רש"י/פסחים/קיב/א

רש"י פסחים קיב א

דמסוכר. מקיז דם מן הכתפיים לשון סיכורי:

ידא אאוסיא. שרגיל להניח ידו אצל נחיריו על שפתיו:

דרגא לפחדא. דרך הוא להביא לו פחד רוח רעה:

לול שפן אניגרון אנירדפי. לחש הוא:

בי בליעי ושמיני. הנה סביבותי אנשים כחושים ושמנים ותניחוני:

ונימא ליה. צחינא מיא:

הוי עז. התחזק במצוה יותר משיכולת בידך:

אל תשב בגובהה של עיר ותשנה. מקום שבני העיר עוברים ושבין שמא כשהן עוברין ושבין יבטלוך ויפסיקוך ממשנתך:

ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים. דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא:

לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליה. דאיידי דעדיף מזליה נצח וזכי ליה להאי:

אמר ליה ר"ש בן יוחי ומי בסכנה. והלא העגל בסכנה ומה לך בכך:

אם בקשת ליחנק. לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך:

היתלה באילן גדול. אמור בשם אדם גדול:

בחדתא. כשהתינוק למד בחדש כשהוא מתחיל ללמוד:

שולי הגליון

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

תפריט ניווט