ריטב"א/יומא/מב/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ושאין כשרין אלא ביום. פי' מדכתיב וחטאו ביום השלישי ולא כתיב וחטאו בשלישי ובשביעי:
ת"ל התורה. וא"ת ולענין השחיטה וקבלת הדם והזאה דאיתה בחטאות דעלמא למה לי קרא הכא תיפוק לי' דחטאות קריה רחמנא. ויש שתירצו דאין הכי נמי ואגב אידך דליתנהו בחטאות דעלמא נקטינהו להני. אי נמי דכיון דאיכא כמה מילי שאין לפרה דין חטאת שהרי אינה נפסלת בלינה וכמה דברים אחרים אימ' דבהא נמי לא דמי לחטאת ולא בעי' יום:
הרי אנו למדין מהזאת מימי' מה הזאת מימי' וכו'. וא"ת א"כ למה לי למכתב התורה לרבות ניליף מהזאה. י"ל דכיון דכתב רחמנא זאת למיעוט' הוה ממעטי' כולהו אי לאו דכתב רחמנא ריבויי' דהתורה אבל אחר שריבה הכתוב ומיעט יש ללמוד מהזאה מה הוא מרבה ומה הוא ממעט:
אשה מאי טעמ' אלעזר ולא זר דסבי' ליה דשחיטה באלעזר ממש ולא לעיניו של אלעזר וכיון דכן הוא יש לנו גם כן לומר אלעזר ולא זר:
אמר עולא כל הפרשה כלה משמע מוציא מיד ומשמע ממילא. פרש"י ז"ל כשתדקדק בפ' פרה אדומה אינך יכול להשוות שטת הפרשה שיהיו כל מקראותיה זה מוציא מכלל זה או יהיה כל מקראותיה שוין זה כזה אלא יש בהם שמשמע מקרא זה מוציא מיד המשמע של המקרא שלפניו מה שפסל זה הכשיר זה או מה שהכשיר זה פסל זה. ויש בה משמעות מקראות שמתקיימין ממילא שהמשמע הראשון עומד במקומו ואינו מוציא מכלל חבירו ולפי מדרש סדרן יש להביא מי הוא המוציא מכלל חבירו ומי משמע ממילא ועכשו הולך ודורש את כלה ע"כ לשון רש"י ז"ל:
איכא דאמרי אותה לאלעזר וכו' פי' דתנאי פליגי איכא מאן דאמר הכי ואיכא מאן דאמר הכי דפלוגתא דתנאי היא במסכת פרה כדכתי' בפ"ק והיינו איכא דאמרי דאמרי' הכא ולשון זר הוא זה:
בשלמא למ"ד לדורות בכהן הדיוט שפיר. פי' דכיון דמפקי' לה מאלעזר ודרשי' ולא לדורות באלעזר הרי כל שאר הכהנים להכשירה מסתמא ואפילו כהן הדיוט:
גמר חקה חקה מיום הכפורים. פי' ואידך תנא לא גמר חקה חקה אי נמי אית ליה וכדמשמע קצת לקמן גבי כהן בכהנו אלא דסבי' ליה דהכא ליכא למידן ג"ש דכמאן דמפורש בהדיא כהן הדיוט דמי כיון דסתם דבריו:
שלא יאמרו שתים שחט. פרש"י ז"ל וקימא לן שכל המלאכות הנעשות עמה פוסלות אותה כדתנן כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף פוסלין אותה במלאכה ולקמן נמי אמרי' ושחט אותה שלא ישחוט אחרת עמה:
ר' שמעון היא דדריש טעמיה דקרא. פי' דעביד דינא לפום טעמא דקרא בלחוד דאלו רבנן אע"ג דדרשי טעמא דקרא בכל דוכתא מ"מ כל היכא דכתב רחמנא שום דין מוחלט לא מיבטלי מיניה מידי משום טעמא דקרא אלא סבי' להו דלא פליג רחמ' וכדפרי' לה בב' מציעא בס"ד. וכן במסכת סנהדרין בס"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |