שו"ת חתם סופר/א/לד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה קלה ומ"מ וקשפ) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''יראה ''' בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה תלמידי הרב הותיק מלא עתיק כבוד מו"ה אשר נ"י אב"ד דק"ק שוטלסדארף יע"א: | '''יראה''' בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה תלמידי הרב הותיק מלא עתיק כבוד מו"ה '''אשר''' נ"י אב"ד דק"ק '''שוטלסדארף''' יע"א: | ||
'''ע"ד ''' אנשי קהלתו שרצו לבנות | '''ע"ד''' אנשי קהלתו שרצו לבנות בית הכנסת ונכנס מעלתו בעומק העיון בזה. בתחלה אומר, מה שכתב מגן־אברהם [[מגן אברהם/אורח חיים/קנב#|סימן קנ"ב]], יפה כתב הגאון [[מחצית השקל/אורח חיים/קנב#|מחצית השקל]] {{ממ|}} דלישנא איתקל ליה במה שהבין דה[[ב"ח/אורח חיים/קנב#|ב"ח]] מיירי שבית הכנסת החדשה הוא סביב הישנה, וליתא כי כוונת הב"ח שבונה עומד באמצע עסק בנינו. אבל לא מפני זה נדחו דברי מגן־אברהם, דיהיה איך שיהיה דברי מגן־אברהם נכונים. וכן בספר [[אליה רבה/אורח חיים/קנב#|אליה רבה]] {{ממ|}} העתיק בקיצור דברי מגן־אברהם וכתב: אפילו כבר מתחיל בבנין החדשה וכו'. ומייתי ראיה ברורה{{הערה|היא ראיית הט"ז ביורה דעה [[ט"ז/יורה דעה/רנב#ב|סימן רנ"ב סק"ב]].}} שאין עליו תשובה מבבא בתרא פרק קמא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/ג/ב|ג:]]}} דאמרינן דירתא דאינשי לא מזדבן, הא כל דלא הוה דירה אפילו עוסקים בבנין נמי חיישינן וכדברי־מגן־אברהם. | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
ודברי הב"ח תמוהים במ"ש דהרמב"ם והפוסקים לא מייתי הך משום דלא מיירי אלא בדליכא דוכתא לצלוייה. וצ"ע, אכתי מי ניחא, הוה־ליה לאתויי הך בליכא דוכתא לצלויי. אבל האמת יורה דרכו כמו־שכתב מגן־אברהם דבמ"ש רמב"ם וטור לישנא דמתרמי אונסא כבר נכלל זה, דאונסא לא אונס ממש קאמרי דש"ס לא חייש אלא לפשיעותא ומנ"ל להמציא חשש אונס. אך ר"ל דמתרמי להו פדיון שבוים וכדומה אשר דינא הוא למיזבן בי כנישתא שאינו בנוי לגמרי, כל שאיננו דירתא דאיניש, ושוב יפשעו ולא יקבצו מעות לבית הכנסת אחר. ולחשש זו איכא למיחש אפילו התחילו לבנות כל זמן שאיננו דירה. | |||
אמנם בעירו, דחזו ביה תיוהא, אין לנו אלא דברי האומנים הבונים המבינים שהכיפה נתרועעה. שאפילו אפשר לתקנה לפי שעה ולהסיר הסכנה, מכל־מקום ידוע כל עסקי רבים קדרה דבי שותפות וקשה לקבץ בכל פעם לעסוק לתקן בדקי הבית. ועכשיו הסכימו וקבצו מעות לבנות, אין לבטלם. אך עצה טובה קא־משמעינן־ליה, באופן אחד ימכור חדרו מכירה חלוטה לבית הכנסת קבוע ואם אין להם ממון לשלם יזקוף במלווה על משך ב' שנים והם יחזיקו מיד בחדר ואחר שנגמר החדשה יחזרו וימכרו החדר לבעליו הראשונים ואז יהיה היתר בלי שום פקפוק. | |||
{{-}}{{יישור לשמאל|'''משה"ק סופר מפפד"מ:'''}}{{-}} | |||
פ"ב יום ד' וי"ו אב קפ"ו לפ"ק. | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ו' אב ה'תקפ"ו]]</noinclude> | [[קטגוריה:תשובות מתאריך ו' אב ה'תקפ"ו]]</noinclude> | ||
גרסה מ־09:29, 5 בספטמבר 2024
שו"ת חתם סופר 
א לד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יראה בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה תלמידי הרב הותיק מלא עתיק כבוד מו"ה אשר נ"י אב"ד דק"ק שוטלסדארף יע"א:
ע"ד אנשי קהלתו שרצו לבנות בית הכנסת ונכנס מעלתו בעומק העיון בזה. בתחלה אומר, מה שכתב מגן־אברהם סימן קנ"ב, יפה כתב הגאון מחצית השקל דלישנא איתקל ליה במה שהבין דהב"ח מיירי שבית הכנסת החדשה הוא סביב הישנה, וליתא כי כוונת הב"ח שבונה עומד באמצע עסק בנינו. אבל לא מפני זה נדחו דברי מגן־אברהם, דיהיה איך שיהיה דברי מגן־אברהם נכונים. וכן בספר אליה רבה העתיק בקיצור דברי מגן־אברהם וכתב: אפילו כבר מתחיל בבנין החדשה וכו'. ומייתי ראיה ברורה[1] שאין עליו תשובה מבבא בתרא פרק קמא (ג:) דאמרינן דירתא דאינשי לא מזדבן, הא כל דלא הוה דירה אפילו עוסקים בבנין נמי חיישינן וכדברי־מגן־אברהם.
ודברי הב"ח תמוהים במ"ש דהרמב"ם והפוסקים לא מייתי הך משום דלא מיירי אלא בדליכא דוכתא לצלוייה. וצ"ע, אכתי מי ניחא, הוה־ליה לאתויי הך בליכא דוכתא לצלויי. אבל האמת יורה דרכו כמו־שכתב מגן־אברהם דבמ"ש רמב"ם וטור לישנא דמתרמי אונסא כבר נכלל זה, דאונסא לא אונס ממש קאמרי דש"ס לא חייש אלא לפשיעותא ומנ"ל להמציא חשש אונס. אך ר"ל דמתרמי להו פדיון שבוים וכדומה אשר דינא הוא למיזבן בי כנישתא שאינו בנוי לגמרי, כל שאיננו דירתא דאיניש, ושוב יפשעו ולא יקבצו מעות לבית הכנסת אחר. ולחשש זו איכא למיחש אפילו התחילו לבנות כל זמן שאיננו דירה.
אמנם בעירו, דחזו ביה תיוהא, אין לנו אלא דברי האומנים הבונים המבינים שהכיפה נתרועעה. שאפילו אפשר לתקנה לפי שעה ולהסיר הסכנה, מכל־מקום ידוע כל עסקי רבים קדרה דבי שותפות וקשה לקבץ בכל פעם לעסוק לתקן בדקי הבית. ועכשיו הסכימו וקבצו מעות לבנות, אין לבטלם. אך עצה טובה קא־משמעינן־ליה, באופן אחד ימכור חדרו מכירה חלוטה לבית הכנסת קבוע ואם אין להם ממון לשלם יזקוף במלווה על משך ב' שנים והם יחזיקו מיד בחדר ואחר שנגמר החדשה יחזרו וימכרו החדר לבעליו הראשונים ואז יהיה היתר בלי שום פקפוק.
פ"ב יום ד' וי"ו אב קפ"ו לפ"ק.
- ↑ היא ראיית הט"ז ביורה דעה סימן רנ"ב סק"ב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |