לבושי שרד/חושן משפט/מו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:36, 3 ביוני 2020 מאת סיני ועוקר הרים (שיחה | תרומות) (תבניות, עיצוב, קישורים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבושי שרדTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png מו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


סימן מ"ו

בש"ך ס"ק ו'. ולא נהירא לי. נ"ב גם הב"ש סימן קמ"א ס"ק ל"ח השיג עליו עיי"ש:

בש"ך ס"ק ט'. לא נהירא דהא איתא התם להדיא דף ו' דאפילו וכו'. עיין בב"ש סימן קמ"ב ס"ק ב' ולדברי הב"ש כיון הר"א כהן בעצמו ודברי הש"ך תמוהים ועמ"ש בחידושי ריש גיטין בתוס' ד"ה אילימא חרש ע"ש.

בסמ"ע ס"ק י"ד סוף ס"ק. אם צריך קיום כו'. הקשה אותו מה מועיל קיום אחר הא תרי כמאה וק"ל:

בש"ך ס"ק י"ב. אבל הם אומרים אינו כתב ידינו. עיין בפ"י מהרי"ב שגורס הן אומרים כתב ידינו כו'. והיינו היכא דיש עדים אחרים אף שגם הם אומרים כתב ידינו הוא אבל אנוסים וכו' אפ"ה אינם נאמנים ומוכיח ממתניתין ע"ש. ונ"ל ראיה לפירושו דלדברי הש'"ך קשה מאי ראיה מייתי ממתניתין דהיינו למה אין להם מיגו דאי בעי אמרו אין זה כתב ידינו זה אינו דהא התוס' הקשו בכתובות הא בתרי לא אמרינן מיגו ותרצו מיגו דאי בעי שתקי אמרינן אף בתרתי וא"כ כיון דכתב ידם יוצא ממקום אחר תו ליכא מיגו דאי בעי שתקי רק דאמרי אין זה כתב ידינו ובכהאי גונא לא אמרינן מיגו בתרתי ולעולם היכא דאמרו אין זה כתב ידינו נאמנין לגבי אינך סהדי אבל לפירוש מהרי"ב ניחא הכל ודו"ק היטב:

ש"ך ס"ק ס"ב. לא מצי משוי נפשייהו רשיעי וכו'. עיין סימן ל"ט סק"ל:

סעיף ל' ברמ"א. אם כתב בהנפק במותב תלתא וכו'. נ"ל ברור דווקא בכתוב נמי בי דינא וטעמא דבי דינא משמע כשרים וכמ"ש הש"ך ס"ק ע"ב הא בכתב בו רק במותב תלתא לא מהני מפני דלמא חד מינייהו באמת הוא הקרוב וזה פשוט בעיני ולדעתי הוא כ"ש מהחששא שהביא הש"ך בס"ק ע"ב ע"ש והבן. ועוד קצת דאיה מהא דאמר הריב"ש בשם הרמ"ה דחיישינן שהיה קרוב ובשביל זה לא חתם עצמו עמהם כדי שלא יתברר ויתגלה פיסולו ולכן אינו כשר אלא בכתב בו בי דינא. וקשה דמה בכך שיתגלה פיסולו הא בכה"ג כשר כמבואר כאן בש"ע אלא ודאי דהיכא דלא כתוב בי דינא פסול בנמצא אחד מהן קרוב:

בש"ך ס"ק צ"ג. ומשמע מדבריו. עיין כנס"י סימן פ"ב:

בש"ך ס"ק ק"ז בסוף הס"ק. עד שיהא שם ראיה שנתן וכו'. עיין כנס"י סימן צ"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·