בית מאיר/אורח חיים/תרעג

בית מאיר ‏ אורח חיים תרעג

סעי' א' הג"ה שנ' אם נתערב וכו' דהוי דבר שבמנין. עיין ט"ז וכבר השיגו תשובת פ"מ סי' צ"ח כהוגן דודאי סברא נכונה היא דאם אזלינן ברישא בחטאת טהור בחולין אף דבשעת ביטול אינו חשוב מדלא חזי אלא לכהנים מ"מ מפני שאחר ביטול יהיה חשוב לא בטל מכ"ש מה דבשעת ביטול יהיה חשוב לא בטל מכ"ש מה דבשעת ביטול הוא חשוב דלא ליבטל אף דאחר הביטול לא יהיה חשוב ומן הסיפא אין שום ראיה כמבואר שם וכבר הודה לו נמי בעיקר הסברא בשבות יעקב חלק ב' סי' ל"ב אך במ"ש נמי הפ"מ על דברי הט"ז נ"ל דאם הנר חנוכה קבוע וכו' ולא זכיתי להבין דבריו מאי קיבוע שייך כאן הלא מבואר בסי' ק"י דקיבוע דאורייתא היכי שהאיסור ניכר וידוע במקומו ודרבנן היינו מחמת חשיבתו ולפי הנחתו דהט"ז שלא היה דבר שבמנין א"כ לא שייך בו קיבוע כל היכא שנתערב חד בתרי בטל בין במקומו בין שהוזז משם למקום אחר ע"ז כתב הש"י ובאמת הדברים פשוטים כיון דנר חנוכה קבוע במקומו הראשון וכן השמשים אלא שהוא אינו יודע איזה היתר ואיזה איסור דהוי ג"כ קיבוע כמו ט' חניות מוכרים בשר שחוטה ואחד בשר נבילה אלא שהחניות נתערבו שהוא אינו יודע איזה טריפה ג"כ קיבוע וכמבואר מדברי פוסקים בי"ד עיין בש"ך סי' ק"י ס"ק י"ד י"ז כ"ט ועיין בספרי מ"י כלל מ"ג ס"ק מ"ו שכן דעת ראשונים ואחרונים והוא ברור עכ"ל בזה עיין בספרי ק"ד סי' ק"י ריש הדבור להקונטרס דדינא קיבוע דשם ת"ל הרחבתי הביאור והעלתי שהעיקר בזה תלוי דכל דבטל שוב לא שייך לבא עליו בדין קיבוע וגם העלתי שם דכל המונח בחדר א' כגון שני מגורות אף דאין דרכן להתפנות דאפי' מעולם לא נגעו אהדדי שייך ביטול וא"כ ה"ה בנירות דחנוכה אף דאין דרכם להתפנות אין צריך ובטלים אף דכל אחד במקומו הקיבוע ע"ש ודוק והדין עם הפ"מ:

(סעיף הנ"ל) בש"ע ונוהגים וכו'. שאם ישתמש לאורה יהיה לאור הנוסף כתב הט"ז א"ל הא אכתי הו"ל הנאה וכו' וכאן לא שייכו תרווייהו וקשה הא הר"ן פי' האיסור שמוש אפילו במידי דמצוה משום דעשאוהו כנירות דמקדש ולזה מורה לשון הנרות הללו קדש הם ותו הא לכ"ע אסורי בשעת מצוותן מטעם מוקצה והטעמים לא נאמרו אלא דמש"ה אקצינהו אבל ודאי דלכ"ע אסורי בהנאה ע"י הקצאתו ובזה הקצאתו הוא רק מן הנאת האורה כמו בהדס דהקצאתו הוא מן הריח א"ו הפשוט דתוספת אור לא חשוב הנאה והוא בכלל אמרם מראה אין בו משום מעילה וה"נ פסקי' רע"ו כשנכרי הדליק בבית ישראל בשביל ישראל ויש בו נר אחד בלא זה מותר לשמש בו אף דנמי אסור לישראל בהנאת שמושו הואיל ונעשה איסור מלאכה בשביל ישראל א"ו כנ"ל וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· מעבר לתחילת הדף