מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט כללי עליון}} | | {{ניווט כללי עליון}} |
| {{רת הוראות}}
| | כל לנטורינהו טפי עדיף והיכא מנח להו אמר ר' ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והא תני רבי חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו דמפיק ליה למורשא דכובע לבר בר קפרא צייר להו בכילתא ומפיק למורשהון לבר רב שישא בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עלוייהו אמר רב המנונא בריה דרב יוסף זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי זיל אייתי לי תפילין ואשכחתינהו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והוה ידענא דיום טבילה הוה ולאגמורן הלכה למעשה הוא דעבד בעי מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה שנים שישנים במטה אחת מהו שזה יחזיר פניו ויקרא ק"ש וזה יחזיר פניו ויקרא ק"ש א"ל הכי אמר שמואל ואפילו אשתו עמו מתקיף לה רב יוסף אשתו ולא מיבעיא אחר אדרבה אשתו כגופו אחר לאו כגופו מיתיבי שנים שישנים במטה אחת זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא ותניא אחריתי הישן במטה ובניו ובני ביתו בצדו הרי זה לא יקרא ק"ש אא"כ היתה טלית מפסקת ביניהן ואם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר בשלמא לרב יוסף לא קשיא הא באשתו הא באחר אלא לשמואל קשיא אמר לך שמואל לרב יוסף מי ניחא והתניא היה ישן במטה ובניו ובני ביתו במטה לא יקרא ק"ש אא"כ היתה טליתו מפסקת ביניהן אלא מאי אית לך למימר אשתו לרב יוסף תנאי היא לדידי נמי תנאי היא: אמר מר זה מחזיר פניו וקורא ק"ש והא איכא עגבות מסייע ליה לרב הונא דא"ר הונא עגבות אין בהם משום ערוה לימא מסייע ליה לרב הונא האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע אבל לא האיש תרגמה רב נחמן בר יצחק כגון שהיו פניה טוחות בקרקע: אמר מר אם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר ועד כמה אמר רב חסדא תינוקת בת שלש שנים ויום אחד ותינוק בן ט' שנים ויום אחד איכא דאמרי תינוקת בת י"א שנה ויום אחד ותינוק בן שתים עשרה שנה ויום אחד אידי ואידי עד כדי [[תנ"ך/יחזקאל/טז#ז|שדים נכונו ושערך צמח]] א"ל רב כהנא לרב אשי התם אמר רבא אע"ג דתיובתא דשמואל הלכתא כוותיה דשמואל הכא מאי אמר ליה אטו כולהו בחדא מחתא מחתינהו אלא היכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר א"ל רב מרי לרב פפא שער יוצא בבגדו מהו קרא עליה שער שער: א"ר יצחק טפח באשה ערוה למאי אילימא לאסתכולי בה והא א"ר ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף אלא באשתו ולק"ש אמר רב חסדא שוק באשה ערוה שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/מז#ב|גלי שוק עברי נהרות]] וכתיב [[תנ"ך/ישעיה/מז#ג|תגל ערותך וגם תראה חרפתך]] אמר שמואל קול באשה ערוה שנא' [[תנ"ך/שיר השירים/ב#יד|כי קולך ערב ומראך נאוה]] אמר רב ששת שער באשה ערוה שנא' [[תנ"ך/שיר השירים/ד#א|שערך כעדר העזים]]: אמר ר' חנינא אני ראיתי את רבי שתלה תפיליו מיתיבי התולה תפיליו יתלו לו חייו דורשי חמורות אמרו [[תנ"ך/דברים/כח#סו|והיו חייך תלואים לך מנגד]] זה התולה תפיליו לא קשיא הא ברצועה הא בקציצה ואיבעית אימא לא שנא רצועה ולא שנא קציצה אסור וכי תלה רבי בכיסתא תלה אי הכי מאי למימרא מהו דתימא תיבעי הנחה כספר תורה קמ"ל: ואמר ר' חנינא אני ראיתי את רבי שגיהק ופיהק ונתעטש ורק |
| כ{{רת|ל}} ל{{רת|נטורינהו}} ט{{רת|פי}} ע{{רת|דיף}} ו{{רת|היכא}} מ{{רת|נח}} ל{{רת|הו}} א{{רת|מר}} ר{{רת|'}} י{{רת|רמיה}} ב{{רת|ין}} כ{{רת|ר}} ל{{רת|כסת}} ש{{רת|לא}} כ{{רת|נגד}} ר{{רת|אשו}} ו{{רת|הא}} ת{{רת|ני}} ר{{רת|בי}} ח{{רת|ייא}} מ{{רת|ניחן}} ב{{רת|כובע}} ת{{רת|חת}} מ{{רת|ראשותיו}} ד{{רת|מפיק}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|מורשא}} ד{{רת|כובע}} ל{{רת|בר}} ב{{רת|ר}} ק{{רת|פרא}} צ{{רת|ייר}} ל{{רת|הו}} ב{{רת|כילתא}} ו{{רת|מפיק}} ל{{רת|מורשהון}} ל{{רת|בר}} ר{{רת|ב}} ש{{רת|ישא}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רב}} א{{רת|ידי}} מ{{רת|נח}} ל{{רת|הו}} א{{רת|שרשיפא}} ו{{רת|פריס}} ס{{רת|ודרא}} ע{{רת|לוייהו}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ה{{רת|מנונא}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רב}} י{{רת|וסף}} ז{{רת|ימנא}} ח{{רת|דא}} ה{{רת|וה}} ק{{רת|אימנא}} ק{{רת|מיה}} ד{{רת|רבא}} ו{{רת|אמר}} ל{{רת|י}} ז{{רת|יל}} א{{רת|ייתי}} ל{{רת|י}} ת{{רת|פילין}} ו{{רת|אשכחתינהו}} ב{{רת|ין}} כ{{רת|ר}} ל{{רת|כסת}} ש{{רת|לא}} כ{{רת|נגד}} ר{{רת|אשו}} ו{{רת|הוה}} י{{רת|דענא}} ד{{רת|יום}} ט{{רת|בילה}} ה{{רת|וה}} ו{{רת|לאגמורן}} ה{{רת|לכה}} ל{{רת|מעשה}} ה{{רת|וא}} ד{{רת|עבד}} ב{{רת|עי}} מ{{רת|יניה}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רב}} נ{{רת|חוניא}} מ{{רת|רב}} י{{רת|הודה}} ש{{רת|נים}} ש{{רת|ישנים}} ב{{רת|מטה}} א{{רת|חת}} מ{{רת|הו}} ש{{רת|זה}} י{{רת|חזיר}} פ{{רת|ניו}} ו{{רת|יקרא}} ק{{רת|"ש}} ו{{רת|זה}} י{{רת|חזיר}} פ{{רת|ניו}} ו{{רת|יקרא}} ק{{רת|"ש}} א{{רת|"ל}} ה{{רת|כי}} א{{רת|מר}} ש{{רת|מואל}} ו{{רת|אפילו}} א{{רת|שתו}} ע{{רת|מו}} מ{{רת|תקיף}} ל{{רת|ה}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} א{{רת|שתו}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|יבעיא}} א{{רת|חר}} א{{רת|דרבה}} א{{רת|שתו}} כ{{רת|גופו}} א{{רת|חר}} ל{{רת|או}} כ{{רת|גופו}} מ{{רת|יתיבי}} ש{{רת|נים}} ש{{רת|ישנים}} ב{{רת|מטה}} א{{רת|חת}} ז{{רת|ה}} מ{{רת|חזיר}} פ{{רת|ניו}} ו{{רת|קורא}} ו{{רת|זה}} מ{{רת|חזיר}} פ{{רת|ניו}} ו{{רת|קורא}} ו{{רת|תניא}} א{{רת|חריתי}} ה{{רת|ישן}} ב{{רת|מטה}} ו{{רת|בניו}} ו{{רת|בני}} ב{{רת|יתו}} ב{{רת|צדו}} ה{{רת|רי}} ז{{רת|ה}} ל{{רת|א}} י{{רת|קרא}} ק{{רת|"ש}} א{{רת|א"כ}} ה{{רת|יתה}} ט{{רת|לית}} מ{{רת|פסקת}} ב{{רת|יניהן}} ו{{רת|אם}} ה{{רת|יו}} ב{{רת|ניו}} ו{{רת|בני}} ב{{רת|יתו}} ק{{רת|טנים}} מ{{רת|ותר}} ב{{רת|שלמא}} ל{{רת|רב}} י{{רת|וסף}} ל{{רת|א}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ב{{רת|אשתו}} ה{{רת|א}} ב{{רת|אחר}} א{{רת|לא}} ל{{רת|שמואל}} ק{{רת|שיא}} א{{רת|מר}} ל{{רת|ך}} ש{{רת|מואל}} ל{{רת|רב}} י{{רת|וסף}} מ{{רת|י}} נ{{רת|יחא}} ו{{רת|התניא}} ה{{רת|יה}} י{{רת|שן}} ב{{רת|מטה}} ו{{רת|בניו}} ו{{רת|בני}} ב{{רת|יתו}} ב{{רת|מטה}} ל{{רת|א}} י{{רת|קרא}} ק{{רת|"ש}} א{{רת|א"כ}} ה{{רת|יתה}} ט{{רת|ליתו}} מ{{רת|פסקת}} ב{{רת|יניהן}} א{{רת|לא}} מ{{רת|אי}} א{{רת|ית}} ל{{רת|ך}} ל{{רת|מימר}} א{{רת|שתו}} ל{{רת|רב}} י{{רת|וסף}} ת{{רת|נאי}} ה{{רת|יא}} ל{{רת|דידי}} נ{{רת|מי}} ת{{רת|נאי}} ה{{רת|יא:}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ר}} ז{{רת|ה}} מ{{רת|חזיר}} פ{{רת|ניו}} ו{{רת|קורא}} ק{{רת|"ש}} ו{{רת|הא}} א{{רת|יכא}} ע{{רת|גבות}} מ{{רת|סייע}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|רב}} ה{{רת|ונא}} ד{{רת|א"ר}} ה{{רת|ונא}} ע{{רת|גבות}} א{{רת|ין}} ב{{רת|הם}} מ{{רת|שום}} ע{{רת|רוה}} ל{{רת|ימא}} מ{{רת|סייע}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|רב}} ה{{רת|ונא}} ה{{רת|אשה}} י{{רת|ושבת}} ו{{רת|קוצה}} ל{{רת|ה}} ח{{רת|לתה}} ע{{רת|רומה}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|יכולה}} ל{{רת|כסות}} פ{{רת|ניה}} ב{{רת|קרקע}} א{{רת|בל}} ל{{רת|א}} ה{{רת|איש}} ת{{רת|רגמה}} ר{{רת|ב}} נ{{רת|חמן}} ב{{רת|ר}} י{{רת|צחק}} כ{{רת|גון}} ש{{רת|היו}} פ{{רת|ניה}} ט{{רת|וחות}} ב{{רת|קרקע:}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ר}} א{{רת|ם}} ה{{רת|יו}} ב{{רת|ניו}} ו{{רת|בני}} ב{{רת|יתו}} ק{{רת|טנים}} מ{{רת|ותר}} ו{{רת|עד}} כ{{רת|מה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|סדא}} ת{{רת|ינוקת}} ב{{רת|ת}} ש{{רת|לש}} ש{{רת|נים}} ו{{רת|יום}} א{{רת|חד}} ו{{רת|תינוק}} ב{{רת|ן}} ט{{רת|'}} ש{{רת|נים}} ו{{רת|יום}} א{{רת|חד}} א{{רת|יכא}} ד{{רת|אמרי}} ת{{רת|ינוקת}} ב{{רת|ת}} י{{רת|"א}} ש{{רת|נה}} ו{{רת|יום}} א{{רת|חד}} ו{{רת|תינוק}} ב{{רת|ן}} ש{{רת|תים}} ע{{רת|שרה}} ש{{רת|נה}} ו{{רת|יום}} א{{רת|חד}} א{{רת|ידי}} ו{{רת|אידי}} ע{{רת|ד}} כ{{רת|די}} [[תנ"ך/יחזקאל/טז#ז|ש{{רת|דים}} נ{{רת|כונו}} ו{{רת|שערך}} צ{{רת|מח}}]] א{{רת|"ל}} ר{{רת|ב}} כ{{רת|הנא}} ל{{רת|רב}} א{{רת|שי}} ה{{רת|תם}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בא}} א{{רת|ע"ג}} ד{{רת|תיובתא}} ד{{רת|שמואל}} ה{{רת|לכתא}} כ{{רת|וותיה}} ד{{רת|שמואל}} ה{{רת|כא}} מ{{רת|אי}} א{{רת|מר}} ל{{רת|יה}} א{{רת|טו}} כ{{רת|ולהו}} ב{{רת|חדא}} מ{{רת|חתא}} מ{{רת|חתינהו}} א{{רת|לא}} ה{{רת|יכא}} ד{{רת|איתמר}} א{{רת|יתמר}} ו{{רת|היכא}} ד{{רת|לא}} א{{רת|יתמר}} ל{{רת|א}} א{{רת|יתמר}} א{{רת|"ל}} ר{{רת|ב}} מ{{רת|רי}} ל{{רת|רב}} פ{{רת|פא}} ש{{רת|ער}} י{{רת|וצא}} ב{{רת|בגדו}} מ{{רת|הו}} ק{{רת|רא}} ע{{רת|ליה}} ש{{רת|ער}} ש{{רת|ער:}} א{{רת|"ר}} י{{רת|צחק}} ט{{רת|פח}} ב{{רת|אשה}} ע{{רת|רוה}} ל{{רת|מאי}} א{{רת|ילימא}} ל{{רת|אסתכולי}} ב{{רת|ה}} ו{{רת|הא}} א{{רת|"ר}} ש{{רת|שת}} ל{{רת|מה}} מ{{רת|נה}} ה{{רת|כתוב}} ת{{רת|כשיטין}} ש{{רת|בחוץ}} ע{{רת|ם}} ת{{רת|כשיטין}} ש{{רת|בפנים}} ל{{רת|ומר}} ל{{רת|ך}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|מסתכל}} ב{{רת|אצבע}} ק{{רת|טנה}} ש{{רת|ל}} א{{רת|שה}} כ{{רת|אילו}} מ{{רת|סתכל}} ב{{רת|מקום}} ה{{רת|תורף}} א{{רת|לא}} ב{{רת|אשתו}} ו{{רת|לק"ש}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|סדא}} ש{{רת|וק}} ב{{רת|אשה}} ע{{רת|רוה}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/ישעיה/מז#ב|ג{{רת|לי}} ש{{רת|וק}} ע{{רת|ברי}} נ{{רת|הרות}}]] ו{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/ישעיה/מז#ג|ת{{רת|גל}} ע{{רת|רותך}} ו{{רת|גם}} ת{{רת|ראה}} ח{{רת|רפתך}}]] א{{רת|מר}} ש{{רת|מואל}} ק{{רת|ול}} ב{{רת|אשה}} ע{{רת|רוה}} ש{{רת|נא'}} [[תנ"ך/שיר השירים/ב#יד|כ{{רת|י}} ק{{רת|ולך}} ע{{רת|רב}} ו{{רת|מראך}} נ{{רת|אוה}}]] א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ש{{רת|שת}} ש{{רת|ער}} ב{{רת|אשה}} ע{{רת|רוה}} ש{{רת|נא'}} [[תנ"ך/שיר השירים/ד#א|ש{{רת|ערך}} כ{{רת|עדר}} ה{{רת|עזים]]:}} א{{רת|מר}} ר{{רת|'}} ח{{רת|נינא}} א{{רת|ני}} ר{{רת|איתי}} א{{רת|ת}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|תלה}} ת{{רת|פיליו}} מ{{רת|יתיבי}} ה{{רת|תולה}} ת{{רת|פיליו}} י{{רת|תלו}} ל{{רת|ו}} ח{{רת|ייו}} ד{{רת|ורשי}} ח{{רת|מורות}} א{{רת|מרו}} [[תנ"ך/דברים/כח#סו|ו{{רת|היו}} ח{{רת|ייך}} ת{{רת|לואים}} ל{{רת|ך}} מ{{רת|נגד}}]] ז{{רת|ה}} ה{{רת|תולה}} ת{{רת|פיליו}} ל{{רת|א}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ב{{רת|רצועה}} ה{{רת|א}} ב{{רת|קציצה}} ו{{רת|איבעית}} א{{רת|ימא}} ל{{רת|א}} ש{{רת|נא}} ר{{רת|צועה}} ו{{רת|לא}} ש{{רת|נא}} ק{{רת|ציצה}} א{{רת|סור}} ו{{רת|כי}} ת{{רת|לה}} ר{{רת|בי}} ב{{רת|כיסתא}} ת{{רת|לה}} א{{רת|י}} ה{{רת|כי}} מ{{רת|אי}} ל{{רת|מימרא}} מ{{רת|הו}} ד{{רת|תימא}} ת{{רת|יבעי}} ה{{רת|נחה}} כ{{רת|ספר}} ת{{רת|ורה}} ק{{רת|מ"ל:}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|'}} ח{{רת|נינא}} א{{רת|ני}} ר{{רת|איתי}} א{{רת|ת}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|גיהק}} ו{{רת|פיהק}} ו{{רת|נתעטש}} ו{{רת|רק}} {{{רת|{יישור}} ל{{רת|שמאל|[[בבלי/ברכות/כד/ב|וממשמש}}]]}} {{{רת|{שולי}} ה{{רת|גליון}}}}
| | {{שומר דף בבלי|וממשמש}} |
| | |
| | |
| | |
| | {{שולי הגליון}} |
| {{ניווט כללי תחתון}} | | {{ניווט כללי תחתון}} |
| | [[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]] |
גרסה מ־23:12, 30 ביולי 2020
ראשי תיבות בבלי 
ברכות כד א
כל לנטורינהו טפי עדיף והיכא מנח להו אמר ר' ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והא תני רבי חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו דמפיק ליה למורשא דכובע לבר בר קפרא צייר להו בכילתא ומפיק למורשהון לבר רב שישא בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עלוייהו אמר רב המנונא בריה דרב יוסף זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי זיל אייתי לי תפילין ואשכחתינהו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והוה ידענא דיום טבילה הוה ולאגמורן הלכה למעשה הוא דעבד בעי מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה שנים שישנים במטה אחת מהו שזה יחזיר פניו ויקרא ק"ש וזה יחזיר פניו ויקרא ק"ש א"ל הכי אמר שמואל ואפילו אשתו עמו מתקיף לה רב יוסף אשתו ולא מיבעיא אחר אדרבה אשתו כגופו אחר לאו כגופו מיתיבי שנים שישנים במטה אחת זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא ותניא אחריתי הישן במטה ובניו ובני ביתו בצדו הרי זה לא יקרא ק"ש אא"כ היתה טלית מפסקת ביניהן ואם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר בשלמא לרב יוסף לא קשיא הא באשתו הא באחר אלא לשמואל קשיא אמר לך שמואל לרב יוסף מי ניחא והתניא היה ישן במטה ובניו ובני ביתו במטה לא יקרא ק"ש אא"כ היתה טליתו מפסקת ביניהן אלא מאי אית לך למימר אשתו לרב יוסף תנאי היא לדידי נמי תנאי היא: אמר מר זה מחזיר פניו וקורא ק"ש והא איכא עגבות מסייע ליה לרב הונא דא"ר הונא עגבות אין בהם משום ערוה לימא מסייע ליה לרב הונא האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע אבל לא האיש תרגמה רב נחמן בר יצחק כגון שהיו פניה טוחות בקרקע: אמר מר אם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר ועד כמה אמר רב חסדא תינוקת בת שלש שנים ויום אחד ותינוק בן ט' שנים ויום אחד איכא דאמרי תינוקת בת י"א שנה ויום אחד ותינוק בן שתים עשרה שנה ויום אחד אידי ואידי עד כדי שדים נכונו ושערך צמח א"ל רב כהנא לרב אשי התם אמר רבא אע"ג דתיובתא דשמואל הלכתא כוותיה דשמואל הכא מאי אמר ליה אטו כולהו בחדא מחתא מחתינהו אלא היכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר א"ל רב מרי לרב פפא שער יוצא בבגדו מהו קרא עליה שער שער: א"ר יצחק טפח באשה ערוה למאי אילימא לאסתכולי בה והא א"ר ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף אלא באשתו ולק"ש אמר רב חסדא שוק באשה ערוה שנאמר גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך וגם תראה חרפתך אמר שמואל קול באשה ערוה שנא' כי קולך ערב ומראך נאוה אמר רב ששת שער באשה ערוה שנא' שערך כעדר העזים: אמר ר' חנינא אני ראיתי את רבי שתלה תפיליו מיתיבי התולה תפיליו יתלו לו חייו דורשי חמורות אמרו והיו חייך תלואים לך מנגד זה התולה תפיליו לא קשיא הא ברצועה הא בקציצה ואיבעית אימא לא שנא רצועה ולא שנא קציצה אסור וכי תלה רבי בכיסתא תלה אי הכי מאי למימרא מהו דתימא תיבעי הנחה כספר תורה קמ"ל: ואמר ר' חנינא אני ראיתי את רבי שגיהק ופיהק ונתעטש ורק
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף
