אילת השחר/כתובות/צז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:39, 10 במרץ 2023 מאת אילת השחר (שיחה | תרומות) (תבנית ממ)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


אילת השחר TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png צז TriangleArrow-Left.png ב

דף צ"ז ע"ב

לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד. יש לעיין אם לכן תיקנו שתוכל למכור כיון שזה בהתאם לרצונו, או כיון דאינו רוצה שתתבזה הרי זה כאילו אמר בפירוש שתוכל למכור וזה מהני לגבי יורשיו, וכעין מה שכבר דן בקובץ שעורים (אות שי"ט).

רש"י ד"ה מגורשת ואינה מגורשת. ומן האירוסין. ובמהרש"א תמה דמן האירוסין בין כך אין מזונות, ובבית יעקב תירץ דמיירי בהגיע זמן, וכ"כ בהפלאה, ומבואר מדבריהם דאם מת היורשין חייבין במזונותיה. וצ"ע נהי דכשהוא חי יש לה מזונות, מ"מ לאחר מיתה הא חיוב מזונות אינו אלא מתנאי כתובה ותנאי כתובה אינו מתחייב אלא מנישואין ואילך, דהא כתובה מנה מאתים גופא, אי לארוסה אין כתובה, מסתמא גם בהגיע הזמן אין לה כתובה, וכן כל שאר הדברים, וכבר העיר מזה בהפלאה עצמו. (מהדו"ק)

רש"י ד"ה שירשתה בתה או אחותה. דמשום דידה בעינן תקנתא שלא תמשך מלהנשא. הנה נתחדש כאן חידוש גדול דהנה כל חינא היינו שנשים ירצו להנשא, אבל כאן החשש שמא הבת היורשת לבד לא תמשך להנשא, דהא אין סיבה על שאר נשים שלא ירצו להנשא מחמת שלהבת קשה לגבות, דא"כ גם אם יירש הבן ג"כ לא ירצו כיון שקשה למכור בשביל הכתובה רק ע"י ב"ד, וע"כ דרק היא לא תמשך ובכ"ז תיקנו בעדה לבד שתגבה כדי שתמשך להנשא.

תוד"ה לאתויי. דפשיטא. בהפלאה הקשה דהא הו"ל איני יודע אם פרעתיך אם החיוב כבר הי' מקודם על כל הימים, ואף דאיכא דסברי דכל יום מתחדש החיוב מ"מ הא ליכא להקשות על רש"י, ובפרט להש"ך (סי' ע"ה ס"ק כ"ז) דגם אם החיוב אח"כ, אך אם החיוב ודאי והפטור שמא פשע בפקדונו ספק והו"ל איני יודע אם פרעתיך.

ואפשר לומר דאיני יודע אם פרעתיך זה רק בפרעון, דודאי לא שייך לומר דהחיוב לא הי' על הצד שיפרע אלא דהי' חיוב דהא לא שייך פרעון בלי שהי' חיוב, נמצא דהפרעון הוא רק מוריד החיוב, משא"כ במזונות אם מגרשה הא על אחרי שנתגרשה לא הי' כלל חיוב, ובודאי לא נימא שהי' חיוב גם על אח"כ אלא שהגירושין הורידו החיוב, וא"כ הוי כספק אם נתחייבתי, ומה שהוכיח מהש"ך דאף באופן דהפרעון הי' קודם, מ"מ איני יודע אם פרעתיך חייב, דהחיוב דהלואה ודאי והפשיעה ספק, הא התם הפשיעה אינו אלא כפרעון דהא אין שייכות להפשיעה עם ההלואה אלא דנמצא דתיכף עם ההלואה יש פרעון, אבל לא שייך לומר דעל הצד של פשיעה לא הי' סיבה לחייבו אלא שזה כמו פרעון, ולכן הוי כאיני יודע אם פרעתיך, משא"כ כאן דעל אחרי גירושין לא הי' כלל חיוב. (מהדו"ק)

רש"י ד"ה לא אמרינן מקצת הכסף. מוהר הבתולות שיש לה עדיין עליהם הרי הוא ככולו ויתן לה מזונות. ויש לעיין דבשלמא לאנשי יהודה דכל מה דיש לה מזונות תלוי אם יש לה עדיין חיוב כתובה שייך זה, אבל לפי"מ דקי"ל כאנשי גליל, א"כ הא לא מה שאין לה כתובה סיבה להפסיד מזונות אלא כשתבעה מפסידה, א"כ הא צריך להיות הספק אם תביעת קצת הוי כתביעת הכל, וא"כ הא אדרבה ר"ש ס"ל דהוי כתביעת הכל דמקצת כסף ככל כסף. ועי' בר"ן דיש שכתבו דכשמחלה ליתומים כתובה יש לה עדיין מזונות, ואפי' הרשב"א שדחה זה מ"מ משמע דכשמחלה לבעלה יש סברא שיהי' לה מזונות דחושבת שלא ימנע עבור זה המזונות, ורק כשמחלה להיתומים הסתלקה מהבית לגמרי, א"כ אין הסיבה מחמת שיש לה עדיין חיוב כתובה, דהא כשמחלה לבעלה הא מיירי דבאמת אין כבר חיוב כתובה ואפ"ה יש סברא שיהי' לה מזונות.

ויש להוסיף ראי' דאין תלוי בחיוב הכתובה, דהא אפילו לאנשי גליל דאין יכולים להכריחה לסלקה ממזונות ע"י שיפרעו הכתובה, מ"מ הכתובה מסתמא נפרעה בזה, דהא בכל חוב אפשר להכריח לקבל הפרעון כמבואר בחו"מ (סי' ע"ד) דפרעון בע"כ הוי פרעון, וה"נ כאן, אלא דלא מהני להם להפטר ממזונות, ושוב יש ראי' דאינו תלוי בחיוב הכתובה שיש לה.

אלא דרש"י הא כתב מחמת דמוהר הבתולות שיש לה, משמע דמפרש אליבא דמאן דס"ל כתובה דאורייתא דיליף זה מכסף ישקול כמוהר הבתולות, וע"ז קאמר דאם עדיין חייבים לשקול קצת כסף מקרי דחייבין כל הכסף, דקאי על כסף ישקול האמור בתורה, והתורה הא מיירי מהכסף דחייבין לה, אלא דצ"ע דחיוב מזונות לאחר מיתתו דזה תקנ"ח, וכי תלוי זה באם יש לה שם כסף ישקול או לא, דהא אם תיקנו זה משום דעדיין היא נשארת כאשתו שאינה עוזבת שם בעלה, אבל מה זה נוגע אם יש עדיין שם כסף ישקול או לא, ועי' בפנ"י.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א