קרית ספר/מעילה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קרית ספר ‏ מעילה ו

א

הנהנה בשוה פרוטה בדבר תלוש שאינו נפגם ככלי זהב של הקדש מעל נהנה בדבר הנפגם לא מעל עד שיפגום ויהנה בשוה פרוטה כאחת מעילה פרק הנהנה וחכ"א כל דבר שיש בו פגם לא מעל עד שיפגום דרבי עקיבא קאמר כיון שנהנה מעל והם אמרו כיון דהוי דבר שדרכו ליפגם לא מעל עד שיפגום ושאין בו פגם כיון שנהנה מעל כיצד נהנה בקטלא של הקדש שהוא ענק שבצוארה ובגמרא תנא מודה ר' עקיבא לחכמים בדבר שיש בו פגם דלא מעל עד שיפגום ובמאי פליגי בלבושא מציעאה שאינו נפגם עד זמן מרובה דמלבוש החיצון פוגם לאלתר והסמוך לבשרו נמי מתחכך לבשר ובמלמלא שכיון שמשמרו הרבה אין בו פגם עד זמן מרובה וסברי חכמים הואיל ויש בו פגם מכל מקום לא מעל עד שיפגום ובגמרא תניא נאמר חטא בתרומה ונאמר חטא במעילה מה חטא האמור בתרומה פוגם ונהנה ומי שפגם נהנה דהוא עצמו שפגם התרומה הוא עצמו נהנה ממנה אף חטא האמור בתרומה כן ולא תיליף מעילה דהכא מוימעלו דע"ז דאיכא שינוי וליכא ע"ז או הנאה בלא פגם כמעילה דסוטה דנהנה בלא פגימה היא דבעולה איתא והרי היא פגומה ועומדת אלא מתרומה כדאמר' ובדבר שפוגם בו נהנה ולא בדבר אחר ופגימתו והנאתו כאחת בשעה אחת כתרומה דהנאתו וביעורו שוה. נהנה כבחצי פרוטה ופגם כבחצי פרוטה או שנהנה בשוה פרוטה ופגם שוה פרוטה בדבר אחר לא מעל עד שיפגום במה שנהנה או יהנה במה שפגם באותה הנייה שם במשנה נהנה כבחצי פרוטה וכו' לא מעל עד שיהנה ויפגם בשוה פרוטה בדבר אחד דכתרומה בעי' דפגימתו והנאתו כאחת והנהנה ומהנה חברו מצטרף אפילו לזמן מרובה כדילפינן מתמעול מעל מכל מקום.

ב

קדשי קדשים התמימים שתלש מצמרן כיון שנהנה בפרוטה מעל אע"פ שלא פגם שם במשנה אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד כיצד רכב ע"ג בהמה תלש מן החטאת וכו' ופרש"י ז"ל דהני לאו לדמי קיימי ולא בני איפגומי נינהו שאפילו רכב ע"ג בהמה והכחישה או תלש מצמרה עדין ראויה היא לקרבן ולא פסלה בכך למזבח דבין שמנה ובין כחושה ראויה היא למזבח ואין בה תורת פגימה הילכך אכתי בקדושתה קיימא ויש בו מועל אחר מועל ובגמרא מני מתניתין רבי נחמיא הוא דתניא אין מועל אחר מועל אלא בהמה ר' נחמיא אומר בהמה וכלי שרת מ"ט דת"ק סבר בענינא דבהמה כתיב מעילה דכתיב וכפר עליו הכהן באיל האשם והאי באיל האשם יתירא הוא שכבר נאמר תחלה איל אשם ונימא וכפר עליו הכהן ותו לא באיל האשם למה לי לומר שכפר עליו במה שמעל באיל האשם שנהנה ממנו ולא פגם דמשמע אפילו מעל בו כמה פעמים קרוי אשם שיש בו מעילה כל שעה ומדכתיב בהמה גבי מעילה ולא שאר מילי מכלל דאין מועל אחר מועל אלא בבהמה ורבי נחמיא דמוסיף כלי שרת למעילה מייתי להו מק"ו אם אחרים מביאים כלים לקדושתן הוא עצמו לא כ"ש כלומר כיון דכלי שרת חמירי כל כך שמביאים אחרים לקדושה ויש בהם מעילה דקי"ל דכלי שרת מקדשין כל דבר הוא עצמו כלי שרת כגון כוס של זהב לא כ"ש שיהא קדוש כל כך שיהא בו מועל אחר מועל ואם נפל בקדשים מום הואיל ולמכירה עומדין והגיזה פוגמת דמיהן לא מעל עד שיהנה ויפגם בפרוטה דומיא דתרומה דילפינן מינה תלש אחר שמתו כיון שנהנה מעל מדרבנן כדאמרינן ספ"ב שם תלש ובא חברו ותלש כולן מעלו רבי אומר כל דבר שאין לו פדיון דהיינו בהמה וכלי שרת יש בו מועל אחר מועל ובגמרא היינו ת"ק אמר רב פפא קדשי מזבח תמימים ונעשין בעלי מומין איכא בינייהו.

ג

המועל בקדשי בדק הבית כיון שמעל בשגגה נתחלל הקדש והנהנה אחריו פטור מעל בזדון הואיל ואינו חייב בקרבן מעילה לא נתחלל הקדש אלא הרי הוא בהוייתו ואם בא אחר ונהנה בו בשגגה חייב קרבן מעילה דכתיב כי תמעול מעל וחטאה בשגגה דאינו חייב קרבן אלא כשמעל בשגגה אבל אם נתחלל הקדש או לא פליגי במתניתין בקדושין פ' האיש מקדש ר"מ ורבי יהודה ואמר רב נחמן אמר רב אדא בר אהבה הלכה כרבי יהודה בהקדש דבשוגג מתחלל ולא במזיד הואיל וסתם לן תנא כותיה במתני' דשילח ביד פקח ונזכר עד שלא הגיע ליד חנוני חנוני מעל לכשיוציא ואוקמי' בגמרא בשנזכרו שניהם בעל הבית והשליח ואיפטרו ממעילה דאינה נוהגת אלא בשגגה כדכתיב וחטאה בשגגה אבל חנוני מעל לכשיוציא דהואיל ואינו יודע דשל הקדש היא הויא שגגה גביה ונתחלל קדש גביה דאי לא נתחלל קרבן במאי מחייב והיינו כשהקנהו לאחר כדתנן גבי חנוני דמעל לכשיוציא ונתחלל הקדש אבל אם נהנה ופגם ולא הקנה לאחר לא נתחלל מה שנשאר מן הקדש אלא יש בו מועל אחר מועל בבהמה וכלי תשמיש בלבד וחייב קרבן מעילה דמה שנהנה ממנו ונפגם נתחלל כבר אבל הנשאר מן הכלי בקדושתו עומד הואיל ולא הוציאו מרשותו ולכן יש בו מועל אחר מועל כבקע בקרדום ושתה בכוס של זהב ורכב על החמור דכולן מעלו אלא א"כ נתנו לחברו דהוא מעל וחברו לא מעל והא דילפינן לעיל דבהמה שהיא קדשי קדשים למזבח וכלי שרת הוא דאית בהו מועל אחר מועל מידי אחרינא לא היינו בנהנה ולא פגם אבל נהנה ופגם כי הכא בקדשי בדק הבית נמי אית בהו מועל אחר מועל כי האי גונא דמה שפגם כל אחד הוציא לחולין והנשאר עומד בקדושתו ויש בו מועל אחר מועל אלא אם כן נתנו לאחר כדאמ' שהרי חללו כולו והוציאו לחולין ובהמת קדשי קדשים אפילו נתנה לחברו וחברו לחברו כולם מעלו כיון שנהנו ממנה דאינה יוצאה לחולין דקדשה קדושת הגוף וכן כל הקדוש קדושת הגוף דכיון דרבי קרא מדכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה לרבות קדשי מזבח דקדשי קדושת הגוף משמע דבהני אע"פ שלא נתחלל חייב קרבן מעילה וכדילפינן מאיל האשם דאע"ג דנהנה ממנו ומעל קרי ליה אשם כדאמר' לעיל.

ו

בהמת קדשי קדשים שנפל בה מום הואיל והיא עומדת לפדיון הויא כקדשי בדק הבית שם תלש ובא חברו ותלש כולן מעלו ר' אומר כל דבר שאין בו פדיון יש בו מועל אחר מועל ובגמרא היינו ת"ק אמר רב פפא קדשי מזבח תמימים ונעשו בעלי מומין ועבר ושחטן איכא בינייהו דחכמים סברי יפדו דלא בעינן העמדה והערכה וכיון דאית בהו פדיה אין בהם מועל אחר מועל.

ז

הנוטל אבן או קורה של הקדש ונתנה לחברו שניהם מעלו פ' הנהנה משנה נטל אבן או קורה של הקדש לא מעל נתנה לחברו הוא מעל שהוציאה לחולין וחברו לא מעל ובגמרא מ"ש הוא דכי נטלה לא מעל ומ"ש חברו דכי נתנה לו מעל ואמר שמואל בגזבר המסורות לו עסקינן דברשותו הן אע"ג דנטלה ברשות הקדש היא אבל כי נתנה לחברו הרי שינהו מרשות הקדש לחול ומעל כיון דשנה אותה וחתכה או בנאה בבנין ודר תחתיה והרב ז"ל מפ' בגזבר המסורות עסקינן שזה שנטלה נתנה לגזבר שהיו בידו והוא מעל שפגם בהקדש שחסר האבן ההיא מן ההקדש ונהנה בנתינתה בטובת הנאה והגזבר לא מעל שברשותו היתה קודם והיינו דתנן וחברו לא מעל אבל נתנה לחברו שאינו גזבר שניהם מעלו ומשום דאין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בבהמה וכלי שרת בלבד כדאמר' לעיל הוצרך הרב ז"ל לומר שאין דברים אלו אמורים שימעלו שניהם אלא במועל בזדון שלא נתחלל הקדש. הנוטל פרוטה של הקדש על דעת שהוא שלו לא מעל עד שיוציאנה בחפציו או שיתן אותה במתנה שם נטל פרוטה של הקדש לא מעל נתנה לחברו הוא מעל שנהנה בנתינה וחברו לא מעל דאין מועל אחר מועל במוקדשין כדא'. נטל אבן או קורה של הקדש לא מעל עד שיבנה אותה בתוך ביתו דתלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש או עד שידור תחתיה שוה פרוטה אם נתנה על פי ארובה ולא. חברה בבנין נטל פרוטה של הקדש ונתנה לבלן מעל שנהנה בהיותו רוחץ בכל עת שירצה שם במשנה נתנה לבלן וכו' וכן לשאר בעלי אומניות בריתא בהזהב קנה בה חפץ ולא משך מן הגוי מעל מישראל לא מעל בהזהב מייתי מתני' דנתנה לבלן ואמר רב דוקא בלן דלא מיחסרא משיכה שאין כאן מה למשוך דשכירות גמורה הוא אבל מידי אחריתי דמיחסרא משיכה לא מעל עד דמשיך והתניא נתנה לספר מעל והא בעי לממשך תספורת הב"ע בספר גוי דלאו בר משיכה הוא דגוי לא שייך ביה דין משיכה דמיד עמיתך כתיב תניא נמי הכי נתנה לספר או לכל בעל אומניות לא מעל עד דמשך קשיין אהדדי אלא לאו כאן בגוי כאן בישראל.

יא

המוציא מעות הקדש בצרכיו על דעת שהן חולין אע"פ שלא הוציאן בדברי חול מעל כחטאת ואשם ופסח שקנאה מן ההקדש פ"ק דתוספתא דמעילה פלוגתא דר"ש ורבנן המביא חטאת ואשם מן ההקדש כיון שלקח מעל דברי ר"ש וחכ"א לא מעל עד שיזרק הדם מכאן אמרו אין מביאין מנחות ונסכים ולחם תודה וכו' ואם הביא לא מעל דכיון דאין כאן זריקת דם לא נהנה עדין אבל בחטאת ואשם דאיכא זריקת דם נהנה שנתכפר ובפ' הנהנה תניא אימא מה חטא האמור בתרומה שיצא מן הקדש לחול מן הקדש לקדש כגון הביא חטאתו ואשמו מן ההקדש מנין ת"ל תמעול מעל מכל מקום ריבה אבל קודם שנתכפר אינו מועל דאכתי דבר קדש הוא מה שלקח במעות הקדש. נתן שקלו ממעות הקדש כשיתרום התרומה ויקנו בהמה אחד ויזרק דמה מועל שהרי יש לו חלק בה שם בתוספתא ופ' מצרפין השוקל שקלו מן ההקדש וכו'. המפריש שקלו שם בתוספתא המפריש שקלו והוציאו מעל וכיון דהוא קדש בין הוא בין חברו מעל נתנו לחברו לשוקלו על ידו ושקלו ע"י עצמו אם נתרמה תרומה מעל משנה בשקלים פ' מצרפין שכיון שתורמין על העתיד לגבות הוי כאלו הגיע השקל ללשכה ולכך אם לא נתרמה לא מעל ואין מועלין בשיירי הלשכה בירושלמי דפ' מצרפין וכי יש מעילה בשירים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.