רש"י/פסחים/קיא/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
האי מאן דמפני אגרדא דדיקלא:
אי מיקטל קטיל. אם נקצץ האילן נהרג האיש ואם נעקר האילן האיש מת:
ה"ג הני מילי היכא דלא מנח כרעיה עילויה כו':
האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא. פלשדי"ן[1] בלע"ז:
צרדא. כאב חצי הראש:
חמשה טולי הוו. שרוח רעה שורה תחתיהם:
טולא דכנדא. שם האילן:
טולא דפרחא. צלף קרפי"ף[2] בלע"ז:
זרדתא. שונדכיי"ר[3]:
טולא דארבא. ספינה:
טולא דערבתא. צל אילן ערבה:
דקשה סילויה. עצו:
דבי פרחא רוחי. כך הוא שמם:
דבי זרדתא. שדים שמן:
דבי איגרי. המצויין בגגות רשפי שמם:
ונפקא מינה. לכתוב קמיעא בשם אילן כגון אם הוזק תחת בי פרחא יכתוב לו קמיעא בשם רוחי:
למאי נפקא מינה לגזויי לה. לברוח מפניה לפי שאין לה עינים ואינה רודפתו:
גזייה. ברח מפניה:
כי אזלא נפקא אדיקלא. כשהלכה אחריו נתקלה ונפלה על עיקר אילן:
ה"ג פקעה היא וצווח דיקלא. יבש הדקל:
בר קשא. שומר העיר:
ה"ג סודרא דמר דומה כי צורבא מרבנן:
בדקנוה למר לא ידע ליה למימר ברוך. שאינו יודע לברך על הסודר ברוך עוטר ישראל:
בחשא. כף הקדירה:
והדר בכדא דכמכא. מתגלגל בתוך כד של כותח:
ומשתכח בטולא דחצבא. חצב שתיחם יהושע בו לישראל את הארץ:
דלא חצב גרמידא. שלא גדל אמה:
ארבונא. עיורון:
אדמתנא כרעיה. בעוד שרגליו לחים ממי הרחיצה:
תליא בביתא. התולה פתו באויר בתוך סל אחד:
תלא לסילתיה. לסלו ופת בתוכו:
נישוורא. פירורין:
איסרא דמזוני. מלאך הממונה לזמן מזונות:
נקוד שמיה. לשון נקידו כמו מנקד חצירו לפיכך אינו רוצה שיהו פרורים נשלכים לידרס ברגל:
איסרא דעניותא נבל שמיה. ושמא נכנס לבית שהוא רואה שאינן נוהגים מנהג נקיות בפת:
לברוקתי. כליון עינים:
מפחד. ואינו יודע למה:
- ↑ המתרגם: האי מאן. פלשדי"ן. בלוטפלוס, פליסענדע גאָלדענע אדער מלשון פלגי מים, והערוך בערך גרד פי' פלגא, כאב חצי הראש, והניח צרדא בלי פירוש:
- ↑ המתרגם: טולא דפרחא. קרפי"ף. קאַפערנשטרויך. עי' שבת דף ק"י ע"א ששם המלה נכונה:
- ↑ המתרגם: זרדתא. שונב"ר. שפערבערבוים, שפייערלינגסבוים: