פתחי תשובה/חושן משפט/עד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הדין עמו. בגש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב אם אחר בא לשלם לי עבור הלוה שלא בשליחותו א"צ לקבל ממנו ריב"ש סימן קצ"ז והעתיקו גם כן הריק"ש:
(ב) ואם רצה. עבה"ט בשם סמ"ע ועיין עוד בסמ"ע וש"ך שהביאו בשם הש"ג פרק הגוזל בתרא שהלואות שעושין בזה"ז בעלי חנויות כו' מצי המלוה לעכב מלקבל הפרעון כו' ועיין בתומים ובנה"מ מ"ש בזה ועיין מ"ש מדין זה לקמן סימן קע"ו סכ"ג ס"ק כ"ז:
(ג) וה"ה אם הגיע הזמן כו'. בגש"ע דהגר"ע זצ"ל נ"ב הקובע זמן לפרוע בזמנים מחולפים אם עברו הזמנים ולא תבעו המלוה הלוואתו א"י לכופו לפרוע כאחד אלא לזמנים מחולפים שיראה בעיני הב"ד. כנה"ג סי' ע"ג בטור אות ו' בשם הר"ש יונה:
(ד) הדין עם המלוה. עבה"ט ועיין בת' בית אפרים חח"מ סימן ז' שכתב דפשטות דברי הרא"ש (והטור וש"ע) משמע דזהו אף היכא דזילי' נכסי' דלוה מחמת זה אולם בת' הרשב"א ח"ג דפוס ליוורנו סימן מ"ג מבואר דהיכא דזילי נכסיה דלוה ע"י זה נחלקו בו רבותינו של הרשב"א ודעת הרשב"א עצמו נוטה לדעת האומרים בכהאי גוונא צריך המלוה לקבל קרקע ומסיים ובזה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות (ובסוף הת' שם מבואר דאם כתוב בשטר במזומנים דוקא גם הרשב"א מוד' שאין משגיחין במה דזילי נכסיה דלוה ואין הלוה יכול לכוף למלוה שיקח הקרקע בחובו) ע"ש ועמש"ל סימן פ"ב ס"ג ס"ק ד':
(ה) שהלוהו בכל ענין. בגש"ע דהגר"ע ז"ל נ"ב עיין בש"ך סי' רצ"ב סק"ט וצ"ע עכ"ל:
(ו) וכפי מה שתיקן ישלם. עיין בת' חתם סופר חח"מ סימן ס"ב שנשאל אודות אחד שבילדותו הלוה מעות ע"צ היתר עיסקא כפי שהורהו אחד המורים ועתה אחר עיונו בש"ס ופוסקים לא נראה בעיניו היתר ההוא ורוצה להחזיר הרבית ובמדינה ההיא הוזלו הבאנקא נאטא טובא מאשר היה אז והמלכות תיקן שהפורע חוב צריך לשלם בבנקא טובה כפי ערך שהיה בימי היוקר ויעלה זה לסך עצום וק' עליו להחזיר כל כך. והשיב דא"צ לשלם אלא כמספר הבאנקא שלקח ממנו אעפ"י שהוזלו עתה שהרי פשוט שע"פ ד"ת משלם לו מטבע שהלוה אפילו נפסלה לגמרי כל דאית ליה אורחא למישן כבגמרא ב"ק צ"ז ע"ב מכ"ש היכא דמסגי הכא אלא שהוזל ורק משום דקיימא לן דינא דמלכותא דינא ומלכא אמר שיפרע לו טובה כפי ערך שהי' אז וא"כ נאמר ממ"נ אי בתר דין תור' אזלת א"צ לשלם אלא מטבע שהלוהו ואי בתר דד"מ אזלת א"צ להחזיר הרבית כלל דבדיניהם אין מוציאין. והגם דיש לפקפק ע"ז ולומר דמן התור' אינו יוצא ידי השב' מעליא עד שיחזיר כמו שתיקן המלכות לפרוע וראיה לזה ממה דהקש' הש"ס שם ממעשר שני אהא דר"נ כו' מ"מ לדינא מ"ש נ"ל אמת שאין צריך להחזיר אלא מטבע שלקח ממנו דהא אילו לא תיקן המלכות דבר בפרעון חובות הוה אזלינן בתר דין תור' אך כיון שתיקן אמרינן מסתמא גם זה נוגע לחק מלכותו כו' וכל זה בפרעון חוב ממש אבל בהחזרת רבית שיש להקל על בעלי תשוב' ומידי דלא שכיח ולא אסיק המלכות אדעתי' בהא לא תיקן ותבנא לדיננא שישלם כמה שקיבל אות' המטבע ממש אם מעט ואם הרבה עכ"ד ע"ש:
(ז) ויש חולקין עבה"ט ועיין עוד מדינים אלו בת' שבו"י ח"ב סימן קע"ה ובת' בית אפרים חח"מ סימן ד' ובת' ח"ס סימן צ"ח ובסי' ס"ג ס"ד ס"ה ובסימן ע"ד עש"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |