ביאור הגר"א/אורח חיים/תקב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקב

(א) ס"א אפי' אם. עתוס' שם ב' ב' ד"ה אין. וא"ת כו' וי"ל כו' וע"ש בגמרא ל' ב' מי דמי כו':

אם א"א כו'. כמ"ש הר"ן ומקשים הא מכשירין שאפשר לעשות מעי"ט הוא ותי' הראב"ד דכיון דא"א לבשל ולאפות בלא עצים עשו אותו כדיכת מלח שמותר ע"י שינוי ה"ה כאן ואע"ג שהר"ן כ' תי' אחר סתר אותו מהרמ"א ועבב"י:

חתיכות גדולות. עמ"ש בס"ב:

ויש כו'. וכ"כ התוס' שם אלא שכ' דוקא ביד ול"ד דה"ה בסכין כיון שמשנה:

(ב) ס"ב עצים גדולים כו'. דדוקא לחתיכות גדולות שאינ' מלאכה רק עובדין דחול התירו אבל לחתיכות קטנות שאמרו בפ"ז דשבת מאן דסלית סילתי כו' לא התירו כיון שהוא מכשירין שאפשר לעשותה מעי"ט וע' במרדכי שם:

ואפי' כו'. כן דייק הטור מלשון הרא"ש שאסר משום דהוה טרחא שלא לצורך ואב מלאכ' היא וז"ש בפ"ד אלותא אלותא כו' וע' באגו' וכ' ב"י ומיהו בתוספתא פ"ג מ' דשרי ביד דתניא לא יתן אדם אבן ע"ג בקעת כדי לשוברה אבל מכניסה בחור ושוברה:

(ג) ס"ג בשדה משלפניו. מדקאמר אין מביאין הא במקומם מותר וס"ל דמ"ש שם במתני' ומגבב משלפניו ל"ד בחצר ול"ק אחצר כלל:

וכן כו'. מתני' שם:

ואפי'. דלה"ק קרפף:

ובלבד כו'. הרמב"ם ל"ג בגמ' תרתי לקולא אלא ש"מ דר' יוסי לקולא קאמר ובמילתא דר' יוסי לא איסתפקו כלל אלא בדר' יהודה וע' לח"מ וכתב הג"מ שכ"כ ג"כ ר"ח אבל כל הפוסקים חולקים ופ' דסגי בא' מהן:

(ו) ס"ו ואם הסיק בכלים כו'. פ"ב דשבת:

(ז) ס"ז שאכלם מעי"ט. וכנ"ל בס' שקדם בשברי כלים:

גם אין כו'. תוספתא אגוזים ושקדים עצמם אין מסיקין בהם בי"ט לפי שאינן מן המוכן ופי' ב"י או כשהן בלא קליפתן:

ולפידים. כר' יוחנן בירושלמי פ"א והביאו הרא"ש וש"פ שם וז"ל הירוש' ספ"ג דעירובין ופ"א די"ט רב הונא בשם רב הלכה כארבעה זקנים רב חסדא בעי מיחלפ' שיטתיה דרב תמן הוא עבד לה ב' קדושות והכא עבד קדושה אחת דאתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליק בי"ט רב ור' חנינא תרווייהון אמרי אסור ור' יוחנן אמר מותר א"ר מני קומי ר' יודן מה אכפן לה פתילה גבי ביצה ר"ל מאי ענין פתילה גבי ביצה שאמר שם למעלה דר' יוחנן מתי' בביצה שנולדה בשבת לאוכלה בי"ט וכן שנולדה בי"ט לאכול בשבת ור' חנינא אוסר ואמר שם א"ר בא אתא עובדא קומי ר' ייסא ובעא מיעבד כר' יוחנן כד שמע דרב ור' חנינא תרוויהון פליגן שרע מיניה דאיתפלגון שירי פתילה שירי כו' כנ"ל ופריך כאן מה אכפן כו' ואמר א"ל מן מה דאנן חמיין דרבנן מדמי להון הדא אמרה הוא הדא הוא הדא וא"כ אנן דקי"ל כרב בביצה ה"ה כאן אבל הרא"ש כתב משום דבירושלמי לא אסר משום הכנה אלא משום קדושה אחת ולפ"ד היה לנו לאסור מ"מ בשני י"ט של ר"ה אבל המרדכי כ' דודאי הירושלמי אוסר משום הכנה וכמ"ש בסה"ת דר"ח דאמר בירושלמי משום קדושה אחת לטעמיה דל"ל הכנה כמ"ש בעירובין ל"ח ב' כי נח כו' ותי' רבה משום הכנה וכן בפ"א די"ט ד' א' נימא קסבר כו' אלא הכא כו'. אלא דגמ' דידן אינו חושב זה הכנה כיון שגוף הפתילה ומדורה בעולם וכמ"ש התוס' בריש י"ט ב' ב' ד"ה והיה. אך תימא כו' ואפי' לדידן כו'. אבל אינו מוכרח דרבה ור"ח אזלי לשיטתייהו דר"ח (ל"ל) לית ליה הואיל ולכן לית ליה הכנה ורבה דאית ליה הואיל אית ליה הכנה וז"ש בפ"ג דפסחים מ"ו ב' א"ל רבה לר"ח לדידך כו' א"ל מדאורייתא צורכי כו' ור"ל דל"ל הכנה ואף ע"ג דאנן קי"ל כהכנה דרבה ואעפ"כ מ' ברפ"ב די"ט דעירוב תבשילי' מדרבנן י"ל משום דאמרינן הואיל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.