ערך/כתיבת סת"ם
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
כתיבת סת"ם
צורת האותיות
אות יו"ד
קוצו של יוד
- מיקומו
בפינה השמאלית התחתונה של גג היוד, יש להוסיף קוץ קטן כלפי מטה.
- שיעור הקוץ
בספר סת"ם לרבי שלמה קלוגר (הלכות תפילין סימן מז) כתב ששיעורו הוא כנקודה בעלמא.
- בדיעבד
במשנה ברורה (סימן לב ס"ק ק"א) ובמשנת סופרים (אות יו"ד) פסק שקוצו של יו"ד מעכב אף בדיעבד.
ובביאור הלכה (שם ד"ה יגרוד) הביא דעת הנודע ביהודה (תניינא סימן קיג) המכשיר אף בלא קוצו של יו"ד. ובתשובות וכתבים לחזו"א (מכתב יג) תמה על דבריו שהנו"ב שם לא איירי אלא בגט ומשום עיגון אך לא בסת"ם.
- שלא כסידרן
הכרעת הפוסקים שאף אם לא כתב תחילה קוצו של יו"ד, יכול להשלימו אף לאחר שהמשיך בכתיבת התפילין ואין בכך משום שלא כסדרן, לפי שצורת האות היתה שלמה אף בלא הקוץ והקוץ אף שמעכב בדיעבד אינו אלא תוספת.
אמנם דעת הר"ח אור זרוע (מובא בתקון תפילין אות יוד) שדין כסדרן נוהג גם לגבי קוצו של יו"ד. ובתקון תפילין (שם) חלק עליו, ובמנחת סולת (הערה 444) כתב שדעה חדשה ויחידה היא זו, ובאליה רבה (או"ח סימן לו ס"ק כ"ג) כתב שם על דעה זו 'והוא יחידאי'.
בדברי האגור (הל' תפילין) יש סתירה בנדון זה: בסימן פ"ה כתב: 'השני קוצות יעשה ביו"ד טרם יתחיל לכתוב אות אחרת'. ואילו בסימן פ"א כתב: 'אבן מן הקוץ של יו"ד לד שמאל שהוא קוצו של יו"ד המעכב לדעת ר"ת, מכל מקום מותר לתקנו, וכן כתבו הגהות מיימוניות מאחר שנקרא אות מתחילה, וכ"ש לדעת רש"י שיכולין לתקנן כו'. וכן רבינו אברהם בעל תקון תפילין התיר לתקנן בחבור שלו. ובבית יוסף (או"ח סימן לו) הביא דעת האגור כדעת ר"ח אור זרוע[1].
- ↑ ועיין באליה רבה (שם ס"ק כ"ג), וע"ע מנחת סולת שם (הערה 451). ובלבוש (שם ס"ב) כתב: ויש פוסלין אם לא עשה כל השני קוצות הללו ביו"ד, לפיכך יעשה אותם טרם יתחיל לכתוב אות אחרת, ואם כתב אות אחרת תחילה ואחר כך עשה הקוצות, הוה שלא כסדרן ויגנזו.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |