תולדות יצחק/במדבר/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:08, 14 באפריל 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png לא

ב

נקום נקמת בני ישראל אחר תאסף בעבור שאמר לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו הנה שיש התרה לנדר וחשב מרע"ה אולי ג"כ יעשה הקב"ה התרה לנדר שאמר לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם לזה סמך לזה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך. ובמדרש הקב"ה אמר נקמת בני ישראל ומשה אמר נקמת ה' אמר משה להקב"ה אלו היינו ערלים או עובדי ע"ז לא היו שונאים אותנו ועל מה שונאים אותנו על התורה והמצות א"כ הנקמה שלך לז"א נקמת ה' שהעומד כנגד ישראל כעומד נגד הקב"ה שנא' כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש ומי הם על עמך יערימו סוד. ויתכן שהקב"ה אמר נקום נקמת בני ישראל על מה שחטאו המדינים כנגדי איני חושש כ"כ אבל על הרעה אשר עשו לישראל אני חושש מאד ולכן נקום נקמת בני ישראל ומשה אמר על הרעה שעשו לישראל אינם חוששים כ"כ אבל מה שחטאו לש"י חושש מאד ולז"א לתת נקמת ה' במדין:

ו

אותם ואת פנחס מה שלא הלך אלעזר אמר הקב"ה מי שהתחיל במצוה שהרג כזבי יגמור אותה. ואיפשר לפרש שבעבור שצור אביה של כזבי היה גואל הדם שהרג פנחס לבתו לכן צוה הקב"ה שהוא עצמו יהרוג לצור ועוד לפי שהקב"ה נתן לו את בריתו שלום צריך לשיהיה השלום נגמר שיהרוג אויביו שבזה יהיה לו שלום:

יז

וכל אשה יודעת איש ראויה ליבעל ובמה ידעו לפני הציץ העבירו אותן הראויה ליבעל פניה מוריקות והיה ראוי שיאמר ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש ומה צריך לומר פעם שנית הרוגו. התשובה אם היה אומר כן היה במשמע שלא יהרגו הזכרים בטף אלא מבן ט' שנים הראוי לביאה דומה דאשה יודעת איש לז"א הרגו כל זכר בטף אפילו תינוק בן יומו:

כג

כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש הכוונה הגעלה והזהיר כן במדין ולא בסיחון ועוג לפי שסיחון ועוג מלכי האמורי היא נחלת ישראל והותר להם כל שללם אפילו האסורים דכתיב ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וארז"ל קדלי דחזירי אישתרי להו אבל מדין לא היה שלהם ולא לקחו ארצם רק לנקום נקמתם הרגום ולקחו שללם ולכן נאסרו כליהם וכן מה שהזהירם בדין הטומאה ואתם חנו מחוץ למחנה ז' ימים כי במלחמת סיחון ועוג היו כל ישראל טמאים וטומאה הותרה בציבור וכן במכס אמר כאן והרמות מכס לה' ולא בסיחון ועוג מפני שהשלל הזה היה מנקמת ה' בארץ לא להם אבל בארץ סיחון ועוג לא נתנו לכהנים וללויים כלום אלא הוזהרו מהם שנאמר וחלק לא יהיה לך בתוכם אפי' בביזה:

נ

אצעדה כלי על הרגל שצועדין בו:

צמיד לזרוע שנאמר ושני צמידים על ידיה:

עגיל באזנים:

נד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.