תולדות יצחק/במדבר/י
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כט[עריכה]
נוסעים אנחנו אל המקום וגו' יש להקשות מה הוסיף מרע"ה פעם השנית שמה שאמר בפעם השנית והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך הוא מ"ש לו בפעם הראשונה והיה ראוי למשה שישתוק או שיפציר עמו או שיאמר לו טענה אחרת ולא שיכפול לומר לו הטענה הראשונה עצמה שכבר שמע אותה יתרו ולא רצה והרמב"ן השיב שבפעם הא' אמר סתם והטבנו לך ויתרו חשב שיתנו לו מן השלל כסף וזהב ולא יהיה לו נחלה בתוכ' וענה כי אל ארצי ואל מולדתי אלך כי שם לי נחלה והשיב משה והיה הטוב ההוא רמז לקרקעות ע"כ. וזה הפי' רחוק שאם כל תשובת יתרו אל ארצי אלך הוא ששם יש לו קרקעות היה ראוי שישיב משה בפי' ויאמר והיה כי יתן לנו את הארץ ניתן לך נחלה בה ולא ברמז והיה הטוב ההוא שהטוב ההוא איפשר שיפורש על טוב כסף וזהב ושלל ואע"פ שירמוז הטוב ההוא לקרקע יותר ממטלטלין בפי' היה ראוי לאומרו אחר שכל התלונה היתה זאת והנכון בעיני כי לפי שהיה נראה ממאמר מרע"ה שרצה לתת לו צדקה כמו שאומרי' לעני לך ואעשה לך טובה וזה נראה לשון לך אתנו והטבנו לך ויתרו חשש לכבודו ואמר למשה לא אלך שבארצי אני עשיר מכם כי שם יש לי עושר ונכסים וכבוד וקרקעות ואיני צריך צדקה לזה השיב משה אינו לצדקה רק בחיוב שנהיה חייבין לך כי על כן ידעת חנותינו במדבר כמו שפי' הרמב"ן כי מדעתך המדבר תהיה לנו לעינים בכבוש הארצות ותורנו הדרך אשר נעלה בה ועל זה הטוב שתעשה עמנו אני אומר והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך:
הפיכת הנונין לומר שהעולם הפוך שיתרו שהוא מהאומות העולם נתגייר ונעשה יהודי כשר וכל כך עד שישראל בקשו ממנו שילך עמהם וישראל בני אברהם יצחק ויעקב מתאוננים רע באזני ה' ומתאוים תאוה בוכים ואומרים מי יאכילנו בשר ואף ה' חרה בעם ויך בהם מכה רבה מאד וגם ויסעו מהר ה' והם ג' פורעניות וז"ש והיית לנו לעינים והוא לענין יראת השם שיאמרו ישראל יתרו שהוא גר ירא את ה' וכ"ש אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |