אליה רבה/אורח חיים/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png לו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] זה שייך על לבוש כל הסימן: ועתה אבאר וכו'. יען שראיתי באגור שכתב יש להזהר בכתיבתן ובקבלת צורתן, ולא כרוב כותבי תפילין שמקלקלין מלאכתן בכתיבתן, עד כאן. לכן גם אנכי אבאר עד מקום שידי מגעת:

ב[עריכה]

[ב] כלפי מעלה וכו'. מפני שצופה להקב"ה ומעידה שהוא אחד. אותיות דרבי עקיבא:

ג[עריכה]

[ג] שתהא מרובעת וכו'. כתב בספר ברוך שאמר חלל הב' ירחיב לכל הפחות כשיעור רוחב עובי הקולמוס וכן הכ':

ד[עריכה]

[ד] ברחוק ד' וכו'. לאו דוקא ובבציר מהכי סגי בכדי שאדם בינוני יכירנו היטיב מעל ספר תורה שעל גבי הבימה כשהוא קורא בו, כן כתב תשובת מנחם עזריה:

ה[עריכה]

[ה] נגד סוף וכו'. כי אין חילוק בין ה"א לחי"ת כי אם שרגל החי"ת מחובר לגג, אבל שניהם בסוף גגה וכן הדין בקו"ף, כן כתבו בית יוסף וב"ח:

ו[עריכה]

[ו] ראשה קצר וכו'. אל יעשה ראש של הוי"ו יותר מדאי שלא תדמה לרי"ש אלא כשיעור קולמוס אחד ולא יותר ולא בזויות כזה ויהיו נראין כזיי"ן, ברוך שאמר. וי"ו חד נקודא לעילא, וחמש נקודים דלתתא, וכן שיעוריה דיליה, זוהר תצוה:

ז[עריכה]

[ז] משני צדדים וכו'. והגוף יורד באמצע וקצר ולא ארוך שלא תדמה לנו"ן פשוטה. ולכן ראשה של זיין לכאן ולכאן על שם השבת שנקראת זיי"ן שהשומר שבת כהלכותיו השבת שומרהו אם כיבד את השבת שעברה המלאך טוב אומר יהיה כך לשבת הבאה, והמלאך רע בעל כרחו יענה אמן. כן כתב ביסוד של ה"ר אברהם:

ח[עריכה]

[ח] כעובי קולמוס וכו'. כדי שתהא החי"ת מרובעת ארכה כרחבה, בית יוסף ועיין ס"ב ס"ק:

ט[עריכה]

[ט] בגג גבוה וכו'. כתב מלבושי יום טוב יש עושין הגג כזה ז^ז ויש עושין כזה ז^ז ונראית שצורה ראשונה כגג הבתים שבארץ ישראל שהם חלקים רק קצת שיפוע וגבהות בהם מפני הגשמים. וצורה השניה כגג בית אלו הארצות והעיקר בעיני צורה הראשונה, שכן עיקר התורה ניתנה בכי יבואו אל הארץ:

י[עריכה]

[י] ומשפיל ראשו וכו'. מפני מה טי"ת טמון ידו וזקוף ראשו וקשורה וקושר כתר שכל הנותן מתנה לעני יתן לו בסבר פנים יפות. ובסתר משמע דטמון ידו היינו הכפל שתוך חללו (הגהות מיימונית)

יא[עריכה]

[יא] בין ועקום וכו'. פירוש עקום לצד פנים כדי שלא תדמה לוי"ו, כן כתב ברוך שאמר עיין בבית יוסף. הטעם דשני קוצין איתא באגור עולם הבא נברא ביו"ד, עקוץ דלמטה רמז למתים שיורדים לגיהנום, ועוקץ דלמעלה רמז שעתידין לעלות, שנאמר ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. דבר אחר עוקץ דלמטה רמז לחוטאים שיורדים, ועוקץ דלמעלה רמז על השבים בתשובה שעולים:

יב[עריכה]

[יב] מירך השמאלי וכו'. כן כתב בבית יוסף. ולעניות דעתי טעות סופר הוא, וצריך לומר מירך הימיני, דהא ירך היו"ד הוא בצד ימין ונקרא רגל והעוקץ הוא בשמאל, וצריך שיהא קצר מרגל כדי שלא תדמה לחי"ת, ואולי כיון דצריך להיות עקום ונוטה לשמאל קרי ליה שמאלי, ודחוק הוא:

יג[עריכה]

[יג] עגולה וכו'. ברי"ש ואם כתב בזווית כמו ד' פסולה ולא יועיל תיקון כלל, דנקרא חק תוכות כמו בכתב דלי"ת במקום רי"ש בסימן ל"ב סעיף י"ח, וכן כתב בית יוסף בשם ר"י אלכסנדרי, וכן כתב בספר ברוך שאמר:

יד[עריכה]

[יד] לא ימשוך וכו'. בספר ברוך שאמר כתב על זה לאפוקי מסופרי בורים שפוסלין מלאכתן בספר תורה שמאריך הגג בסופי שיטין, עד כאן. וכתב ר"י לוי סימן פ"א אם עשה גג רחב צריך למחוק כל הגג, אפילו במלת אלהיך אך יזהר שלא ימחק הרגל, עד כאן. ויש לומר שאם יכול למשוך הרגל שיהיה כפליים כמו הגג שפיר דמי, מגן אברהם סימן ל"ג ס"ק כ"ו. עוד כתב פשוטה שעשאה למעלה כעין ד' ולא עגולה, ר"מ גלאנטי מכשיר, ותשובת מהרי"ל סימן ק"ד משמע דפסול. כתב בספר התרומות וכן נ' או פ' או צ' פשוטות צריכין להיות ארוכות כמו הכפופות:

טו[עריכה]

[טו] הוי"ו למעלה וכו'. כמנין שם המיוחד. ובספר ברוך שאמר האריך והזהיר מאוד שלא לקצר צווארה של למ"ד כמין יו"ד, אלא יאריך כמו וי"ו. וסיים כי כל"מ להיפך הוא מל"ך והוא באמצע אל"ף בית"א להורות על מלכו של עולם שהוא באמצע עולם כנגד בית המקדש, ועליו כתיב המביט לארץ ותרעד, ממכון שבתו השגיח לכך צוואר הלמ"ד יהיה ארוך שתוכל לראות על אלפ"א בית"א כולה, והזנב עב שיהיה נראה לעינים, לאפוקי מכמה אומנים שאינם מקפידים על הזנב, עד כאן, וכן כתב אגור:

טז[עריכה]

[טז] והגרון עב וכו'. והיינו לאפוקי שלא יהיה דק ביותר, דהא ודאי פשיטא שאינו רוצה לומר שיהיה כל כך עב כמו ראשה:

יז[עריכה]

[יז] תהיה כמין זיי"ן וכו'. זה לשון האגור ראשה עב וצווארה עב וירכה ארוך, עד כאן, וכן כתב ברוך שאמר:

יח[עריכה]

[יח] כשיעור שני עובי וכו'. תמוה לי דהא לקח כל סדר הזה מדברי בית יוסף, ובבית יוסף מביא דכשיעור עובי קולמוס אחד יהיה עובר ולא שנים. ועוד דהא כתב הוא גופיה וכן כל הפוסקים דתמונתה כמו מ"ם סתומה, ובמ"ם סתומה כתב הוא גופיה דיהא עובר כשיעור עובי הקולמוס:

יט[עריכה]

[יט] בעמידה קצת וכו'. כדי שיוכל לכתוב אות אחרת אצלה שלא תגע בה. ולא יעשה הז' שבעי"ן קטנה שתהיה כמו יו"ד, אלא ממש כמו זיי"ן, כן כתב אגור בשם החסיד:

כ[עריכה]

[כ] כלפי מעלה. שמראה על בורא עולם שהוא צדיק:

כא[עריכה]

[כא] חד למטה וכו'. ולא לעשותה רחב, משום דשקר לא קאי, דשקר אין לו רגלים:

כב[עריכה]

[כב] ואם האריך וכו'. כתב מלבושי יום טוב כן לשון הר"י אלכסנדרי בבית יוסף. ותחילת דבריו אין להאריך אותה בסוף שיטה, דאי הכי לא הוי שני זיינ"ן. אבל מדכתב הר"י הנזכר לעיל אחר כך בשם ספר יראים שיעשה כרש"י וכר"ת, ואפילו הכי מסיים זה הלשון ואם האריך פסולה שמע מינה דמפסיל אפילו לא נשתנה השני זיינין, דהא לצורת ר"ת לא נשתנו השני זייני"ן נראה לי. ועוד נראה לי דתחילת דברי הר"י אין להאריך בסוף שיטה דאי הכי לא הוי שני זייני"ן, וכן אין לעשותה כמין ד' וז', עד כאן לשונו. לשון זה עצמו רישא כרש"י כמו שהוכחתי דלר"ת לא משכחת לה לרש"י. ותו נראה בעיני דאם נפסול דבסיפא לא נפסול צורת וי"ו וזיי"ן דאם כן רבותא הוה ליה למימר שלא יעשה כמין וי"ו וזיי"ן נראה לי, עד כאן לשונו. ותמיהני על מה שכתב דלצורת ר"ת לא ישתנו השני זייני"ן דהא כשמאריך הח' נראה כשני דלתי"ן, וכן מצאתי בספר ברוך שאמר שכתב כן להדיא על צורת ר"ת ואי קשיא הא קשיא לצורת רש"י דפירש חי"ת ישרה ועל גבה מקל וקו"ף לצד שמאל לא ישתנו השני זיינין. מיהו יש לומר דאכתי שיעור שני זייני"ן בעינן שתהא החי"ת מרובעת, וכן בספר ברוך שאמר כתבו על פירוש רש"י ור"ת, ובאמת קיימא לן כתרווייהו ודלא כספר מגן אברהם. גם מה שכתב דסיפא לא משכחת לרש"י ולא נהירא דשיעורא שני זייני"ן בעינן, גם לרש"י כדאמרן ולא דלי"ת וזיי"ן. ולפי זה נראה דהוא הדין דלא יעשה כמין וי"ו וזיי"ן דלא הוי מרובע, דדוקא שני זייני"ן בעינן, וצריך עיון. כתב בספר ברוך שאמר שם זה לשונו גם בלאו הכי אסור להאריך שום אותיות יותר מדאי בין בתפילין בין במזוזות בין בספר תורה, רק האותיות הקטנות והגדולות על פי המסורות, עד כאן. ועוד האריך בסוף תמונת אותיות על סופרים הטפשים שמאריכים גגה של התי"ו וה"א ושאר אותיות אף שמגיעין לסוף השיטה, כי אם ירחיק יעשה התיבות מעט רחוק בשיטות ראשונות, עיין שם:

כג[עריכה]

[כג] ויש להחמיר וכו'. טעמו משום שכתב בית יוסף שני הדעות ולא הכריע, אבל הט"ז מקיל בזה. וכן מצאתי ביסוד של ה"ר אברהם שהביא שני הדעות. וסיים זה לשונו אני אברהם מתקן אותו וראיה שלי שיו"ד בלי קוצו יש לתקן אפילו לר"ת כי הנבואה שניבא הנביא על סנחריב שישרפם המלאך, ולא נשאר שם רק עשרה והנער יכתבם, היינו היו"ד, ודי לנו אם הנער יכתוב יו"ד עם רגל ימיני בלא קוצת, עד כאן, וכן פסק בספר ברוך שאמר בהגהותיו. וכבר זכרתי משבח ששבחוה רבנן לספר הזה שראוי לסמוך עליו. ועוד שאין מי שפוסל, אלא האגור והוא יחידאי, נגד הר"י אלכסנדרי שהביא בית יוסף ונגד פוסקים שזכרתי. ומכל מקום כל זמן שלא תיקן הקוצת פסולה היא לעולם לכולי עלמא, וכן מבואר בפוסקים הנזכרים לעיל:

כד[עריכה]

[כד] הפ"א פשוטה וכו'. צריך ליזהר ביוד"י העייני"ן והפפי"ן והצדי"ק והשיני"ן שלא יגעו באות אלא במקום דיבוקן לבד. ואם נגעו נפסלו וצריך לגרור כל היו"ד שנדבקה ולתקנה לכתחילה, עד כאן לשון בית יוסף דף ל"ג ריש ע"ב. ומה שכתב לכתחילה רצה לומר לאפוקי אם כתב לפניו דלא מועיל דהוי שלא כסדרן כדלעיל על יודי"ן שבאל"ף בסימן ל"ב סעיף כ"ה:

כה[עריכה]

[כה] לא פסול וכו'. וכן פסק הרמב"ם, אבל הרא"ש פוסל. והקשה הט"ז ביו"ד סימן רע"ד מפרק המביא תנינא מהו דתימא צריך לומר בפני נכתב ואי לא אמר כשר, קא משמע לן דפסול. אלמא דלישנא דצריך אינו מורה אלא לכתחילה, וכאן נקט רבא לישנא דצריך וזה סיוע לרמב"ם, עד כאן. וקשה הא בברכות דף ט"ו ע"ב מבואר להיפך, דקאמר מה דתימא צריך להשמיע לאזניו ואין לו תקנה אף דיעבד קא משמע לן. ועיין בספרי ליו"ד שם ובספר באר שבע דף ק'. ובספר ברוך שאמר מביא פוסקים רבים לפסול, וכן דעתו. ובתשובת הר"י מינץ סימן ט"ו כתב דגם הרמב"ם לא מכשיר אלא כשאין ספר תורה ותפילין אחרים. והב"ח פסק נמי כהרא"ש זה לשונו אם לא תייג שעטנ"ז ג"ץ לפחות תגין קטנים פסולין הספר תורה ותפילין, מיהו מועיל להן תיקון לתייגין עוד אף שכבר נכתב אחר כך דאין בזה משום שלא כסדרן, עד כאן, וכן עיקר. כתב רד"ך דהוא הדין בהותירו על הג' זיונן שהוזכרו בש"ס שפסול. כתב בתשובת מנחם עזריה סימן ל"ח דתגין צריכין ליגע באותיות וכל אחד נפרד מחבירו, ואם אינן נוגעים בגוף האותיות או שנוגעין זה בזה פסולין. מיהו אם ידענו שכתבן מומחה תלינן שנפרד אחר שנכתב ומכשירנן, ויש ליזהר שבשעת דיבוקן לא יפסידו צורת האות על ידי דיבוק. וכן כתב בספר ברוך שאמר יעשה התגין דקים וארוכים שלא יקלקל האות. כתב איגרת הטיול שעטנ"ז הוא אותיות שט"ן ע"ז והם שתי מקטרגים גדולים, וזהו גם כן סוד של שעטנ"ז ג"ץ, כי ג"ץ גם כן שם של מקטרג אחד והתגין שעליהם הם כמו חרב וחנית להנצל מהם:

כו[עריכה]

[כו] חד תגא וכו'. כן כתב הטור, אבל כבר כתב בית יוסף בשם ר"י אלכסנדרי דטעות נפל בספרים וצריך לומר ארבע תגין כמו שכתבו הרא"ש וספר התרומות, וכן הוא בספרי טורים הנדפסים עם הב"ח. לכן לא יפה עשה הלבוש שכתבן במחלוקת, וכן מצאתי בספר ברוך שאמר שצריך ארבע תגין:

כז[עריכה]

[כז] צדיק ה' וכו'. כן כתבו הטור ורבינו ירוחם וספר התרומות ובנימין זאב. וצריך לומר שיש טעות סופר באשר"י שכתב ארבע תגין:

כח[עריכה]

[כח] ג' ג' תגיות. פירוש על ג' וי"ו דיבו"סי. וג' על סמ"ך. וכתב בספר (ב"ץ) [ברוך שאמר] יזהר שיעשה התגין על הוי"ו מאוד דקין שלא יקלקל הוי"ו ויאבד קריאתו כי פסלתי הרבה שהיו וי"ו של היבוסי כמין רי"ש או זיי"ן מחמת התגין:

כט[עריכה]

[כט] דאשר ה' וכו'. כן כתב הבית יוסף בשם ספר התרומות והרא"ש וכן כתב רבינו ירוחם, אבל בספר (ב"ץ) [ברוך שאמר] כתב ששה תגין, על ראש ראשון אחד תג, ועל השניה שני תגין, ועל השלישית שלושה תגין:

ל[עריכה]

[ל] יו"ד דלי וכו'. פירוש של עשה ה' לי כן כתב בספר ברוך שאמר. וכתב שיעשה תגין דקין על היו"ד שלא תהא יו"ד גדולה, או מרובע כזה, כי הוי"ו והיו"ד בקל יתקלקלו ויאבדו קריאתן, לכן צריך ליזהר בהן מאוד:

לא[עריכה]

[לא] ת' דתורת וכו'. זה לשון ספר ברוך שאמר ואומר מהר"ם אחרי דלא קים לנו על איזה ת' מהם לכן יש לנו לעשות שניהם:

לב[עריכה]

[לב] מ"ם סתומה וכו'. כן כתב הטור בשם הרמב"ם וכן כתבו במרדכי וכלבו וברוך שאמר, והוסיף בספר ברוך שאמר דעל ה' ימימה נמי שלושה תגין:

לג[עריכה]

[לג] פ"ר דפטר וכו'. לשון ספר ברוך שאמר פטר ראשון שלושה תגין כל אות ואות, עד כאן. ובכל הפוסקים שהזכרתי לא נזכר אלא פ"י, ומכל מקום נלמד מיניה דפ"ר של פטר ראשון קאמרי, וכן הר"ם של הזכרים ראשון קאמרי:

לד[עריכה]

[לד] ויש אומרים ארבע וכו'. וכן כתב בספר ברוך שאמר:

לה[עריכה]

[לה] ידכה ד' ארבע וכו'. בטור וספר התרומות והרא"ש ורבינו ירוחם כתבו שלושה תגין, אך ברמב"ם ומרדכי וכלבו וברוך שאמר כתבו ארבע תגין וסמך עלייהו הלבוש. וטעמו נראה לי כי כתב בספר ברוך שאמר תשובת ר"י ברזילי זה לשונו בכל מקום שיסתפק לך בכתרי אותיות מוטב להוסיף מלגרוע, עד כאן:

לו[עריכה]

[לו] ד' של אחד וכו'. גודל הד' מראה שהקב"ה מושל על כל רוחות העולם, והתגין שעליהם מראים שהוא למעלה ולמטה, ספר ברוך שאמר:

לז[עריכה]

[לז] ידך חסר וכו'. כתב מלבושי יום טוב הא דלא כתבינן לעיל בפרשת קדש שגם שם חסר, אמר לי ר' זנוויל סופר פה קהילה קדישא קראקא שלושם נקוד הדלי"ת בשב"א וכאן בסג"ל שיש לטעות שהוא מלא, עד כאן. כתב רבינו ירוחם דף ק"ע כותב תפילין לא יהפוך יריעה על פניה, אלא פורש עליה בגד, עד כאן. וכן כתב השולחן ערוך ביו"ד סימן רע"ז בספר תורה, וכתב הט"ז ואם אין לו בגד יהפוך הכתב כשיוצא לחוץ, דאי לא יהפוך איכא בזיון כתבי הקודש:

מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.