ערך/בישול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←חזיר, נבילה וטריפה ושאר איסורים: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:56, 16 באפריל 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בישול
בשר בחלב[עריכה]
בישול בבשר בחלב ע"ע *בשר בחלב.
בישול בשבת[עריכה]
מלאכת מבשל ע"ע *מלאכת מבשל, בישול אחר בישול ע"ע *אין בישול אחר בישול.
חזיר, נבילה וטריפה ושאר איסורים[עריכה]
המאירי (חולין קו.) כתב להתיר בישול בשאר איסורים כחזיר, נבלה וטריפה, שלא אסרה תורה בישול אלא בבשר בחלב ולא בשאר איסורים, ואף מדרבנן לא אסרו כן. והוכיח כן מדברי הגמרא (שם) מים ראשונים האכילו חזיר, שפונדקאי יהודי האכיל יהודי בשר חזיר כיון שראהו שלא נטל ידיו, ומוכח שמותר לבשל בשר חזיר.
והרשב"ץ (ח"ג סימן רצד) כתב שאין ראוי לעשות כן כיון שיש לחוש שמא יבוא לאוכלו, והביא ראיה לדבריו מדברי הגמרא בעבודה זרה (נח:) שאסור לישראל למזוג יין נסך לנכרי שמא יבוא לשתות הימנו[1].
החיד"א (או"ח סימן קפא סק"ו) כתב שאף שמדאורייתא אין איסור בישול אלא בבשר בחלב ולא בשאר איסורים, מכל מקום מדרבנן אסורים אף הם בבישול שמא יבוא לאוכלו, ולא ראה דברי המאירי. ועיין בשו"ת משפטי עוזיאל (תניינא, יו"ד סימן טו אות ג) שנקט להתיר וכדברי המאירי.
ובעיקר ראיית המאירי כתב בקול אליהו (סימן לז) שאפשר שהיו לאותו פונדקאי פועלים נכרים שהם בישלו את החזיר, אך מדברי רש"י שם לא משמע כן.
עוד כתב בקול אליהו שאפשר שאותו פונדקאי עשה שלא כדין בבישול החזיר. אך יעויין במהרש"א (ח"א שם) שנקט שהפונדקאי היה כשר.
- ↑ וצ"ב שבגמרא שם לא מוזכר כן אלא להיפך בגוי שמוזג מים ליין ישראל שיש לחוש שמא יבוא למזוג יין ויעשהו בכך יין נסך.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |