מעשה רקח/תמידין ומוספין/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png תמידין ומוספין TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק י מהלכות תמידין ומוספין

ב[עריכה]

ועוד מקריבין וכו'. לענין ההקרבה קאי דאלו לשל צבור ידוע דשני השעירים משל צבור הן וכדתנן ולקיחתן כאחד וכו':

ו[עריכה]

ועם ניסוך היין וכו'. אין הכרח בדברי רבינו שהיה מנסך שניהם בבת אחת דאפשר שהיה מנסך זה אח"ז ומלשון מרן ז"ל שכתב ומשמע לרבינו דהיינו בשעת ניסוך היין אין הכרח דאפילו בזה אח"ז מקרי בשעה אחת אמנם מדתנן פ' לולב וערבה ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין אחד מעובה ואחד דק כדי שיהיו שניהם כלין בבת אחת ע"כ משמע דבבת אחת היו מנסכין אותם דאי בזה אח"ז רחוק הדבר מאד לצמצם שיהיו שניהם כלין בבת אחת ומ"מ מבואר הדבר דאין זה לעיכובא דהרי פסק דאפילו נסכן בלילה יצא והוא מבואר בתענית דף ב' ומכ"ש למ"ש התוס' שם דמשמע דס"ל דאף לכתחילה יכול לנסך מהלילה ועיין להמל"מ ז"ל:

ז[עריכה]

ושני ספלים של כסף היו שם וכו'. בפ"ב דמעשה הקרבנות הל' א' כתב רבינו גבי ניסוך היין ויוצק על היסוד ויורד לשיתין ופי' מרן ז"ל שם שכוונתו דבניסוך היין של כל ימות השנה היה עושה כן לבד מניסוך דחג שהיה מטיל לספלים עיי"ש אמנם אם איתא היה לו לרבינו לכתוב כאן כיצד היו עושין בחג לרמוז דבשאר ימות השנה לא היו מנסכין בספלים כלל ותו דלא נמצא דבר זה בשום מקום כמ"ש שם והקרוב אלי דרבינו סמך שם למ"ש כאן שהוא עיקר מקומו:

ושל מים היה נקב שלו דק וכו'. לשון המשנה אחד מעובה ואחד דק ורבינו שינה הלשון אפשר שנתכוון למ"ש התוס' ז"ל דלשון מעובה אינו שייך בנקבים אלא בשולי הספל עיי"ש:

ט[עריכה]

ואינה מכלי שרת. מדכתב בזו שאינה מכלי שרת מכלל דצלוחית של זהב שכתב לעיל בהל' (ה') [ז'] היתה מכלי שרת וא"כ קשה דאיך היה מערה ממנה להספלים שהם של כסף הא קי"ל דמעלין בקדש ולא מורידין וכדאמרינן גבי שלחנות וכו' ויש ליישב עם מ"ש התוס' דהספלים היו קבועים במזבח עצמו והוו להו כגופו של מזבח:

יא[עריכה]

בכל יום וכו'. טעם לציון אלו הפסוקים אף שהיו אומרים כל המזמור עיין לרש"י ז"ל בסוכה דף (נ"ב) [נ"ה]:

יב[עריכה]

כבר ביארנו וכו'. עיין לרבינו בפירוש המשנה פרק החליל:

טו[עריכה]

ולעולם אין מערבין וכו'. מרן ז"ל הזכיר הסוגיא ופי' רש"י והגיה בדברי רש"י במ"ש היינו בשלא נתערבו והקשה עליו והגיה אפי' נתערבו וכו' ע"כ והרב לח"מ ז"ל הקשה דאדרבה גירסתינו בדברי רש"י היא הנכונה דפשט הברייתא דקאמרה במה דברים אמורים וכו' אמתני' [קאי] וכן פירש רש"י שם וכיון דאמתני' קאי על כרחך ה"ק הא דתני מתניתין דאין מערבין וכו' היינו כשהסלת והשמן קיים וכו' אבל היכא דהוקטר סלת ושמן או נתערב ולא נשאר אלא יין מערבין וכו' וא"כ על כרחך מה שאמרה המשנה אבל אין מערבין וכו' איירי בשלא נתערבו וכו' עיי"ש. ואחרי המחילה הראויה איני רואה הכרח לומר דהך במד"א דברייתא אמתני' קאי כי היכי דתידוק מינה דמאי דקתני מתני' אבל אין מערבין וכו' דבלא נתערבו איירי דהן אמת דרש"י ז"ל פי' שם והא תניא במד"א דאין מערבין נסכי כבשים בנסכי אלים וכו' ולא פי' ז"ל דאמתני' קאי אלא דההך חלוקא דקתני ברישא דברייתא לחודה קתני עלה במד"א וכו' ולפ"ז אין כאן אותו דיוק להחלוקא האחרת דמתני' וגם לא מסתבר מלישנא דמתני' דמדקתני אבל אין מערבין וכו' דהוי שפת יתר דכיון דקתני ברישא מערבין נסכי פרים בנסכי אלים מינה נשמע דבנסכי כבשים אין מערבין אלא מדחזר לשנות אבל אין מערבין וכו' אתא לאורויי דאפילו נתערבו סלתן ושמנן אין מערבין יינן משא"כ כשנגיה בדברי רש"י האפי' אתי שפיר וכפשטא דמתני' גם בס' ברכת הזבח ז"ל הגיה זה האפילו וכתב שדברי הרב לח"מ ז"ל דחוקים עיין עליו:

יח[עריכה]

וכיון שנבללו וכו'. בדפוס מגדל עוז נמצא מחוק מתיבת לכתחילה עד סוף הדין ונראה שיש להגיהו ודו"ק:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון