בית נתן/ברכות/ח/א
שהצבור מתפללין רב נחמן בר יצחק אמר מהכא כה אמר וכו' ר' יוסי בר' חנינא אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס[1] תנ"ה מניין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס כתיב[2] פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי מאי פדה בשלום נפשי אמר רבי שמעון ן' יוחאי[3] כל העוסק וכו':
מבין אומות העולם אמר ר' שמעון בן לקיש:
מעל אדמתם אמרו ליה לר"י וכו' (ותיבת ואת בית יהודה אתוש מתוכם ל"ג בכ"י וזה כוונת הרש"ל שכ' הנני נותשם מעל אדמתם נמחק ור"ל סיפא דקרא הנז' ואת בית יהודה אתוש מתוכם[4]):
תמה ואמר כי כתיב למען (עיין רש"ל):
אבל בחוצה לארץ לא לסוף א"ל מאי עבידתייהו א"ל מקדמי ומחשכי (אגב אכתוב בכאן חידוש איך נפל ט"ס בדברי רש"י וז"ל רש"י מקדמי שחרית מחשכי ערבית כלומר מאריכין בבית הכנסת ונ"ב האי כלומר איזה תלמיד כותבו וה"פ דבד' ל"ט אר"י בעצמו מצוה להתפלל עם דמדומי חמה ופירש"י תפלת יוצר עם הנץ החמה ותפלת המנחה עם שקיעת החמה וכן איתה בשבת דף קי"ח וע"ש פירש"י, וה"פ דמקדמי שחרית דבתפלת שחרית מקדימין, ומחשכי ערבית ר"ל דבתפלת מנחה מחשכי עם דומדומי חמה וד"ל ס' צנצנת מנחם דף ל"ח ע"ב ועי' בס' רוב דגן שנשתבש בזה ע"ש ועי' בב"מ ס"ד ל' ע"ב דהוי חזו לה בקדמיתא ובמחשכתא ופירש"י לפני עלות השחר, חשכתא שחשכה ערבית):
קדימו וחשיכו לבי כנישתא (ותי' ועיילו ל"ג והכוונה כדלעיל):
דתורכו חיי אמר רב חסדא:
בבית הכנסת ואח"ך יתפלל שנאמ' לשמור מזוזות פתחי שני פתחים ס"ד אלא אימא שיעור ב' פתתי' על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא מאי לעת מצא אמ"ר חנינא וכו':
מצא חיים וגו' רב נחמן אמר לעת מצא וכו':
בגבבא דעמרא דלאחור נשדייה (ור"ל שנשלך לאחור עפירש"י) ואיכא דאמרי קשה שבכולן כפרוקי פטורי[5] בפי וושט:
אמר רבא ליבעי איניש רחמי עד זבולא:
שערי ציון אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה מכל בתי כנסיות [6](ומבתי מדרשות) (ו)היינו דאמר רב חייא וכו' עד אלא ארבע אמות של הלכה בלבד ר' אמי ור' אסי אע"ג דהוו תליסר בתי כנישתא לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסו ויתבו אמר אביי מרישא הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בגו כנישתא כיון דשמענא להא דא"ר חייא בר אמי משמיה דעולא לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא אמר רב חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה וכו':
לא נשא שלמה את בת פרעה דכתיב ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וגו' וכתיב בתריה ויתחתן שלמה אל פרעה מלך מצרים והתניא לא ידור ל"ק הא דכייף ליה לרביה הא דלא כייף ליה:
המניח ס"ת כשהוא פתוח ויוצא:
וגריס אמר אינהו בדידהו ואנן בדידן[7] ואמר רב הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי לעולם וכו':
- ↑ בכי"מ ר' נחמן בר יצחק אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב, וכ"ה בשאילתות שם (ושם אי' גם כביר כח לב) ובבה"ג וכ"ה ברי"ף (ושם הגי' ר"נ סתם) וברא"ש (אך שם הקדים דברי רנב"י לריב"ח). ובבית נתן הגי' ר"נ בר יצחק אמר מהכא כה אמר כו' ריב"ח אמר מהכא הן אל כביר כו' וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"י ובס' המוסר פ"ד ד' כ"ט א'. ונוסחת הכ"י עדיפה דראוי להקדים ריב"ח לרנב"י (דק"ס).
- ↑ והגי' כתיב משמע קצת מבה"ג ושאילתות שלא הביאו האי קרא בהתנ"ה שגם הם היו גורסים כן ודרשה בפ"ע היא (דק"ס) אבל אין לגי' זו חבר בעדי הנוסח. מאידך, תיבת "וכתיב" ליתא כלל בכי"מ (והוגה בו ואומר. ובפריס חסר כל השורה) וקטע וויען (אבל שם ופדה) ובכמה עדי נוסח של הרי"ף.
- ↑ צ"ל ארשב"י אמר הקב"ה כל כו' [א"ה אבל בדפוס ספרד כבב"נ].
והגי' מאי פדה כו' כ"ה גם באה"ת וברא"ש אבל אם נאמר דדרשה בפ"ע היא או כגי' הרא"ש מאי פדה דשאלת סתמא דגמ' היא לא יתכן הלשון אמר רשב"י והי' לו להגמ' לומר תניא רשב"י אומר מ"ד פדה כו' אמר הקב"ה כו' אלא שהעיקר כגי' הדפוס והכל ברייתא אחת היא ואולי היה כתוב כגי' הרא"ש בכ"י [א"ה כי"מ שנכתב על הגרד "כי ברבים היו עמדי"] וגררוהו ומחקוהו מפני זה. והגי' אמר רשב"י כ"ה גם באה"ת וברא"ש ובמנוה"מ ובס' המוסר שם (דק"ס). - ↑ בכי"מ "ואת בית יהודה אתוש מתוכם" ליתא, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת וברי"ף וברא"ש. ובד' שונצינו ווינציא ובסיליאה הגי' את ישראל "הנני נותשם מעל אדמתם" ולא עוד כו' ולבניו שנא' הנני כו' ויפה מחקו המהרש"ל לפעם הראשון והב"נ שלא ראה הדפוסים הישנים כתב בכוונת הרש"ל מה שכתב (דק"ס).
- ↑ וט"ס (דק"ס).
- ↑ הסוגריים ע"פ בדיקה בהעתקת כתב היד, וכן ליתא בכ"י פירנצה.
- ↑ וסדר ישר הוא וכ"ה בתוס' סוטה ל"ט א' ובת' הרשב"א ח"א סי' ר"ו וסי' תע"א (דק"ס).