אילת השחר/כתובות/מג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:33, 10 במרץ 2023 מאת אילת השחר (שיחה | תרומות) (לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


אילת השחר TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png מג TriangleArrow-Left.png ב

דף מ"ג ע"ב

מנה מאתיים מן האירוסין ותוספת מן הנישואין. והיינו דמוחלת לשיעבוד מזמן אירוסין, ויש לעיין אם מוחלת החוב וכעת חיוב כתובה חדש, או דרק מוחלת שיעבוד לקוחות מזמן הקודם, ונפק"מ להני דסברי דגם במלוה ע"פ יש דין קדימה לבע"ח המוקדם כשבאין לגבות מהלוה, א"כ ה"נ אם באה לגבות מהבעל ויש בעלי חובות שלוה מהם בין אירוסין לנישואין, דאם מחלה כל החוב וכעת זה כתובה חדשה לגמרי נמצא דבע"ח ההוא יש לו דין קדימה, אבל אם רק שיעבוד נכסים לגבות ממשועבדים מחלה, אבל עצם החוב כתובה נשאר, נמצא דהיא הבע"ח הקודם.

ולפי מש"כ המהרש"א ברש"י דמוחלת בשעת אירוסין כיון דמצפה שיכתוב לה כתובה בשעת נישואין ומאז ישתעבדו הנכסים, וזה בודאי שייך רק על מחילת המשועבדים, דהכתובה הא בודאי אינה מוחלת בשעת אירוסין, ובשתי כתובות א' של מאתים וא' של ג' מאות בודאי מוחלת לגמרי על המאתיים כשתגבה את הג' מאות מזמן השני. ועי' בתוד"ה ומיגבא בביאור ספיקת הגמ' אי משום דלא תקינו לי' רבנן כשמוחלת, וזה א"ש אם מוחלת לגמרי, אבל אם המחילה רק על שיעבוד נכסים מזמן קודם למה יפסיד האב לגמרי כל הכתובה.

הואיל וברשותו נכתבין. עי' בחזו"א (סי' נ"ו ס"ק ט"ז) דהביא הספק אם חיוב כתובה חל תיכף ובתנאי אם יגרשנה או ימות, או דכשיגרשנה או ימות אז חל חיוב הכתובה דלפני זה אין כלל חיוב, וכבר הערנו במקו"א דלפי"ז איך שייך שתמכור טובת הנאת כתובתה דהא עדיין אין כאן חוב כלל דהוי דבשלב"ל לגמרי, וכן יש לעיין מכאן דאם בשעת כתיבה אין עדיין חלות חיוב כלל, איך יזכה בזה האב, ורבנן דפליגי אין ראי' דפליגי בזה, דאפשר דהם סברי דכמו באם בגרה עובר זכות כתובה מהאב להבת, ה"נ באם נכתבה בימי נערות לפני נישואין ונשאת עובר כל החיוב מהאב להבת, אבל עכ"פ יש כבר חיוב כתובה.

ועי' ברא"ש דביאר דלכן תקינו לאב כתובה אע"פ שתגבה כשאינה ברשותו כיון דנכתבה ברשותו הוי קצת כגבוי, ואיך שייך כגבוי אם אין עדיין חיוב כלל, וכן צ"ע לפי"ז מה דאמרינן לב"ש לקמן (דף פ"א) דכתובה הוי כגבוי, דמה שייך כגבוי אם אין עדיין כלל חיוב.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א