אוצר:בית המדרש
ברוכים הבאים לבית המדרש של אוצר הספרים היהודי השיתופי.
בבית המדרש מתנהלים דיונים תורניים בנושאים שונים בין כלל משתמשי האוצר. כל אחד רשאי לשאול, לעורר, להאיר, להעיר, לענות, להשיב, להגיב וכו'.
- שאלות הנוגעות לדף מסויים יש להעלות בדף השיחה של הדף.
- בעיות טכניות מקומן בדף הייעוץ הטכני.
- שאלות לשוניות מקומן בדף הייעוץ הלשוני.
- שאלות הנוגעות לצורת העריכה באוצר מקומן בדף ייעוץ העריכה.
אם השאלה שלכם לא מתאימה לאף אחת מהאפשרויות המוזכרות, תוכלו להעלות אותה לדיון בדף זה.
נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").
חיוב ממון בהריגה
האם אדם ההורג אדם יש עליו חיוב ממון ליורשיו וכל פטורו הוא מצד קים ליה בדרבה מיניה, או שאין כלל חיוב ממון ליורשים שהרי לא הזיקם. ונפקא מינה לצאת ידי שמים. ויעוי' בגמרא בבא קמא (מג.) 'המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו, מאי לאו כופר, לא דמים' הרי מבואר שיש חיוב דמים על הריגה. שואלין ודורשין (שיחה) 17:10, 26 בדצמבר 2018 (UTC)
- לכאורה החיוב הוא למת עצמו ולא ליורשים, (והיורשים זוכים בו כמו כל מה שזוכה יורש ממורישו) דמאי שנא חבלה באבר אחד מחבלה בכל גופו? אני לא זוכר מקורות. יהודה (שיחה) 17:55, 9 בספטמבר 2019 (UTC)
הפכו לגל של עצמות - כח העיניים
מצאנו שלשה מקומות (ואולי יותר) שחז"ל נתנו עיניהם באדם ועשאוהו גל של עצמות. ברשב"י שנתן עיניו באותו זקן שתמה על שטיהר את השוק בטבריה. ברבי יוחנן שנתן עיניו בתלמידו שלא האמין לדברי חז"ל עד שראה בעיניו המלאכים המנסרים אבנים טובות להניחם בשערי ירושלים. וברב ששת שנתן עינו באותו מין שהלך עמו לראות פני המלך. המכנה המשותף בין כל אלו הוא שלא השתמשו בעיניהם, רשב"י שנטמן במערה שלש עשרה שנה, רבי יוחנן שהיו ריסיו ארוכים והוצרך להרימם במזלג בכדי שיוכל לראות, ורב ששת שהיה עיוור. אי שימושם בכח הגשמי שבעין חיזק הכח הרוחני עד שיכלו בכח עיניהם להפוך אדם לגל של עצמות. ש"ס יידן (שיחה) 23:20, 9 במאי 2020 (UTC)
- תיקון קל (אך כמובן לא מפריעה לדרשה היפה, ישר כוח!) רשב"י לא הפך לגל עצמות את הזקן אלא נח נפשיה, בגמרא כתוב גל של עצמות מייד אח"כ גבי יהודה בן גרים... (למרות שר"ת וכנראה גם רש"י גרסו גם ביהודה בן גרים נח נפשיה דהוה גברא רבה... תוס' שם ורש"י שם...) אליה (שיחה) 19:42, 17 במאי 2020 (UTC)
שאלה בכללי רש"י
הנה מצינו בלשון תורה ובלשון חכמים כמה כללים. למשל ו' במקום או. ו' במקום שין. שיש לשון כל שהכוונה לרוב. שלא שייך לשון כל על פחות מג'. ועוד. ועוד.
האם כללים אלו שייך לומר גם בלשון רש"י (ושאר ראשונים)? דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה
- יש ספר הנקרא כללי רש"י, הובא בסוף הגמרות ברכות בש"ס וילנא אחרי כללי הש"ס תבדוק שם. למה זה תשאל לשמי (שיחה) 10:56, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
ולחזי זוזי ממאן נקט
(אני מניח מראש שבשאר הישיבות גם לומדים ב"מ, מקווה שזה נכון..) - בסוגיית ה"ולחזי זוזי" בוודאי ראיתם את התוס' בקידושין... בערך באמצע התוס' מופיע הגירסה של ר"ת. שר"ת גרס לא ידיע, כלומר בית דין. במסורת הש"ס משנה את גירסת ר"ת ללא ידע, כלומר המוכר לא ידע. מישהו הבין איך גירסת מסורת הש"ס מסתדרת עם הסוגייה? (אם המוכר לא ידע אז איבדנו את האוקימתא מתי המוכר מכריע שרצינו לחפש לשיטת ר"ת). תודה רבה! (אני אמור לשים את זה בדף של בבא מציעא או שבגלל שזו מסכת נלמדת אפשר לשים פה?) אליה גלמן (שיחה) 00:22, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
- תוכל לכתוב אותה פה אבל אולי כדאי לכתוב אותה בדף השיחה במקום הרלוונטי כי ככה יגיעו אליה גם בהמשך ביתר קלות והדברים ישתמרו. עכ"פ ראית מן הסתם שר' ישעיה פיק על הגליון מזכיר שהגהות אלו אינם לפי ביאור המהרש"א וסיים "וצ"ב", נראה שאף הוא התקשה כנ"ל. מי אדיר (שיחה) 01:16, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
- ועיין עוד עצמות יוסף ובקובץ שיטות קמאי בשם חידושי מהר"י בירב, ואצטט לשונו דווקא לאהבת הקיצור אולי יעלה ארוכה למר: יש טעות בגמראות והלשון מהופך בזה, ולפי זה גרסינן ולא ידע ולא גרסינן ולא ידיע. והטעם דהוי נאמן כיון דלא ידע לפי שמקחו בידו ואף על פי שאמר לא ידעתי ממי לקחתי ברצוני וממי בעל כרחי נאמן לומר לזה מכרתי כלומר לזה נתרציתי הואיל ומקחו בידו. וגם למטה גרסינן ולא ידע, עכ"ל. מי אדיר (שיחה) 01:21, 1 באוקטובר 2020 (IDT)