ביאור הגר"א/חושן משפט/מו

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט מו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ליקוט) המוציא כו'. בזה אפי' ר"מ מודה (ע"כ):

(ליקוט) המוציא כו'. ב"ב קנ"ד ב' (ע"כ):

(ב) או אמנה. כתובות יט א' דקא' לוה כו':

(ג) או כתבתי. כ"ש מאמנה:

(ד) ואם קיימי. שם כי אתו לקמן כו' וע"כ שכבר טען פרעתי דאל"כ היה מעורכי הדיינים:

(ליקוט) ואם קיימו כו'. ר"ל אפי' אחר שנשבע וכמ"ש בפ"ט דב"ק (ע"כ):

(ה) י"א דהא. דנאמנות הוא כמו עדים כמ"ש בשבועות מ"ב והוי מגו במקום עדים:

(ו) וי"א דאפי'. ב"מ י"ז א' הטוען כו' והוי כמו נאמנות ואמרו בשאין שם עידי גירושין מגו כו' כתובות פ"ט:

(ליקוט) וי"א כו'. דלא הוה כעדים והרי

[אמנה] דהוי כמו פרעון בנאמנות ואפי' עדים אין נאמנים ואפי' אין כת"י יוצא ממ"א ונאמן כמ"ש בס"א בה"ת ועס"י פ"ב (ע"כ):

(ז) באים. כתובות כ"א א' מדאתא:

(ח) לפני. ב"ב מ"א:

(ט) אפי'. סנה' ב' ב':

(ליקוט) ואפי' כו'. כמש"ש כי אתו לקמן לדינא כו'. ואין מומחים בבבל (ע"כ):

(י) (ליקוט) וכותבין למטה. ע"ל סל"א (ע"כ):

(יא) (ליקוט) במותב כו'. כ"ב א' (ע"כ):

(יב) (ליקוט) ואתא כו'. כ"א א' ס"ג ברש"י בכמה מקומות (ע"כ):

(יג) (ליקוט) ס"א וחותמי' למטה. כתובות שם עד שלא חתמו כו' וחד ליתוהי (ע"כ):

(יד) אין מקיימין. ואם. כתובות כ"ב א':

(טו) (ליקוט) מנהג כזה כו'. ירושלמי ואמר כזה לאפוקי מנהג גרוע כמ"ש תוס' בריש ב"ב (ע"כ):

(טז) (ליקוט) ונ"ל כו'. הוא לדעת הטור בהגה דסי' ג' ס"ב וכפרש"י שם כ"ב א' וכמש"ש (ע"כ):

(יז) (ליקוט) אע"פ כו'. ממ"ש עד ודיין מצטרפין כו' וכמ"ש תוס' שם וכן אמרי' בירו' ספ"א דסנה' ושאר מקומות אשר' דדיינים מהו שיהא צריך ב"ד רב הושעי' בשם שמואל יתקיים או בכתב ידי העדים או בכתב הדיינים כו' (ע"כ):

(יח) (ליקוט) או משני כו'. כמ"ש בירו' כנ"ל וממה דפליג בעד ודיין מ' שבשני הדיינים לכ"ע סגי (ע"כ):

(יט) (ליקוט) השני שיחתמו כו'. ע' פ"ח דגטין ה' ב' (ע"כ):

(כ) ואני עד. שם כ"א על מנה כו':

(ליקוט) ואני עד בדבר זה. ל' הרמב"ם ואזיל לשיטתו בס"י (ע"כ):

(כא) שיבואו. מתני' שם י"ח ב':

(כב) ויכולין להעיד. שם עדים החתומים כו ועתוס' כ' ד"ה ור' יוחנן. וכ"ת א"כ בשמעתין כו' וי"ל דלא חשיב כו' וכאן מקיימין כו' ואפי' עומד וצווח כנ"ל בס"ה:

(כג) (ליקוט) שמא זייף הכל. דלפרש"י ק' קו' תוס' אם יש לו שטר תחת ידו א"א לקיים חתימת ידם וכן אם העד הוא: סופר ועתוס' שם ורא"ש ומרדכי (ע"כ):

(כד) (ליקוט) ואפי' אם ב' כו'. לפירש"י דלהרמב"ם ק' מאי פריך מ"ש תחת כו' וערא"ה (ע"כ):

(כה) וי"א דמקיימים. ירו' רב הונא אמר למדין מספר מוגה כגון דאמרי' אלין ספרי דאסי ובאלין אגרתא צריכה:

(כו) וי"א דאפי'. שמפרשין שרב אסי חתום בסוף הספר ומשם מקיימין ומאגרת אפי' בכה"ג אין מקיימין:

(ליקוט) וי"א דאפי' מספר כו'. ממש"ש לכתוב חת"י אחספא כו' ואם איתא לכתוב אב"ג מרדכי סי' ר' ע"ש (ע"כ):

(ליקוט) וי"א דאפי' מספר כו'. דאל"כ צ"ל שם אתספא ליכתוב א' ב' וכיוצא ובזה מתורץ מה שהקשו לפרש"י אם העד סופר ויש לו ספר שלו לא יוכל לקיים וערא"ש ומרדכי (ע"כ):

(כז) (ליקוט) ב"ד שכ' כו'. כמ"ש בפ' ג"פ ופלוני ופלוני עדיו וכמ"ש תוס' שם (ע"כ):

(כח) (ליקוט) ונהגו כו'. ממ"ש בכתובות כ"א א' מדאתא כו' ואם איתא לא לכתוב כן (ע"כ):

(כט) כשהשטר מתקיים. דבזה ודאי על כת"י מעידין וכמ"ש במילתיה דרבי במתני':

(ל) מי שחתם. דהא על מנה כו' ועתוס' שם ד"ה עי' כו' והירושלמי שהביא תוס' ד"ה ור' יוחנן מפ' הרמב"ם דבאין נזכר כלל ל"פ ר' ורבנן דאין מעיד כלל וכי היכי דלר' צריך לזכור עכ"פ מתוך ראית השטר ה"נ לרבנן:

(גליון) ועברי"ף שם שמפ' ההיא דכתובו' כותב אדם כו' שמעיד על חת"י ומקיים חת"י בב"ד:

(גליון) יבמות ל"א ב' וע"ש תו' ד"ה דחזו. קשה כו'. וכן הא דאמרי' בפ"ב כו'. וערי"ף שם ולכן חילק הרמב"ם דיבמות וכתובות הן עצמן מעידין ודיבמות שאין זוכר כלל אף ע"י ראיית השטר. וכמ"ש רש"י בכתובות ודב"ק עדים אחרים מעידין:

(ליקוט) מי כו'. שכ"פ הברייתא כותב בכה"ג וכמ"ש הרי"ף בפ"ד אחין וכ"כ התוס' בכתובו' שם ע"פ הירושלמי אלא שהרמב"ם סובר דגמ' פליג על הירושלמי מדלא חילקו וכן ברבי ורבנן אמרי' בסתמא לכשתמצא לומר כו' מ' בכ"ע (ע"כ)

(לא) אבל אם היה. ב"ב קס"ז א' ההוא שטרא וצ"ל משום דחתימת רבא לא היה צריך לעדותו וקיומו:

(לב) ולא בעינן כו' ויש חולקין כו'. עתוס' ד"ה הנ"ל:

(ליקוט) ולא בעינן כו'. תוס' כ' ד"ה ור' יוחנן. וא"ת והכא אפי' אין זה כו' וי"ל דע"א כו' (ע"כ):

(לג) (ליקוט) אלא בע"א. עסי' כ"א (ע"כ):

(לד) (ליקוט) אבל ב' עדים כו'. תוס' שם ועוד אור"י דלא בעינן דעת כו' (ע"כ):

(לה) (ליקוט) ויש חולקין. הוא תירוץ ראשון שם אי נמי אור"י כו' וי"ל דלא חשיב שטר כו' (ע"כ):

(לו) (ליקוט) בפני עדים. וכ"ש בפני ב"ד אלא לישנא דגמ' דקאמר ליכתוב כו' ושדי ליה בב"ד מ' בפני עדים (ע"כ):

(לז) (ליקוט) על החרס. התוס' כ' שהוא דוקא אליב' דר"מ אבל הרמב"ם וש"פ וש"ע ס"ל שהוא אף אליבא דר"א ועריטב"א והביאו ש"ך (ע"כ):

(לח) (ליקוט) ואחר עמו. ל"ד וכמ"ש בסט"ז אם כו' ולא כמ"ש בב"י כאן ובבה"ג (ע"כ):

(לט) וכן אם נתקיים. גטין פ"ח א':

(ליקוט) וכן אם נתקיים כו'. עתוס' דגטין שם ד"ה א"ר ירמיה כו' (ע"כ):

(מ) אם שני כו' אם עד כו'. מדקא' מאי דקא כו':

(מא) (ליקוט) וכן הדין כו'. בר"ן כ' על הדיין ועל העד. ובבד"ה הגיה כמ"ש כאן וש"ך השיג עליו וכ' שהרא"ה מפ' כפרש"י כמו שמפרש הריטב"א בדבריו אבל הוא לא ראה דברי הרא"ה שכ' שם להדיא כדברי בד"ה שם אהא שצריך לכתוב וחד ליתוהי וכ' בעה"ע דהיכא דלא מצא לקיים רק כת"י ב' הדיינים סגי דרבא ל"פ אלא אעד ודיין כו' וממנה אתה דן אפי' לעד ודיין כגון שעד מעיד על כת"י של עדים וכת"י של דיין יוצא ממ"א כו' ושם אהא דאמרי' ארב"ח עד ודיין מצטרפין כ' פי' כשיבאו שני עדים דעלמא שהעידו על כתב ע"א וכתב דיין א' מאי מעליות' כו' פרש"י כו' פי' לפירושו שהעד מעיד על מנה שבשטר ולפיכך דיינו בעדות יחידי והדיין מעיד על כת"י כלומר ועיקר עדותו קיום חתימת עדים הלכך כת"י דאידך ל"ל אלא ע"א כו' וכפי' הרא"ש וש"פ דלא כריטב"א ויחידאה היא (ע"כ):

(מב) עידי הקיום. כתובות כ"ט א'. ואפי' שני העדים קרובים מדאמרו שם והוא שיש גדול עמו ולא אמרו שיש רחוק עמו וע"כ הוא דבר פשוט שקרובים כשרים מדאמרי' שם ואי אשמעי' רב' כו' ולא אמר מפני שהוא רחוק ר"ן:

(מג) (ליקוט) וי"א כו'. ירושלמי הביאה הרא"ש שם (ע"כ):

(מד) צריך שלא. כמ"ש הרי"ף בשם תוספת' וירושלמי בפ"ג דסנה' ע"ש:

(מה) ויש מכשירין. כתובות כ"א ב' דעד נעשה דיין. וכ"ש קרוב לדיין וער"ן שם שתי' זה לס' ראשונה:

(ליקוט) ויש מכשירין. דטעם משום הזמה ובעידי קיום לא שכיח הזמה שאומר שמכיר הכתב וס' הראשונה ס"ל כמ"ש הר"ן דאף שבירושלמי אמרו משום הזמה אבל בגמ' דידן סנה' כ"ט אידחי טעמא דהזמה כמ"ש אלא דגזירת הכתוב הוא כמ"ש בספ"ט דב"ב דהוי כגוף א' ועוד יש טעם לפסול לדעת רש"י שכתב בכתובות כ"א א' בד"ה מאי דקא מסהיד כו' עדי כו' כרבנן מ' דאם אחרים מעידים על כתב הדיין והעד מצטרפים וכ"כ הריטב"א וכ"כ הרשב"א סי' תתנ"ג וכ"כ הר"ן בשם הרא"ה וא"כ בכה"ג יצאו הממון ע"י קרובים אבל היש מכשירין ס"ל דבכ"ע אין מצטרפין וכמ"ש הרא"ש שם ע"ש ועש"ך ס"ק מ"ו (ע"כ):

[מה] ועידי הקיום לא. תוספת' וירושלמי הנ"ל וגמ' דב"ב הנ"ל:

(מו) עידי הקיום. מתני' דפ"ג דסנה' ואפי' עידי הקיום קרובין זל"ז פסול כנ"ל שזה נלמד מקורבה של העדי' לבע"ד כמ"ש בפ"ג דסנה' בגמ' דירושלמי שם כ"ש לבע"ד וכאן וכאן נפיק ממונ' ע"פ קרובי':

(ליקוט) עידי הקיום כו'. וכן סתם בש"ע והגה בס"כ (ע"כ):

(מז) ויש מי שמכשיר. מדאמרי' בכתובות ק"ט א' דיינ' כו':

(מח) ודייני קיום. הוא לסבר' הראשונה מתוספת' וירו' הנ"ל ופסק כס' הראשונה ור"ה בתשו' הרמב"ן סי' קי"ב להדי' דאף דייני קיום כשר לסברתו ע"ש וכ"כ תוס' בפ"א דגטין דף ה' ע"ב ד"ה הכי גריס ע"ש וראית הרמב"ן בתשו' שמכשיר הוא מדלא נקיט שם קרוב ודחה כמ"ש בתוס' הנ"ל והוכיח מבריית' דכתובו' הדיינ' כו' כנ"ל:

(מט) דיינ' שדנין. מתו' וירו' הנ"ל כאלו מעידין בפניהם שע"י מוציאין ממון:

(נ) דייני קיום. משום שמוציאין הדייני' ע"י הדייני קיום קרוביהן:

(נא) ויש מכשירין. שכ"ע ענין בפ"ע וכמו ג' אחין וא' מצטרף עמהן כו' והן עדות א' להזמה. אבל עידי הקיום לדייני מלוה לד"ה כשר שכאן ודאי ענין בפ"א ודמי למתני' הנ"ל ג' אחין כו':

(נב) (ליקוט) עידי כו'. מדלא מצרכינן לכתוב מי הם שלא יהיו קרובים למלוה ולוה וכאן ל"ש תי' דס"כ וסוברים ?הי"כ דסכ"ב דה"ה לדייני קיום וס' ראשונה דשם ס"ל דל"ד להדדי וער"ן שם ובש"ך ס"ק נ"ד (ע"כ):

(נג) (ליקוט) אם באו כו'. ממ"ש במותב תלתא כחדא הוינא ועוד ממש"ש שלשה כו' וכמ"ש בסכ"ו לפי' הרי"ף משום שנתבטל התוועדם (ע"כ):

(ליקוט) אם באו כו'. כ"מ בסכ"ו וכ"כ ש"ך אבל הרא"ש שם נזהר מזה וכ' לפי שאין ראוין לישב ביחד שאני (ע"כ):

(נד) ואין הדייני'. כתובות י"ט העדים שאמרו אמנה כו' ואפי' אין כת"י יוצא ממ"א:

(נה) (ליקוט) שנים אחרים. כפי' ר"ח ורי"ף ודין תרי ותרי כת' בסי' ל"ד ס' כ"ח (ע"כ):

(נו) כתבו קיום. ב"ב קס"ג ב' כל כה"ג כו' מן האשרת' אלא כו' אע"ג שקיום פסול וא"ל ששם ניכר הזיוף דהא קי"ל דלא כר"ש בפ"א דגטין י"ב דמכשיר בשמות מובהקין:

(נז) ואם יש בו. ל' הרמב"ם כפי' הרי"ף כנ"ל בסי' ל"ט סי"ב:

(נח) (ליקוט) וי"א כו'. ממש"ש ואי כ' ב"ד כו' ומ' ואף שלא כ' חד ליתוהי מדפריך ודלמ' כו' וכן אי כ' ואמר לנא כו' וכ"כ הריב"ש וכגי' בסנה' ל' דל"ג שם וחד ליתוהי ועבריב"ש סי' תי"ג (ע"כ):

(נט) (ליקוט) ומ"מ לכ"ע כו'. שם וכ' שהרמ"ה פי' דודאי צריך לכתוב וחד ליתוהי אף בדיעבד וכס' הראשונה שבכאן והטעם שמא א' קרוב או פסול היה לכן לא חתם ולכן אי כ' בי דינא ל"צ דב"ד כשרים מ' ופריך דלמא כשמואל כו' ולכן אי כ' תרתי ודאי ל"צ וצ"ל דהרמ"ה מפ' מ"ש וא"ל כו' כפירש"י משום שמומחים הן ולא יטעה בזה אבל לפי' הרי"ף ורמב"ם דמ' שהיו שלשה אכתי ק' דלמא א' מהן פסול ודאי ל"ל הא דרמ"ה וצ"ל טעם אחר דשמא נתוועדו שלשה ולא נשארו רק שנים לקבלה מה שא"כ אם כ' ב"ד או אמר לנו כו' וא"כ דברי ש"ע סותרים ועש"ך שהרגיש בזה ודבריו דחוקים (ע"כ):

(ס) ואם כו'. גמ' שם ואי כ' ואמר לנו כנ"ל משמעות שהיו שלשה כ"ש כששלשה חתומין:

(סא) ואפי'. יבמות ק"ו א' ולא חיישי' כו' ובסנה' ל"א כל כה"ג חיישי' מ' דוקא כה"ג שאין חתומין אלא שנים:

(סב) י"א דכשר. כנ"ל בסי' מ"ה סי"ב:

(סג) ולא חתמו כו'. דא"צ להיות ביחד בשעת החתימה לד"ה אף לס' הראשונה דסכ"ה מדאמרי' שלשה שישבו כו' ומת א' כו' כנ"ל:

(סד) וי"א דפסול. דרגילין להיות ביחד:

(סה) קיום שכ'. די"ל לכך כ' סהדי שהן עצמן מכירין חתימת העדים ונעשו עדים ויש להכשיר השטר בכל מה שיכול לתלות כדאמרי' שטר כו' שמא אחרוהו כו':

(סו) קיום ב"ד ב"ב:

(סז) או סמוך. מדאמרי' ב"מ י"ח א' כ"ת אמרי' כו' אע"ג דעדי השטר אמרי' בגטין פ"ח מן הצד כו' וא"כ ה"ה מן הצד:

(סח) ואם היה. לד"ה אף לרב:

(סט) (ליקוט) ושני אוירין. תוס' שם ד"ה בריוח שטה כו' (ע"כ):

(ע) הרחיק הקיום. ע"ש בתוס' ד"ה שטר הבא. וי"ל דסבר. א"כ איכא כו':

(עא) (ליקוט) או יותר. גמ' שם (ע"כ):

(עב) (ליקוט) שריטות. וכ"כ תוס' שם ד"ה דמטייט כו' (ע"כ):

(עג) (ליקוט) וי"א כו'. כתי' הראשון של תוס' שם ד"ה שטר כו' (ע"כ):

(עד) ויש מכשירין. כנ"ל דר"י פליג על רב וכס' האחרונה דסל"ב וליכא למיחש:

(ליקוט) ויש מכשירין כו'. צ"ע הא קשה קו' תוס' הנ"ל וכ"ת איכא בינייהו כו' הא ליכא למי' כו' ועתוס' שם ד"ה הניחא כו' ועש"ך שתי' קו' תוס' ע"ש שלא חיישי' שימחוק שטר ועדים דלמא יוכר ויפסיד אלא שמא יחתוך השטר ועדיו וכמ"ש הרמב"ם וש"ע וחתך גוף השטר ומתו' קו' תוס' הנ"ל (ע"כ):

(עה) ויש מי שאומר. דלא אמרי' כמי שנחקרה עדותן בב"ד אלא אי נפיק מתיותי ידיה דב"ד אבל לא מתיותי ידי סהדי וע"ש ברי"ף:

(עו) הוא אין גטין ע"א ואע"ו דשם אמרי' אמאי הא כו' שאני עדות כו' וכאן מכשיר לעיל ס"ז מפי כתבם ההוא אוקימת' לרב כהנא ואנן קי"ל דלא כרב כהנא שם ע"ב א':

(ליקוט) הוא א"י להעיד כו'. הרא"ש שם וזהו דלא כמ"ש בס"ז בהג"ה ויכולין כו' דהא כאן אינו אלא משום ה"ט כמש"ש עדות קאמרת שאני כו' וכ"כ ש"ך (ע"כ):

(עז) אבל. כנ"ל בחתנו:

(עח) וקורעין. מוכח מסיפא:

(עט) (ליקוט) ויש מי כו'. דמש"ש קרא עליו ערער אין כו' ה"פ קרא עליו ערער בעינן הוחזק בב"ד כו' וגם ברי"ף כ"כ אר"ח אין מקיימין אם השטר משטר שקרא עליו ערער אא"כ הוחזק בב"ד ועי"ל קרא ערער לרבות' והגי' הנכונה היא שכתובה בספרים שלפנינו קרא עליו ערער והוחזק בב"ד אין לא הוחזק בב"ד לא. תה"א סי' שמ"ח (ע"כ):

(פ) (ליקוט) וכ"ז שכבר. ר"ן ולדעת תוס' שם ד"ה ואם כו' (ע"כ):

(ליקוט) וכ"ז שכבר כו'. כ"כ הרא"ה ור"ן לתרץ קו' תוס' דשם אבל תוס' עצמם לא ס"ל כן שהרי בבריית' תניא להדיא ומתו ואפ"ה הקשו (ע"כ):

(פא) (ליקוט) ויש חולקין כו'. לדעת הרא"ש שם (ע"כ):

(פב) מטלטלין. אבל קרקעות בחזקת בעלי' שם כ' א' וע"ש ברא"ש:

(ליקוט) תפיס מטלטלין. דוק' ועמ"ש בסי' מ"ב ס' ?ח (ע"כ):

(פג) מחמת קירבה. רש"י שם בגמ' י"ט ב':

(ליקוט) מחמת קורבה כו'. ר"ן (ע"כ):

(פד) ואין כאן. ז"ל הרמב"ם ועספ"ב סי"ב ואם עד כו' והיא ל' הטור ובה"ת בשם ר' מתתיה:

(ליקוט) ואין כאן אלא ע"א. לשון הרמב"ם ומ' כדין ?ס"א בשטר כמ"ש סי' נ"א והיינו בשאין מכחישין זא"ז וכמ"ש הריטב"א והרא"ה ועבה"ג אבל כשמכחישין זא"ז אין כאן עדות כלל כמ"ש בספ"ג דקדושין ע"א בהכחשה כו' וכמ"ש בי"ד סי' קכ"ז וז"ש בסי' פ"ב ססי"ב ואם ע"א כו' נשבע כו' דהיינו כשמכחישים ובכה"ג פליג הטור כאן על הרמ"ה דהרמ"ה ע"כ בכה"ג מיירי כמ"ש וכן ?תרי' בא' אומר פרוע וכ"כ בהדיא שהע"א מכחישו (ע"כ):

(פה) אם כתוב. שם בעא מיניה כו' אחריתי הוא. וכאן ודאי עתי'? לשטר':

(פו) מיהו. ירושלמי נאמנין לומר ע"ז לא חתמנו וע"ז חתמנו:

(פז) וכן. כנ"ל:

(פח) או שהיו פסולים בעבירה. רש"י שם בב"מ י"ט ב'. דזהו כמו מחמת ממון:

(פט) ואפי' אמרו. דאל"כ ה"ל לאפלוגי במחמת ממון גופיה:

(צ) מ"מ לגבי דידהו. מדינא דגרמי והודאת בע"ד כו' ועבתוס' דב"מ ג' ב' ד"ה מה וא"ת והאיך כו'. וע' יבמות מ"ו א' נאמן אתה לפסול כו' שם תוס' ד"ה ואין עדות כו' וה"ה לחייב עצמו ממון:

(ליקוט) . מ"מ לגבי דידהו כו' כמ"ש ביבמות מ"ו א' ועתוס' שם ושם כ"ה ב' (ע"כ):

(צא) (ליקוט) ואם אומרים. כמש"ל סי' מ"ג ס"ח במוקדם בד"א כו' ועבה"ג שם (ע"כ):

(צב) אין נאמנים בשום. ר"ל אפי' תנאי והוא דעת הרמב"ם וכ"פ בסי' כ"ע ושם כ' רמ"א וי"א וכ"פ בש"ע סי' פ"ב סי"ב:

(צג) (ליקוט) חוץ מלומר בפנינו כו'. וש"פ חולקים ועש"ך (ע"כ):

(ליקוט) חוץ מלומר בפנינו כו'. וכ"כ רשב"ם בב"ב מ"ט א' בד"ה ומר בר"א כו' אלא שדעתו דה"ה בתנאי וכמש"ל סי' כ"ט ס"א בהג"ה אבל תוס' שם ד"ה מר בר"א כו' כ' דאף במודע' אינן נאמנין (ע"כ):

(צד) י"א הא. תוס' דכתובות ך' ד"ה ור"י וי"ל דע"א בשטר כו' וקי"ל כהאי תירוץ כמש"ל בסי' נ"א בהג"ה ועבתוס' ורא"ש דב"ב קס"ה א':

(ליקוט) י"א כו'. כנ"ל ס"י (ע"כ):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---