חתם סופר/כתובות/מג/ב

חתם סופר כתובות מג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המארס את בתו ונתגרשה. בתשו' הרא"ש כ' דהא דאמרי' מזלא גרם אין רוצה לומר שמזלה גורם שימותו בעלי' אלא מזוני תלי' במזלא ומזל שלה גרם שלא תזון בריווח ע"כ ימותו בעלי' שלא תתפרנס. וכ' בנוב"י כרך ראשון שלפ"ז אשה שבעלה מתפרנס על ידה אין בה דין קטלנית להך לישנא. והשתא לפ"ז קטנה ארוסה החוזרת לבית אבי' למזונות. וא"כ אין לתלות במזל דידה אלא במזל אבי' שלא זכה להמציא מזון לבתו. וא"כ לפי' רמב"ן אין לצרף אירוסי' עם נישואי' ומוכח דלא כנב"י וק"ל:

השיאה ונתאלמנה כו' ר' יהודה אומר כו' בירושלמי מפרש טעמי' דר' יהודה כדי שיקפוץ ויתן נדן לבתו. וצריך לומר בנישואי' שניים שוב אין מצוה ליתן לה נדן והיינו דקמ"ל מתני' השיאה פעם שנית וקשה הא בפעם שני' היא משיאה את עצמה וה"ל למיתני נישאת ולא לשון השיאה. אלא לרמז אפי' יהיב לה אבי' נדן שנית להשיאה לבעלה השני מ"מ מודה ר"י בנישואי ב' דהכתובה לה:

אם משהשיאה אין לאבי' רשות בה. יש מהראשוני' מוחקי' תיבת אם וגורסי' משהשיאה אין לאבי' רשות בה ויש לקיים הגירסא עם מ"ש תוס' יו"ט שהקשה אמרו לו היינו ת"ק. ולפענ"ד עפ"י מ"ש ר"ן ריש מכילתין דהכתובה רגילית להכתב איזה ימי' אחר הנישואי' והא דא"ר יהודה בשמעתין הואיל וברשותו נכתבי' ר"ל רוב פעמים ואורחא דמילתא הכי הוא ע"ש. והנה לפ"ז ת"ק אזיל בתר גוביינא. ור' יהודה אזיל לעולם בתר אורחא דמילתא אפי' לא נכתבו ברשותו. כיון דרוב פעמים נכתבו ברשותו. ורבנן דאמרו לו ס"ל אם משהשיאה אין לאבי' רשות בה אבל אם קודם שהשיאה נכתבה הכתובה מודי רבנן לרבי יהודה וא"ש וק"ל:

טעמא דהשיאה וגרשה כו'. אע"ג דדרך מתני' בעלמא להקדים אלמנה. האשה שנתארמלה או שנתגרשה וכן הוא לשון קרא ואשה כי תהי' אלמנה וגרושה וזרע אין לה. י"ל ה"נ אי תני גבי הדדי אירסה ונתארמלה או נתגרשה. אבל השתא דתני תרי בבא אירסה ונתגרשה אירסה ונתארמלה דייק שפיר מיני' דתרי זימני הוה חזקה משו"ה הוצרך להקדים גירושי'. עיי' היטב דברי חכמת שלמה שבסוף מסכת שייך לכאן ודפח"ח:

דלא חזי' לאינסובי כ' הרא"ש דכופין להוציא דחמירא סכנתא מאיסורא. וצ"ע אמאי לא חשיב לי' בהדי אינך דכופי' להוציא ס"פ המדיר ועיי' שם בש"מ ועיי' קרבן נתנאל ואין להאריך בזה יותר:

הואיל וברשותו נכתבים. רש"י נדחק למה נקט לשון רבים נכתבים ולפמ"ש לעיל דמיירי אפי' נכתבת אחר החופה מ"מ כיון דכתובות דעלמא אורחי' למכתב ברשותו הוה נמי דילי':

כיון דלא כ' לה צביתי כו'. צ"ע דלמא משו"ה חלקו בשני שטרות ליפות כחה שאם לא יהי' בנכסיו כדי להגבות לכל בעלי חובות שלו תגבה היא ב' חלקי' כמ"ש ש"ך כי האי גוונא סי' נ"ג סק"ב ע"ש וצ"ע לכאורה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף