מראי מקומות/פסחים/קיא/ב

מראי מקומות פסחים קיא ב

תלאי בביתא קשי לעניותא כדאמרי אינשי תלא סילתא תלא מזוניה ולא אמרן אלא ריפתא

תליית החמץ בליל בדיקת חמץ, ותליית המצות מפני העכברים

קשה על מה שכתבו הטור (סימן תלד) והשולחן ערוך (שם ס"א) שטוב שאחר הבדיקה יתלה את החמץ באויר או יניחנו בתיבה כדי שלא יבוא עכבר ויטלנו ויצטרך בדיקה אחריו. וכיצד יתלה את החמץ והלא העושה כן בא לידי עניות.

הכף החיים (סקי"ג) יישב דהכא שאני, דכיון דאינו תולה כי אם כדי להנצל מאיסור חמץ, הוי ליה דבר מצוה, ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

כעין זה כתב האדר"ת (קושט אמרי אמת) לגבי התולים מצותיהם במטפחת בשמי קורה מפני העכברים. שכיון שעושים זאת משום שימור המצות שלא יתלחלחו ומשום שנזהרים שלא לאכול מצות שרויות, ודאי דבכהאי גוונא יש לומר שומר מצוה לא ידע דבר רע. וק"ו הדברים, אם שומר מצוה לקיים מצות עשה לא ידע דבר רע, כ"ש בשומרה שלא להכשל ח"ו באכילת איסור.

עוד כתב האדר"ת (שם) שכיון דאמרי אינשי תלא סילתא תלא מזוניה, ואי אפשר לשרש זאת מלבים לכן צריך להיזהר בזה, כי הרי זה כמו שאמרו (לעיל קי:) מאן דקפיד קפדי בהדיה. וכעין מה שכתב בספר חסידים (סימן רסא) שצריך להיזהר משיחתם של בריות. ולכן הסיק שם שכעת שאין מקפידים על זה אין לחוש לכך, ושכן השיב לשואלים אותו על התולים מטפחת עם מצותיהם בשמי קורה מפני העכברים.

עוד כתב שם האדר"ת שיתכן דדוקא בכל השנה שאין הדרך בכך, הוא דקשי לעניותא, משא"כ בימי הפסח שעושים כן מפני שמירת המצות ודאי שאין חשש בכך.

באיזה אופן אסור לתלות

האדר"ת (קושט אמרי אמת) דקדק לשון רש"י והרשב"ם שכתבו התולה פתו באויר בתוך סל אחד, ומשמע: א. דוקא באויר ולא כשהוא סמוך לכותלב. דוקא בתוך סל. ג. אולי גם כשכונסם כולם לתוך סל אחד ולא בשנים או שלשה סלים. והוסיף שאף שאין בזה טעם לחלק אך הרי כל דבר זה בעיקרו אין לו טעם אלא שהוא מסתרי הטבע.

תליית פת העירוב בבית הכנסת

הבן איש חי (שנה ב' פרשת פנחס סימן יב) כתב שאין לתלות את פת העירוב של העיר בבית הכנסת בתוך הכיס על העמוד משום שקשה לעניות. ולכן נהגו לקבוע תיבת קטנה על העמוד ומניחים בה את העירוב כשהוא פתוח ומבצבץ החוצה ונראה לעין כל.

טעם האיסור

נחלקו פוסקי זמנינו אם איסור זה הוא דבר סגולה או משום בזיון הפת. דעת הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב(הערות, וכן הביא בשמו בספר עומקה של הלכה) שטעם האיסור משום בזיון הפת ולכן תלייה שאינה דרך בזיון מותרת.

ואילו דעת הגרב"צ אבא שאול (אור לציון ח"ב פרק יב סי"ח) שהוא ענין סגולי. וכן מבואר בדברי האדר"ת (הו"ד לעיל).

תליית תיק אוכל של תלמידים על ידי המורה

באור לציון שם התיר כיון שאין זה פת שלו, ואין לחוש לאיסור זה בפת של אחרים כיון שהוא ענין סגולי ואין לנו אלא מה שנכתב בחז"ל, וכמו שפירש רש"י תולה פיתו, ומשמע דווקא פת שלו ולא של אחר.

אמנם הגרשז"א נקט שהאיסור הוא משום בזיון הפת וממילא כתב שאין מקום לחלק בין פת שלו או פת של אחר, ונקט טעם אחר להיתר שכיון שכל האיסור משום בזיון הרי כאן שתולה בתוך התיק אין זה תליה של בזיון ותליה כזו מותרת. וכן כתב הגרי"ש אלישיב לגבי תליית שקית עם לחם בתוכה שכיון שנהגו לתלות כן הרי אין בזה בזיון.

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף