא דאטמא קשה איך יפלוג אכל הני שמעת' וגם ל"ל כמ"ש התוס' דשמוטת ירך היינו באיעכול ניבי' א"כ ר"ה דאמר שמוטת ירך בעוף כשרה ה"ה בהמה כמ"ש התוס' מלוי וקשה הא ר"ה אמר דנ"ח ע"ב חסר ויתי' ברגל טריפה דכל יתר כנטול דמי וגם איך אמרינן דר"י מכשיר בבוקא דאטמא דשף וכו' הא ס"ל הלכה כסתם משנה שנחתכה רגלים וכו' וא"כ סתרי המשנה אהדדי דר"י מרבה דבוקא דאטמא דכשר מן יתורא דמשנה זה הכלל ולחלק בין חתיכה לשף מדוכתי' עדיין לא אסיק אדעתי' כי אם לבסוף גבי שמוטת ירך וכו' דקשיא רב אדרב ואלו לר"י לא קשי' לי' מידי לכן ס"ל להגאון ר"י ש"ד וסייעתו בוקא דאטמא היינו ענין משותף ליד ורגל ראשו של אטמא שהוא תחוב בתוך החור כבוכנא באסיתא הוא נקרא בוקא דאטמא והוא לר' מתנא בכ"מ טריפה והיינו באיעכול ניבי' דיש כאן ריעותא דרקבון אבל ר' מתנא דהוא אמר דרך כלל בין איד בין ארגל והוא לא ס"ל רק ברגל אבל ביד מכשיר ואפסק' הלכתא באיעכול ניביה בכ"מ דאף בוק' דשף מדוכתי' הן ביד והן ברגל טריפה וזו שכתב בשמוטת יד בגף טריפה דשמא איעכול ניבי' כי אנן לא בקיאין בהו להבחין בין נפסק לאיעכול וא"ש ויש להחמיר בבהמות שאינן של ישראל ולחוש לדעת המחמירין: והנה #א) התוס' כתבו להדיא דף נ"ז בד"ה שמוטת וכו' דכולה שמוטה דשמעתין באיעכול ניבי' איירי בבהמה ובעוף וכו' והשתא ניחא במה דנקט בכולא שמעת' שמוטה ולא נקט דשף מדוכתי' כדר"מ. משום דר"מ איירי בלי איעכול ניבי' אבל הכא איירי באיעכול ניבי' שייך לשון שמוטה וכן סיימו התוס' דכולה שמעתה איירי באיעכול ניבי' ויש להבין שמוטת גף בעוף דטריפה שמא ניקבה ריאה ושמואל אמר וכן תבדוק מה צורך בזה איעכול ניבי' וצריך לומר דלא מחזקינן ריעותא בריאה רק כדחזינן דנרקבו ניבי' א"כ כאן לקותא דאין עיכול ורקבון רק מחמת לקותא חיישינן דשלטה ע"י שמוטת הגף ג"כ לקותא בריאה ורקבון משא"כ כשלא נרקב ואין כאן לקותא לא חיישינן לריאה וכן צ"ל בתוס' וכן מוכח באגודה פא"ט דכתב נשמט סמוך לשחיטה וא"י אי קודם או לאחר שחיטה מותרת דבעי עיכול ובזמן מועט א"א וכן הדין בעוף לפירוש התוס' הרי דס"ל כי דעת התוס' כל שמוטה אפילו בעוף פירושו אעיכול ניבי' וקשה מה יאמר בשמוטת גף וע"כ דגם בזה אי לית ריעותא כשר. והן הן דעת התשב"ן שהביא הש"ך דכתב שמוטת גף בעוף במקום חבורו בגף טריפה והוא דאיעכול ניבי' עכ"ל וכתב הש"ך שהוא טעות דמוכח דמה ענין לגף דחשש נקיבת הריאה איעכול ניבי' ומכח זה שלח ידו להגיה ואינו כי הדברים בתוס' כמ"ש וח"ו להגיה בזה אפילו אות אחת ובהפסד מרובה יש לסמוך אי הניבי' קיימין ולא פסוקי כלל וכן הוא דעת בה"ע כמו שכתב הטור בנשמט גף עוף דודאי איעכול ניבי' והיינו כמ"ש דלא חיישינן לנקיבת הריאה אם לא דאיעכול ניבי':

(ב) ויש אוסרין הב"ח כתב בשם מהרי"ק דאם חזר ונקשר יפה יש להתיר ותמה הש"ך הא כאן החשש טריפות דניקבה הריאה וא"כ מה יועיל דשבר אל שבר נדבקו. #ב) ולא ידעתי מה החרי אף הזה הא לקמן בסי' נ"ו הביא הטור מרבוות' דס"ל בנשבר במקום צ"ה ונקשר יפה דכשר וג"כ קשה מה יועיל דנקשר השבר לחשש פסיקת צ"ה וצ"ל הואיל וע"י קרה טריפות לא היה נקשר יפה אלו מטריף בהא ובלא"ה אמרו טריפות לא משבח ולא הדר בריא והוא כמו בנשבר העצם מקום דנעשה טריהה דמתירין במקום שנקשר יפה וה"ה בזה ואולי לזה נתכווין מהרש"ל ביש"ש פרק בהמה המקשה דיליף ליה מהך דצומת הגידין להכשיר אף במקום חשש נקיבת הריאה וא"כ אף בזה י"ל אלו ע"י שבירה קרה טריפות בריאה לא היה חוזר ונקשר וא"כ נשבר במקום דבלא"ה אינו טריפות מדברי הגמ' מהכ"ת להתמיר ויאמר לא הש"ך מה הבדל יש אם השבירה גורם פסיקת הגידין או שגורם נקב בריאה למה בזה נסמוך על קישור שבר אל שבר ולמה לא בזה ואי דלקמן בעצם מחלוק' רבוותא כאן דהא מה דלא נזכר בגמ' י"ל על מקילין זהו מה שנ"ל להסיר קושיא הש"ך אבל מ"מ ח"ו לסמוך ע"ז להלכה למעשה להקל מה שהעיד הש"ך כי גדולי הדור הסכימו עמו. ומה שהקשה המרדכי דלמה לא קתני יתר עוף בנשמט הגף י"ל דודאי הא דלא מהני בדיקה בריאה הוא דלמא בגף קרה סדק קטן בריאה ובקל סותמו ליח' וכדומה אף זה אי נקב שאין בו חסרון פוסל בריאה אך זהו פלוגתא דרבנן ור"ש כמבואר בגמ' דף מ"ז ע"ב וא"כ ל"ק דלחשוב לוי דכבר כתבו התוס' דף נ"ה ע"ב ד"ה איבעי' וכו' דבפלוגתא לא מיירי לוי ולר"ש דבעינן חסרון מהני בדיקה ודו"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.