רש"י/פסחים/קיא/א

רש"י פסחים קיא א

חוץ ממים. מזוגים כגון קרירי בחמימי וחמימי בקרירי דמיא לא מזיגא היא ואם היה שותה בתחלה יין אין אלו מצטרפות לו:

ולא אמרן. מים מזוגין אין מצטרפין ליין מזוג:

ארבעה דברים. כולן משום רוח רעה:

אלא דלא הוי ד' אמות. דלא שביק רווחא [לשידא] לעבור בין דקל לכותל משום הכי מזקא ליה:

אלא דליכא דירכא אחרינא. שתהא שידא יכולה להלך בו דעכשיו זה בא בגבולה והפסיד דרכה ואהכי מזקא ליה:

ולא אמרן. דרוח רעה שורה על המים אלא בעיר המקום צר הן שואלין ושורה עליהן. לישנא אחרינא דשרי עלייהו אלא בשדה דלא שכיחי מיא דמסרה נפשה לאזוקא:

דלא אפסקינהו בעפרא. שלא פיזר עליהן עפר:

גמוד מסאני. נתכווץ המנעלין:

וצוו כרעיה. ויבשו רגליו:

אין ממצעין. לא יעברו בין שני אנשים:

ואין מתמצעין. לא יעבור איש אחד בין ב' כלבים בין שתי נשים בין שתי דקלים:

נפתח באל ונסיים באל. אל מוציאם ממצרים (במדבר כג) כי לא נחש ביעקב וגו' עד מה פעל אל:

נפתח בלא ונסיים בלא. לא איש אל עד לא יקימנו (שם):

הורגת אחד מהן. שמזקתן במה שעברה ביניהן:

אגרא אזלת אוסייא בלוסייא. אותן שדים שאתם מתעסקות בהן:

מתקטלי בחיק קבל. כבר הן הרוגים בחיצים:

חיק קבל. אר"ק בלישטר"א כמו ומחי קבלו יתן [בחומותיך] (בחרבותיו) (יחזקאל כו) מפי המורה הגמ' ומקרא אשר שמע מפי רבו:

דקל יחידי. שאין דקל אחר סמוך לו אבל כשיש דקל אחר מסתלקת השידא לדקל האחר ואינה מזיקתו:

בחצר. שהמקום צר ואין לה דרך לנטות ימין ושמאל ושורה עליו ומזיקתו:

האי

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף