אליה רבה/אורח חיים/קנב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קנב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] כדי לבנות וכו'. ויש מתירין לסתור כדי לבנות אם יש בית הכנסת קבוע בעיר ויש אוסרין, ודעת הט"ז ושולחן ערוך דכולי עלמא מודים דמותר אם יש בית הכנסת אחרת קבוע, אלא אם אין להם בית הכנסת קבוע אלא מקום עראי להתפלל אסרי עד כאן דבריו, וכן כתבו אגודה ותוס' ריש בבא בתרא ורבינו ירוחם דף כ"ח. כתב נחלת שבעה סימן כ"ז דאם בית הכנסת מושכרת מן השר אסור להניח עד שישכרו אחרת תחילה:

ב[עריכה]

[ב] אם חרבו וכו'. והוא הדין כשגזר מלכות שלא יתפלל עוד באותן בית הכנסת ומן הנמנע להשתדל, וכן כשדרו חוץ לחומה והיה להם שם בית הכנסת ואחר כך נתיישבו תוך החומה ונשאר בית הכנסת לבדו:

ג[עריכה]

[ג] סותרין אותו וכו'. והוא הדין למוכרה וליקח אחרת בדמים ולאו דוקא קודם שיבנו האחר אלא אפילו אחר שבנו האחר ומטה ידיהם ואינם יכולין להפסיק בשכירות ושאר תיקונים וגזירות הבאות השייכים יכולין למוכרה (משפטי שמואל סימן מ"ז):

ד[עריכה]

[ד] לבנות במהרה וכו'. אמרינן בש"ס דעיילי לפוריא להתם כדי שלא יתעצל מלבנותו, ומיירי שהכניסו סמוך לבית הכנסת עד כאן לשון מגן אברהם. וליתא דכיון שהוא לצורך בית הכנסת מותר, אפילו בתוך בית הכנסת כדלעיל סימן קנ"א סעיף ג' וכמו שכתב בית יוסף שם, והגהות אשירי ריש בבא בתרא שם, וכן כתב הר"ן פרק בני העיר, גם כתב דחסידות נהג ומדינא לא צריך והיינו דהשמיטו הפוסקים הא דעיילי לפוריא:

ה[עריכה]

[ה] אסור ליקח וכו'. משמע אם כבר התחיל החדשה וכן כתב מגן אברהם, וכן משמע קצת בבא בתרא שם דקאמר דירתיה דאינשי לא מזדבן משמע כשכבר ראוי לדירה:

ו[עריכה]

[ו] אסור לסתור וכו'. דוקא דבר מחובר, מהר"מ פאדווה סימן ס"ה, ולעכב מלבנות בית הכנסת נתיצה והריסה מיקרי ר"י לוי סימן מ"ד, ועיין לעיל ריש סימן ק"נ מה שכתבתי שם:

ז[עריכה]

[ז] על מנת לבנות וכו'. זה לשון הטור פירוש שיחזור ויבנה וימלא מקום הנתיצה, אבל אם רוצה לנתוץ קצת במקום אחד שיהיה שם גומא אף על פי שהיה לו לצורך אסור ואותם שעושין גומא בכותל שיוכל להחזיק שם על ידי עץ דף שקורין שטענדיר לאו שפיר עבדי כנ"ל עד כאן לשונו. ולעניות דעתי דמותר דהא כתב הרמב"ם פרק ו' מהלכות יסודי התורה, ופרק א' מהלכות בית הבחירה, דהנותץ מן המזבח דוקא דרך השחתה אסור, וכן מוכח בר' אליהו מזרחי פרשת ראה שפירש דברי רש"י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין מזבח וכו', פירוש הא דלא הקשה על מחיקת השם היינו משום דיש לומר בענין שיש צורך למחוק ואם איתא דאסור בנתיצה אף לצורך אם כן מה פריך על נתיצה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.