הפלאה/כתובות/צז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' ד"ה אלמנה מן האירוסין הוא דלא נפיש חן דידה וכו'. נראה דלא ניחא להו כפירש"י דאכתי נשמע מהא דקתני ברישא מכרה כתובתה או מקצתה וכו' לא תמכור השאר אלא בבית דין דאתי כר"ש אע"ג דמיירי בנשואה שהיה לה חיבת ביאה אפ"ה ס"ל דכיון שאין לה מזונות לא תמכור השאר אלא בבית דין א"כ מאי קמ"ל בסיפא בגרושה מן הנשואין משא"כ לפי' התוס' בתרא ניחא דגרושה צריכה חן יותר אבל לפי' קמא צ"ע ויש ליישב דלא פלוג במכרה מקצתה בין נשאר עדיין הרבה או לא וכיון דאם לא נשאר אלא מעט מכתובתה לא שייך חינא דאין לה לגבות כל כך תו לא פלוג. וק"ל:
תוס' ד"ה לאתוי וכו'. וזהו מילתא דפשיטא וכו'. לכאורה קשה דהא קי"ל דאינו יודע אם פרעתי חייב וה"נ דמי לא"י אם פרעתי כיון דבודאי נתחייב במזונות וספק אם נתגרשה ואע"ג דהיינו דוקא כשטוען המלוה ברי הא איתא בח"מ ריש סימן פ"ב דבמלוה בשטר אפילו שניהם אינם יודעין אוקי השטר אחזקתו וחייב לשלם וכן כתב הש"ך בח"מ סימן נ"ט א"כ ה"נ כיון דודאי נתחייב במזונותיה וספק אם מגורשת אין ספק מוציא מידי ודאי ולא דמי להא דאמרינן לעיל דף פ"א במתו בעליהן עד שלא שתו דמספק אינה נוטלת כבר כתבנו שם דספק סוטה שאני דעשאו רחמנא כודאי כל זמן שלא שתתו וצ"ל דס"ל כמו שהוכחנו לעיל מדברי התוס' דף צ"ו ע"ב ד"ה ור' יוסי וכו' דחוב במזונות מתחיל בכל יום ויום וה"ל כאינו יודע אם נתחייבתי ומ"מ לא ה"ל תו מילתא דפשיטא ואין מזה תמיהה על רש"י ז"ל דהא לדעת כמה פוסקים החיוב מתחיל משעת כתיבה ותו דכבר כתבנו לעיל דאפילו בספק פרעון קודם כיון דהחוב הוא ודאי והפטור ספק אין ספק מוציא מידי ודאי כמ"ש הש"ך בריש סימן ע"ה וצ"ל דהכא שאני משום דנכסי בחזקת יתמי קיימי בכה"ג עכ"פ לאו מילתא דפשיטא היא מיהו לפי' רש"י לפנינו דמיירי בגרושה מן האירוסין דע"כ צ"ל דהא דאית לה מזונות מן הבעל הוא משום דאגודא ביה עדיפא טפי מארוסה דעלמא דל"ל מזוני' א"כ בכה"ג פשיטא דכשמת אין לה מזונות ואפילו בהגיע זמן דנתחייב כבר מ"מ נראה פשוט דתנאי כתובה דאת תהא יתבא בביתי וכו' אינו אלא משעת נשואין. אלא דבלשון משנה ירושלמי שהביאו התוס' לעיל דף נ"ח ד"ה ואפילו כולן וכו' הגיע זמן ולא נשאו או שמתו בעליהן אוכלת משלו וכו' משמע דיש לה מזונות. ויש לדחות. וצ"ע שלא נזכר בדברי הפוסקים. ועיין קונטרס אחרון:
תוס' ד"ה בבתוליה וכו'. דהא בקנס של נערה וכו'. וכן גבי נערה המאורסה. הקשה מהרש"א לפמ"ש התוס' דדרשינן בעולת בעל לק"מ ע"ש. ולענ"ד נראה דכוונת התוס' כן הוא כיון דחזינן גבי קנס וגבי נערה מאורסה דילפינן מבעולת בעל דכתיב גבי נערה מאורסה וילפינן נמי מיניה לקנס דאין אחר עושה בעולה שלא כדרכה א"כ ה"נ לענין כהן גדול נמי ניליף מיניה אי הוי כתב בתולה בלא יו"ד להכשיר שלא כדרכה ולקמן הקשו התוס' אהא דקאמר דלר' אליעזר ור"ש בתולה שלימה משמע למעט בוגרת הא חזינן דבתולה לאו שלימה משמע לענין שלא כדרכה גבי קנס וגבי נערה המאורסה וא"כ למה ממעט הכא בוגרת על זה שפיר כתבו התוס' דמזה אין ראיה דהא ע"כ הכא נצטרך לומר דהב' בבתוליה אפילו אי כתב בבתולה בלא י' ע"כ נמעט שלא כדרכה כמ"ש התוס' לקמן דהב' ע"כ משמע דקאי אמקום בתולים לענין שלא כדרכה א"כ כיון דלא דמי לשאר מילי לענין שלא כדרכה ליכא למילף מבעולת בעל והדרינן לסברא דלר"א ור"ש בתולה שלימה משמע ולמעט בוגרת ושפיר איצטריך היו"ד בתוליה לרבות בוגרת משא"כ לר"מ דס"ל בתולה ואפילו מקצת בתולה משמע ממילא הוי מרבינן בוגרת אפילו אי הוי כתב
בבתולה בלא י' והוי דרשינן למעט שלא כדרכה דלא נילף מבעולת בעל ואפ"ה הוי אמרינן דבוגרת כשירה כיון דס"ל בתולה ואפילו מקצת בתולה וע"כ י' דבתולים אתי לאשמעינן דכולה בתולים בעינן למעט בוגרת וכי היכא דלא נמעט ג"כ שלא כדרכה מיו"ד דבתולים הוצרך הב' בבתוליה לרבות וק"ל:
תוס' ד"ה בתולה שלימה וכו' וקשה לרבי וכו'. ולכאורה נראה הא דהקשו מקנס ולא מנערה בתולה דכתיב גבי נערה מאורסה בסקילה משום דיש לומר גבי נערה מאורסה דילפינן מבעולת בעל דאין אחר עושה בעולה שלא כדרכה ה"א דה"ה בוגרת אבל מקנס שפיר הקשו דאי ניליף מנערה המאורסה הא שם נתמעט בוגרת אע"ג דיש לומר דס"ל דילפינן מבעולת בעל דכתיב גבי נערה המאורסה דבתולה לאו שלימה משמע וה"א דדוקא בנערה המאורסה נתמעט בוגרת מקרא ולא גבי קנס א"כ תקשה דניליף גם הכא לענין כהן גדול דלאו שלימה משמע והיינו שכתבו התוס' בקושיא שניה על תנא דס"ל דכל מקום שנאמר בתולה נערה משמע הקשו סתם דל"ל נערה בכל מקום משום דהתם קשה גם גבי נערה מאורסה כיון דלשון בתולה משמע נערה אין לרבות בוגרת משלא כדרכה דכתיב ביה בעולת בעל אך לפי מ"ש בסמוך לפרש מה שכתבו התוס' בס"ד ושמא יש לומר וכו'. דהכא דכתיב בבתוליה דמרבינן מהב' שלא כדרכה לפסול תו ליכא למילף מבעולת בעל דכתיב גבי נערה המאורסה כיון דחזינן דהתורה מיעט שלא כדרכה א"כ ממילא למסקנת דבריהם מתורץ קושית התוס' מקנס וק"ל:
וא"ל דאדרבא נימא איפכא דילמא כוונת התורה הכא ג"כ כמו גבי קנס למעט בוגרת ולרבות שלא כדרכה ואיצטריך היו"ד דבתוליה למעט בוגרת כי היכי דאיצטריך לנערה גבי קנס למעט בוגרת אע"ג דבתולה שלימה משמע משום דלא נילף מבעולת בעל וכיון דכתיב בתולים איצטריך לכתוב הב' בבתוליה לרבות שלא כדרכה דלא למעט אותו מיו"ד דבתולים אך דזה אינו דכיון דאיכא למימר כנ"ל דהב' דבתוליה לפסול שלא כדרכה וממילא דיוד דבתולים לרבות בוגרת דלמעט בוגרת לא איצטריך דבתולה שלימה משמע ומבעולת בעל ליכא למילף דהא מיעטה התורה שלא כדרכה ואיכא למימר איפכא כנ"ל וממילא אמרינן להקל גבי בוגרת ולהחמיר גבי שלא כדרכה דשלא כדרכה גריע טפי מצד הסברא ולא דמי לסקילה וקנס משום דהתם מוכרח לומר נערה ולא בוגרת וק"ל:
שם בא"ד ההוא בתול' איצטריך לכדרשינן ליה וכו'. כבר כתבתי לעיל בר"פ אלו נערות דף ל' על מה שכתבו התוס' שם ד"ה איכא בינייהו דר"ש בן מנסיא סבר ליה כר"א ור"ש דבתולה שלימה משמע א"כ כיון דר"ש בן מנסיא לא דריש הני דרשות דהתם א"כ תקשה עליו דמאי איצטריך גבי קנס למעט בוגרת ועיין מ"ש שם לתרץ קושיא זו. עוד נראה לולי דבריהם ז"ל דיש לומר דנהי גבי קנס ילפינן מבעולת בעל דאפילו באו עליה עשרה בני אדם ועדיין היא בתולה כולן חייבין בקנס ואין חילוק בין העראה לשלא כדרכה מ"מ הכא גבי כהן גדול דנפקא מבבתוליה דכתבו התוס' לעיל משום דמשמע במקום בתולים וכו' א"כ יש לומר דהיינו דוקא שלא כדרכה ממש אבל העראה דהוא במקום בתולים הוא בכלל בוגרת דכיון דמיעט התורה מקצת בתוליה לר"מ מי' דבתולים גם העראה בכלל א"כ יש לפרש הא דקאמר לעיל דף ל' דאיכא בינייהו בעולה לכ"ג היינו ע"י העראה וס"ל כר"מ ושפיר איצטריך גבי קנס למעט בוגרת וק"ל. אבל התוס' שם ל"ל סברא זו כמ"ש שם:
עוד יש לומר לולי דבריהם ז"ל לעיל דהא דאיצטריך לר' מאיר בבתוליה להכשיר שלא כדרכה ולא ילפינן ליה מבעולת בעל דכתיב גבי נערה מאורסה דהכא אתי להכשיר אפילו ע"י הבעל דלגבי נערה מאורסה בעל עושה אפילו בעולה שלא כדרכה אע"ג דע"י הבעל בל"ז ה"ל אלמנה וגרושה מ"מ נ"מ לענין יבום דמדאורייתא חייבי לאוין בני יבום נינהו משא"כ בחיייבי עשה כדאיתא בפרק כיצד דף כ'. משא"כ בר"פ אלו נערות דקיימי שם אליבא דר"ע דס"ל דחייבי לאוין לאו בני חליצה ויבום נינהו כדאיתא ביבמות דף ט' ע"א ע"כ קרא אתי לפסול שלא כדרכה אפילו ע"י אחר אפילו אי ס"ל כר"מ דבתולה אפילו מקצת בתולים וצ"ע בזה ובלימוד הישיבה הארכנו בזה. וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |