רלב"ג/במדבר/כד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט) |
מ ←א: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט) |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
'''התועלת''' הי"ב הוא להודיע שעברה גוררת עברה הלא תראה כי מזנות העם אל בנות מואב נמשך להם שאכלו מזבחי ע"ז והשתחוו לע"ז ולזה ראוי לכל אדם להשמר מעבירה קלה כמו השמרו מהחמורה כי הקלה תביא אליה: | '''התועלת''' הי"ב הוא להודיע שעברה גוררת עברה הלא תראה כי מזנות העם אל בנות מואב נמשך להם שאכלו מזבחי ע"ז והשתחוו לע"ז ולזה ראוי לכל אדם להשמר מעבירה קלה כמו השמרו מהחמורה כי הקלה תביא אליה: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' הי"ג הוא להודיע כי כאשר התחל לצמוח רע מה ראוי להשתדל להסירו תכף בלי שום עצלה כדי שלא יצמח יותר לה צוה השם יתעלה למשה שירבה השופטים לישראל להרוג תכף כל הנמצדים לבעל פעור כדי שישיב אפו מישראל וצוה לעשות זה לעיני השמש כדי שיוסרו כל ישראל ויסורו זה הרע מהם לגמרי: | ||
'''התועלת''' הי"ד הוא במדות והוא להודיע רוע תכונת זמרי שעם ראותו ההרג כל הנמצדים לבעל פעור והיה המגפה בעם ה' על זאת העבירה לא נמנע מלהחזיק בה עד שבפרהסיא הביא המדינית במחנה ישראל והביאה לאהלו להזקק לה תכף אם לרוב רתיחת טבעו והתגבר יצרו הרע עליו אם שכיון להכעיס ולמרות דבר השם יתעלה: | '''התועלת''' הי"ד הוא במדות והוא להודיע רוע תכונת זמרי שעם ראותו ההרג כל הנמצדים לבעל פעור והיה המגפה בעם ה' על זאת העבירה לא נמנע מלהחזיק בה עד שבפרהסיא הביא המדינית במחנה ישראל והביאה לאהלו להזקק לה תכף אם לרוב רתיחת טבעו והתגבר יצרו הרע עליו אם שכיון להכעיס ולמרות דבר השם יתעלה: | ||
גרסה אחרונה מ־19:49, 22 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרשת וירא בלק
וירא בלק בן צפור את כל עד סוף הפרשה.
ביאור דברי זאת הנבואה
אמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר פתוח העין נאם שומע אמרי אל אשר יחזה מחזה מאת השם יתעלה והוא גלוי עינים בעת הנבואה ואף עלפי שהוא נופל מרוב התבודדות או ירצה בגלוי עינים עיני לבו והביאור הראשון נראה לנו יותר כי ידמה שבהקיץ היתה מגעת לו הנבואה ולזה אמר אולי יקרה יי' לקראתי בדרך. ואנכי אקרה כה כי האדם לא יישן כשירצה ותכף שיישן לא יחוייב שתגיע לו הנבואה עם שהישרת הקרבנות להגיע אליו הנבואה תצטרך להגיעה בהקיץ לא בעת השינה כי אז ימצא התבודדות בזולת השתדלות כמו שביארנו בב' מספר מלחמות השם. מה טובו אהליך יעקב. ר"ל שגם בקבוץ אשר באהל אהל לא ימצא רק טוב כ"ש בקבוץ כלל ישראל ואמר זה לפי שאם ימצא רע באהל אחד מהם יענשו כלם כמו שביארנו בפרשת קרח והיה זה כן מצד היותם כולם מתאחדים ומזה גם כן אפשר שנתיש בלק וכוין להחטיא קצתם כי בחטא אחד מהם יענשו כלם הנה עניין ישראל והסתעפות זרעו דומה לנחלים שנטיו ונתפשטו מימיהם במקומות רבים שלא יכזבו מימיהם כי בסורם יעמדו אחרים תחתיהם דומים לראשונים וכן הענין בישראל כי במות האבות יקומו אחריהם בניהם וילכו בדרכי אבותיהם לעבוד השם יתעלה וכדי שלא יחשוב חושב שיתחייב מזה שלא ירבו ישראל יותר ממה שהיו אז אמר שהם כגנות אצל נחר שיצמיחו זרועיהם ויפרו וירבו תמיד והנה עשה שנית משל אחר דומה לזה ואמר שהם כאהלים ינטע יי' והם השמים הנטוים ומקיפים בכל הארץ להורות על הנצחיות והקיום לישראל ולפי שאן השמים פרים ורבים שב להמשילם עוד לארזים שהם אצל מים שהם אילנות גדולות ופרים ורבים תמיד מצד רוב המצא המזון להם וכל כך ימצא להם המזון שצמחו בו עד שמדליותיו יזל מים וזרע אחר שיפול אחד אחד מהדליות יהיה גם כן במים רבים וזה לאות שהאבות והבנים ובני הבנים והנמשך להם כלם יהיו בזאת ההצלחה עד שהמלך שהמליכו ישראל והוא שאול ירום מאגג מלכו כי הוא ינצח אותו במלחמה ותנשא מלכותו מאד וזה מבואר מעניין מלכות שאול לפי מה שנזכר בספר שמואל והנה כל זאת הצלחה תהיה לישר' מצד ההשגחה הפרטית אשר תדבק בהם מהאל שהוציא אותם מארץ מצרים לא באמצעות שפע הכוכבים אבל מצד תקפו וגבורתו לעשות מה שירצה ולזה הוציאם משם באותות ומופתים גדולים והוא ישחית הגוים שהם אויבי ישראל וישבר עצמותיהם ויפרקם וכל אחד מחציו יכה בהם ר"ל שמינים רבי מהרעות יביא על אויביהם לפי מה שירצה כעת מה ולזה אין דרך להשמר ממנו כי אין מדרכו להביא רע מיוחד שאם היה זה כן היה זה דרך להשמר ממנו ומשל כי מי שיודע שאויבו אינו מזיק כי אם באש הנה יוכל לקחת עצה מזה להמציא אצלו הדברי המכבים האש אבל אם לא ידע באיזה מין יזיקוהו לא יוכל לקחת עצה על זה. גם בעת שישכון ישראל בטח ולא ילחם הנה מי שילך אליו להלח' בו ימצאהו כארי וכלביא שלא יוכל אחר להסירו ממקומו. ואמנם אמר זה כי היושבים בטח ושלום להם מכל עבריהם אינם מורגלים בענייני המלחמה ולזה אינם בקיאים בה במדרגת בקיאות מי שדרכו להלחם תמיד.
וקודם שנזכור התועלות המגיעות ממנה נזכיר ספק אחד בעניין זאת הפרשה והוא איך נזכרה נבואת בלעם וספור דברי בלק עמו בתורה. כ"ש שיתחזק זה הספק מצד מה שמצאנו שכבר היה בלעם קוסם ונאמר שכבר נזכר זאת הפרשה בזה המקו' מצד התועלות המגיעות ממנה כי כבר יתבאר ממנה עוצם השגחת השם יתעלה על ישראל כמו שביארנו ולזה אמר הנביא עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים ועד הגלגל ובזה גם כן תועלת להודיע מה היתה הסבה בזנות ישר' אחר העריות ואחר עבודת זרה ולמה נצטוו ישראל להרוג את המדינים. וראוי שתדע שאלו הספורים מבלק ומבלעם ידעם כלם משה רבינו ע"ה מפי הגבורה ולא נודעו לו אחר הפרסום כי בזולת זה לא היה ראוי שיכתבו בתורה. הנה כמו שהגיד משה מפי הגבורה דבר הספורים שבאו בספר בראשית כן הגיד זה הספור אשר בזה המקום מפי הגבורה ומזה האופן נתאחדו הספורים עם המצות בתורה לפי שהם כלם מכוני' להביא אל השלמת האנושי הנמשכים לדברי התורה ואל זה כוונו ז"ל באמרם שמשה כתב פרשת בלעם.
ואולם התועלות המגיעות מזאת הפרשה הם י"ו:
התועלת הראשון הוא להודיע שלא יגונה מי שיפחד לנפשו מאחר אם יבקש סבות בהצלתו באי זה אופן שיוכל ולזה תמצא שלא נענשו המואבים במה שהשתדלו להחטיא ישראל לפי שיראתם ופחדתם פן ישחיתם ישאל היתה הסבה בזה כי כבר היו יראים מאד מישראל כמו שאמר ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ולזה נחשב למואב החטיאם ישראל אחד מכלי המלחמה ואמנם המדינים שלא היו יריאים מהן וכונו בדבר בלעם למסר מעל ביי' רצה השם יתעלה שיקחו ישראל נקמתם מהם:
התועלת השני הוא להודיע עוצם ההבדל שיש בין נביאי ישראל ובין נביאי אומות העולם וזה שכבר הכיר מזה הספור מתכונות בלעם שהוא היה רודף אחר הכבוד ומבקש אותו והפך זה תמצא בנביאי ישראל עד שמשה עם היותו מלך ונביא ספרה התורה שהוא עניו מאד מכל האדם ותמצא גם כן מתכונות בלעם שיה הומה לאסיפת הקנינים וזה יתבאר ממה שאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב כי לולי זה העניין נכסף לו לא אמר זה המאמר והפך זה תמצא בנביאי ישראל וזה יתבאר לך מדבר אלישע לנעמן ואמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ואף על פי שזכה בו בדין ותמצא גם כן מתכונות בלעם שלא היה נכנע למה שצוהו השם יתעלה בנבואה ולזה הוצרך השם יתעלה להפחידו על ידי המלאך שכבר יהרגהו אם יעבור על דברו לומר כי אם הדבר אשר השם יתעלה ישים בפיו ותמצא גם כן מתכונותיו שהיה נמשך לתאוות חוש המישוש אשר הוא חרפה לנו כי היות הדבר ההוא בלתי מרוחק אצלו לא נתן עצה להפקיר הנשים בכלל לישראל ובכל הנה נביאי ישראל ישתדלו להישיר האנשים לעבודת השם יתעלה ולשמרם מהחטא והמרי ובלעם היה מישיר אותם בעצתו אל החטא והמרי עם היות כחו יפה מאד בנבואה בזה העת עד שהיתה מגעת לו הנבואה בהקיץ כמו שביאר' ומזה הצד אמרו רבותינו ז"ל על אמרו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באומ' העולם קם ומאי ניהו בלעם ואמרו זה על צד ההפלגה עם טוב הכנתו בנבואה עד שנתקרבה מדרגתו למדרגת משה רבינו בדרך שהית' מגעת לו בהקיץ בדבר שרצה להגיע לו הנה תמשמש בהכנתו בפחיתיות לא להישיר האנשים אל הטוב וגם לא קנה לעצמו המדות הראויות לשלם וראוי שתדע שכבר נתחייב מלשון התורה במה שאמרה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה שנאמ' אבל באומות העלם קם ואם לא הנה יהיה אמרו בישראל לבטלה אבל לא יתחייב שיהיה זה הקם באומות העולם בלעם כי לא היה במשה באחד מהדברים שזכרה התורה בזה המקו' שלא קם בהם נביא כמוהו כי לא ידע ה' ית' בלעם פנים בפנים ולא חדש אותות ומופתים כלל כל שכן שלא חדשם במדרגת האותות והמופתים שנעשו מאת הש"י ע"י מש רבינו ואמנם האמת יהיה המתחייב מהפסוק הזה שלא קם נביא עוד כמשה שהיה נביא בישראל לבד אבל יהיה שיהיה עם זה נביא באומו' העולם ג"כ הוא מלך המשיח כמו שאמרו במדרש הנה ישכיל עבדי שכבר יהיה יותר גדול ממשה ויתבאר שנפלאותיו ג"כ תהיינה למעלה מופלאות משה כי משה משך ישראל לבד לעבודת שם ית' בנפלאות שחדש והוא ימשוך כל האומות לעבודת השם ית' באמרו אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם יי' וזה אמנם יהיה באמצעות מופת נפלא יראה בקצות הארץ לכל האומות והוא תחיית המתים:
התועלת השלישי הוא להודיע עוצם השגחת השם ית' על ישראל במה שהשתדל לשמור בלעם שלא יקללם בזה אופן הנפלא שספרה התרה עד שעם תשות בלעם לקלל אותם הוכרח להשמר מזה מצד מצות ה' ית' ופחדו שפיל עליו בדבר המלאך שהראה לו בדרך וחרבו שלופה בידו וכבר יסופק על זה למה השתדל הש"י כל זה ההשתדלו' שלא יאור בלעם העם אחר שהש"י אמ' שהוא ברך התזיק להם קללת בלעם ואם אמרנו שעשה זה הש"י להציל בלעם מהבשת איך היה זה העניין על צד החסד לישראל כמו שנראה מדברי הנביא באמרו עמי זכור מה יעץ בלק מלך מואב ואם אמרנו שהש"י עושה זה לפי שגלוי היה וידוע לפניו שישראל היו ממרים את פיו תמיד והיה הש"י כועס עליהם וממית מהם במגפה או בזולת זה כמו שנזכר בתורה ואם היה בלעם מקלל אותם ויקרה להם אחר זה המקרה זה היה חושב בלעם ומוא' שקללתו סבב להם זה הנה עדין ישאר הספק בעינו כי בזה לא יהיה חסד לישראל כשלא קללם אך יהיה בו כבוד לש"י שלא יתפאר בלעם כי קללתו סבב להן זה ואולם התר זה הספק יש בו מהקושי העצו' לפי מה שאחשוב והנראה לי בזה הוא אם שנאמר שהש"י עשה זה לסבה שכאשר יחטאו ויכסה ש"י על צד התוכחת ירגישו כי חטאם היה סבה אל זה העונש הבא עליהם ויחיה זה סבה אל שישובו אל הש"י וריחמם ואם היה בלעם מקלל אותם הנה לרוב הפרסום שהיה בעניינו שאשר יאור יואר הנה יתלו ישר' העונש הבא אליהם אם שיהיה מפני קללה שקללן בלעם ולא ישתדלו לשוב אל הש"י ויהיה זה סבה שיחר אף השם בהם ויכלם. והמשל כי לא לו קללם בלעם הנה בבא המגפה בעדת הש"י על דבר פעור לא היו משתדלי' לשוב אל הש' ולהתנחם מחטאם לחשבם שקללת בלעם ישר' תסבב זה ואם אמר אומ' איך ידעו ישראל זה העניין ר"ל אם קלל אותם בלעם עד שיצטרך ה' לשמרו מלקללם לזאת הסב' אמרנו לו שכבר אפשר זה מפני רוב התמדת' אצל בני מואב כי אצלם היו יושבים ולשגלם עם נשותיהם ולזה יתכן שיספרו להם זה בני מואב להחטיאם יותר ויקרה מזה ליש' מההיזק מה שכבר זכרנו או נאמ' שקללת בלעם האנשי' היה בעשותו מיני כשוף ונחש להמציא להם היזק והם דברים מכחישים פמליא של מעלה והנה רצוני באמרי נחש הנחש המתיחס לכשוף כמו שידמו הסכלים שכבר נודע על דרך נסיון שעשיית תמונת כך מדבר כך בעת כך בתנאים כך מהככבים תזיק לאבר כך או לדבר כך והיה זה חלק גדול מחכמי מצרים וחכמי בכל והנה היה נעזר בזה בלעם מהודעה שתגיע לו בקסם לדעת באי זה מהדברים יתכן שיוזק האיש ההוא או העם ההוא לפי מה שיתבאר לו בקסם שימשך לאי ההוא או לעם ההוא משפע הככבים ולפי שהיה אפשר שימצא באלו הענינים או במה שהוא מסוגם מה שאפשר שיתחדש בו היזק לישראל רצה השם יתעלה להצילם מזה ואף על פי שמהענינים האלו לא יוזק מי שתדבק בו השגחת השם יתעלה כי גם במה שנתחייב בעצמות וראשונה מצד מערכת הככבים ישמרהו השם כמו שביארנו בד' מספר מ"י הנה מפני שישראל לא היו אז באופן מהשלמות שתדבק בהם כמו זאת ההשגחה ויורה על זה התפתותם בקלות לעריות ולע"ז הצטרך הש' יתעלה לשמרם מזאת הקללה:
התועלת הד' הוא להודיע שהעלאת העולות הוא ממה שיישיר להגעת הנבואה הלא תראה שבזולת זה היה צריך בלעם כשירצה להגיע לו השפע האלהי להודיע לו הדבר שירצה שימתין שיהיה לילה ואז יהיה לו זאת ההודעה בעת השינה בעת אחד מן הלילה לא בעת מוגבל ממנו ולזה אמר לינו פה הלילה וגומר שבו נא בזה גם אתם הלילה ואמנם עם הקרבת העולות נתחדשה לו ההודעה בהקיץ וכאשר רצה ולזה צוהו השם יתעלה על הקרבתם כמו שביארנו:
התועלת הה' בדעו' והוא להודיע שכבר יצטרך לנביא שתתבודד מחשבתו במי שירצה שתגיע לו בנבואה ההודעה מעניניו ולזה ספר בזה המקום שהקפיד בלעם בפעם בפעם שיראה העם אשר רצה שתגיע לו בנבואה ההודעה בעניניהם:
התועלת הו' הוא בדעות והוא להודיע שמי שתדבק בו ההשגחה האלהית לא יוזק בכשוף ובמה שיונהג מנהגו ולזה אמר בלעם כשרצה לבאר שקללתו לא תזיק לישראל שהשם יתעלה לא הסכים לקלל את העם כי זה העם נתייחד מבין שאר האומות בשהוא דבק בשם יתעלה ודורך אל החיים הנצחיים וזהו אמרו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב להעיר על התכלית שישראל פונה אליו לאור באור החיים תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו:
התועלת הח' הוא בדעות והוא להודיע שאין כח בנחש ובקסם להודיע הדברי' העתידים למי שתדבק בו ההשגחה לפי שענייניהם בלתי מסודרים משפע הכוכבים וזהו אמרו כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ולזה גם כן לא הלך בפעם כפעם לקראת נחשים אך הנבואה תודיע זה כי היא מסודרת מהשכל ושופעת ממנו כמו שביארנו בשני מספר מ"י ולזה תמצא שהודיע השם יתעלה לאברהם האותות והמופתים שיתחדשו על דרך ההשגחה הפרטית בעת יציאת ישראל ממצרי' למשכם לעבודתו ולזה אמר לו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ולזה קרא בספר ישעיה שם השם יתעלה פלא יועץ ר"ל שהוא מודיע הפלאים טרם בואם זמן ארוך והנה בזה עיון חזק לא יכיל ביאורו זה הספר:
התועלת הט' הוא במצות והוא שכבר למדנו מזה שהדם נקרא משקה אשר ישתה למה שאמר ודם חללים ישתה וזה שאין ראוי שנבין אומרו כל משקה אשר ישתה אשר ראוי שישתה לפי משפטי התורה שאין הטומאה בדברים יותר מפני היותם ראוים למאכל ולמשתה לפי משפטי התורה אבל הענין הוא בהפך שהבהמה הטהורה שנשחטה טהורה מלטמא ואין הענין כן בבהמה הטמאה ולזה הוא מבוא שאמרו אשר ישתה הרצון בו שיהיה מצד עצמות וראוי לשתות ולזה יתבאר שהדם מקבל טומאה כי הוא ראוי לשתות מצד עצמות שנאמר ודם חללים ישתה:
התועלת הי' הוא להודיע אמתת הנבואה כי בלעם נתנבא בכמה דברים כבר נתחדשו ויצאו אל הפעל כמו שיתבאר מדברי ביאורינו זאת הפרשה:
התועלת הי"א הוא להודיע ענין ביאת מלך המשיח אשר אנחנו מקוים תמיד בו כמו שאמר דרך ככב מיעקב וגו'. כי לא היה מיעקב מי שהרס ורמס כל האומות עדיין ולזה יחוייב שנודה שעליו אמר זה:
התועלת הי"ב הוא להודיע שעברה גוררת עברה הלא תראה כי מזנות העם אל בנות מואב נמשך להם שאכלו מזבחי ע"ז והשתחוו לע"ז ולזה ראוי לכל אדם להשמר מעבירה קלה כמו השמרו מהחמורה כי הקלה תביא אליה:
התועלת הי"ג הוא להודיע כי כאשר התחל לצמוח רע מה ראוי להשתדל להסירו תכף בלי שום עצלה כדי שלא יצמח יותר לה צוה השם יתעלה למשה שירבה השופטים לישראל להרוג תכף כל הנמצדים לבעל פעור כדי שישיב אפו מישראל וצוה לעשות זה לעיני השמש כדי שיוסרו כל ישראל ויסורו זה הרע מהם לגמרי:
התועלת הי"ד הוא במדות והוא להודיע רוע תכונת זמרי שעם ראותו ההרג כל הנמצדים לבעל פעור והיה המגפה בעם ה' על זאת העבירה לא נמנע מלהחזיק בה עד שבפרהסיא הביא המדינית במחנה ישראל והביאה לאהלו להזקק לה תכף אם לרוב רתיחת טבעו והתגבר יצרו הרע עליו אם שכיון להכעיס ולמרות דבר השם יתעלה:
התועלת הט"ו הוא להודיע שבועל בת אל נכר מותר להרגו בשעת מעשה ולזה ספר שפנחס דקר את שניהם בשעת מעשה באופן שנתבאר לכל שהם היו נזקקין אז זה לזה:
התועלת הי"ו הוא שבכל מקום שיש בו חול השם יתעלה אין חולקן כבוד לרב אבל כל הקודם להסיר המכשול זכה ולזה תמצא שעם היות משה רבינו בזאת המדרגה הנפלאה שהיה בה מהמעלה והשלמות הנה לא לקח פינחס רשות ממנו על זה המעשה אבל התעורר מעצמו לבער הרע בזריזות רב ושם נפשו להרוג נשיא שבט ישראל לקנאתו לאלהיו וכבר היה לו מזה גמול טוב מהש' יתעלה שנתן בריתו אתו החיי' והשלום וזכה להיות מזרעו כהנים גדולים רבים והנה מצאנו לו מארך חיים שכבר היה חי בימי פלגש בגבעה אמר ופנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן עומד לפניו בימים ההם גם היה חי בימי דוד אמר ופנחס בן אלעזר בן אהרן נגיד היה עליהם לפני יי' ואמו רז"ל שעדיין הוא חי ויחיה עד תחית המתים ולזה הסכימו שפנחס הוא אליהו כי נמצא לו ארך חיים נפלא כמו שאמר מלאכי הנה אני שולח לכם את אליה הנביא וגומר. והנראה בעינינו שהענין הוא כמו שנזכור הטעם בביאור מלכים בג"ה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
