קרית ספר/סוטה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''מצוה נה ''' | '''מצוה נה ''' לעשות לסוטה כתורת הקנאות הסדורה בתורה. וקינוי האמור בתורה וקנא את אשתו הוא שיאמר לה בפני עדים אל תסתרי עם איש פלוני דכתיב והיא נטמאה ועד אין בה ודרשינן תרי אין בה לנטמאה אלא חד דכל מקום דאמר' תורה עד הרי כאן שנים מדכתיב לא יקום עד א' מכלל דעד הוי שנים וקאמר קרא עד אין בה הא חד יש בה. בטומאה עד א' נאמן לאוסרה ואינה שותה אבל לא בקינוי ולא בסתירה דבעינן שני עדים. אפילו היה אביה או אחיה או גוי או עבד מקנין על ידן דאף על גב דכתיב נטמאה נטמאה שני פעמים אחד לבעל ואחד לבועל והוה אמינא היכא דמיתסתרא בהא סתירה הוא דמשתעי קרא אבל הני הואיל דאסירי וקיימי עלה לא קמ"ל דכי אתא קרא לגופיה אתא להיכא דאינו קרוב או פסול לה דאסר עליה על ידי קינוי זה ולאו למעוטי הני אתא ואפילו שחו(ץ)[ף] הוא האיש שאינו מתקשה ואינו מוליד דלא מיעוט רחמנא מאיש דכתיב בקרא ושכב איש אותה אלא קטן והא דכתיב שכבת זרע פרט דמי שקנא לה דרך איברים ששוכב עמה דרך קירוב בשר. | ||
== ב == | == ב == | ||
'''הסתירה ''' | '''הסתירה ''' האמורה בתורה היא ששהתה עמו כדי טומאה שהוא כדי לצלות ביצה ולגמעה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה דמשמע דסתירה הויא כשיעור טומאה דהוי כהאי שיעור'. והרי זו אסורה על בעלה עד שתשתה מי המרים כדכתיב בהדיא בקרא והביא האיש את אשתו וגו' ובזמן שאין שם מי סוטה תיאסר עליו לעולם דכיון דתלה רחמנא בשתיה לפני ה' והשתא א"א נשארה באיסורא לעולם. | ||
== ג == | == ג == | ||
'''קנא ''' | '''קנא ''' לה על ב' כאחד ונסתרה עמהם הרי זו אסורה עד שתשתה. [כיון שיש כדי שיעור טומאה דחד מיניהו]. | ||
== ד == | == ד == | ||
'''אמר ''' | '''אמר ''' לה בפני ב' אל תדברי עם פלוני אפילו נסתרה עמו כדי טומאה לא נאסרה עליו דכתיב ונסתרה והיא נטמאה סתירה בעינן אחר קינוי דסתירה דכיון דכתיב ונסתרה משמע שעשתה הפך הקינוי שהקינוי היה בלא תסתתרי. | ||
== ו == | == ו == | ||
'''אל ''' | '''אל ''' תסתרי עם פלוני והיה קטן פחות מבן ט' שנים ויום אחד אין ביאתו ביאה כדילפינן לעיל מהלכתא והא דכתיב ושכב איש אותה ולא קטן לא ממעט אלא קטן פחות מבן ט' דאין ביאתו ביאה כדאמרינן דבן ט' ויום א' הוי כאיש לענין ביאה דכל העריות נסקלין על ידו. וכן אמר לה אל תסתרי עם בהמה ונסתרה אינו קינוי דאיש כתיב ואין זנות בבהמה מדכתיב אתנן זונה ומחיר כלב ואלו אתנן כלב לא אסר קרא דלאו זנות הוא ולא חייל עליה שם אתנן כלל ואין קטן זה ובהמה אוסרין אותה עליו כדאמרינן. | ||
== ז == | == ז == | ||
'''מחל ''' | '''מחל ''' על קנוייו מחול דביה תלא רחמנא דכתיב וקנא את אשתו והא מחיל ולאחר סתירה אין מחילתו מחילה דהא נאסרת ואין לה היתר עד שתשתה מי המרים. גרשה הוי כמחילה ואם החזירה צריכה קינוי אחר דכיון דאם נסתרה אחר שגרשה עם מי שקנא לה ואפילו זנתה בעדים מותרת לחזור לו אין קינוייו קינוי לכשיחזירנה אלא צריך קינוי אחר. | ||
== ח == | == ח == | ||
'''אם ''' | '''אם ''' נסתרה על פיו בלא עדים נאסרה עליו דהא נסתרה בפניו אבל אינה שותה על פיו כדאמרינן לעיל דבעינן ב' עדים לסתירה. וכן רינון סתירה מהנשים הטוות לאור הלבנה ושזנתה עם מי שקנא לה בעלה אסור לקיימה אבל אינה שותה דכתיב וטהורה היא וגו' ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה דהא אינה טהורה. וכן עד אחד בסתירה אחר קינוי אם נאמן לו ודעתו סומכת עליו יוציאנה ואם לאו מותרת לו דבעינן שני עדים לסתירה כדאמרינן. | ||
== י == | == י == | ||
'''חרש ''' | '''חרש ''' או שוטה או שאינו בעיר או חבוש ושמעו שהיו מרננין אחריה ב"ד קוראין אותה ואומרים לה אל תסתרי עם איש פלוני דכתיב איש וכו' ריבה ב"ד. ואם באו עדים שנסתרה עמו אח"כ אוסרין אותה על בעלה. נראה דהוי מדרבנן דקרא דאיש איש לא איצטריך אלא לאוסרה לבעל ולבועל כמו שכתבו בתוס' פרק ארוסה. | ||
== יב == | == יב == | ||
'''אין ''' | '''אין ''' אשה שותה ושונה באיש א' דכתיב זאת תורת הקנאות זאת שאין האשה שותה ושונה דזאת משמע דממעטה זאת ולא אחרת והיינו באיש אחד ובועל אחד אבל איש אחד וב' בועלים או שני אנשים ובועל א' שותה ושונה דכתיב תורת הקנאות תורה א' לכל הקנאות שבכולן יעשה כתורה הזאת. | ||
== יד == | == יד == | ||
'''עד ''' | '''עד ''' א' לטומאה אחר עדות קינוי וסתירה (עליו) אסורה על בעלה לעולם דכתיב והיא נטמאה ועד אין בה דהוו שנים הא חד אית בה ואינה שותה דהא נטמאה דעד א' נאמן בה בטומאה אחר קינוי וסתיר' בעדים כדאמרינן דמדקאמר ועד אין בה והיא לא נתפש' משמע דמחזיקינן לה בנבעלת דאי עד אין בה דקאמר קרא היינו שני עדים ועד אחד אין נאמן בה לאוסרה היכי קאי והיא לא נתפשה אאין נאמן בה הא אמרת דאין מחזקין לה בנבעלת אלא וודאי כדאמר. ואפילו עבד ושפחה וקרוב ונשים השונאות זו את זו נאמנות לעדות זה הואיל וקדם קינוי וסתירה בעדים כשרים רגלים לדבר שנטמא והואיל שלא הקפידה תורה על שני עדים דרגלים לדבר הכי נמי לא הקפידה שיהיה איש דאפילו אשה ועבד כשר כדאמרן והיינו משום דרגלים לדבר אחר קינוי וסתירה אבל אי מעיד בטומאה ולא קדם קינוי וסתירה בעדים לא נאסרה דילפינן דבר דבר מה התם שני עדים אף הכא ב' עדים ואף על גב דכי כתיבא קינוי בתר סתירה וטומאה כתיבא דכתיב ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה וסמיך ליה ועבר עליו רוח קנאה וגו' האי ועבר וכבר עבר דאלו בתר טומאה קינוי למה לי. | ||
== טז == | == טז == | ||
'''בא ''' | '''בא ''' עד א' והעיד שנטמאת שנאמן אחר קינוי וסתירה כמו שאמרנו ואחר כן בא עד אחר ואמר לא נטמאת אין שומעין לו דאין דבריו של זה שהוא א' דוחין דברי הא' שהוא כשנים לטומאת סוטה כדאמר. ואם באו שניהם כאחת או שבאו שנים ואמרו לא נטמאת הרי הם שוים ומכחישים והרי היא כספקא אם נטמאת כשנסתרה אם לאו ושותה. ועד א' או נשים ועבדים רבים הרי הם כמחצה על מחצה ושותה אם באו כא' והיו כולן פסולין הלך אחר הרוב בין לטומאה בין לשתות ואם היו מחצה על מחצה נמי שותה דכל מקום שהאמינה תורה עד א' הלך אחר רוב דעות ועשה שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש א'. | ||
== כ == | == כ == | ||
'''כל ''' | '''כל ''' שאינה שותה מפני עידי טומאה הרי זו אסורה על בעלה לעולם שהרי נאסר' בקינוי וסתירה והשתיה שמתירה נמנעת שהרי יש עד כמו שנתבאר: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:26, 21 ביולי 2020
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מצוה נה לעשות לסוטה כתורת הקנאות הסדורה בתורה. וקינוי האמור בתורה וקנא את אשתו הוא שיאמר לה בפני עדים אל תסתרי עם איש פלוני דכתיב והיא נטמאה ועד אין בה ודרשינן תרי אין בה לנטמאה אלא חד דכל מקום דאמר' תורה עד הרי כאן שנים מדכתיב לא יקום עד א' מכלל דעד הוי שנים וקאמר קרא עד אין בה הא חד יש בה. בטומאה עד א' נאמן לאוסרה ואינה שותה אבל לא בקינוי ולא בסתירה דבעינן שני עדים. אפילו היה אביה או אחיה או גוי או עבד מקנין על ידן דאף על גב דכתיב נטמאה נטמאה שני פעמים אחד לבעל ואחד לבועל והוה אמינא היכא דמיתסתרא בהא סתירה הוא דמשתעי קרא אבל הני הואיל דאסירי וקיימי עלה לא קמ"ל דכי אתא קרא לגופיה אתא להיכא דאינו קרוב או פסול לה דאסר עליה על ידי קינוי זה ולאו למעוטי הני אתא ואפילו שחו(ץ)[ף] הוא האיש שאינו מתקשה ואינו מוליד דלא מיעוט רחמנא מאיש דכתיב בקרא ושכב איש אותה אלא קטן והא דכתיב שכבת זרע פרט דמי שקנא לה דרך איברים ששוכב עמה דרך קירוב בשר.
ב[עריכה]
הסתירה האמורה בתורה היא ששהתה עמו כדי טומאה שהוא כדי לצלות ביצה ולגמעה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה דמשמע דסתירה הויא כשיעור טומאה דהוי כהאי שיעור'. והרי זו אסורה על בעלה עד שתשתה מי המרים כדכתיב בהדיא בקרא והביא האיש את אשתו וגו' ובזמן שאין שם מי סוטה תיאסר עליו לעולם דכיון דתלה רחמנא בשתיה לפני ה' והשתא א"א נשארה באיסורא לעולם.
ג[עריכה]
קנא לה על ב' כאחד ונסתרה עמהם הרי זו אסורה עד שתשתה. [כיון שיש כדי שיעור טומאה דחד מיניהו].
ד[עריכה]
אמר לה בפני ב' אל תדברי עם פלוני אפילו נסתרה עמו כדי טומאה לא נאסרה עליו דכתיב ונסתרה והיא נטמאה סתירה בעינן אחר קינוי דסתירה דכיון דכתיב ונסתרה משמע שעשתה הפך הקינוי שהקינוי היה בלא תסתתרי.
ו[עריכה]
אל תסתרי עם פלוני והיה קטן פחות מבן ט' שנים ויום אחד אין ביאתו ביאה כדילפינן לעיל מהלכתא והא דכתיב ושכב איש אותה ולא קטן לא ממעט אלא קטן פחות מבן ט' דאין ביאתו ביאה כדאמרינן דבן ט' ויום א' הוי כאיש לענין ביאה דכל העריות נסקלין על ידו. וכן אמר לה אל תסתרי עם בהמה ונסתרה אינו קינוי דאיש כתיב ואין זנות בבהמה מדכתיב אתנן זונה ומחיר כלב ואלו אתנן כלב לא אסר קרא דלאו זנות הוא ולא חייל עליה שם אתנן כלל ואין קטן זה ובהמה אוסרין אותה עליו כדאמרינן.
ז[עריכה]
מחל על קנוייו מחול דביה תלא רחמנא דכתיב וקנא את אשתו והא מחיל ולאחר סתירה אין מחילתו מחילה דהא נאסרת ואין לה היתר עד שתשתה מי המרים. גרשה הוי כמחילה ואם החזירה צריכה קינוי אחר דכיון דאם נסתרה אחר שגרשה עם מי שקנא לה ואפילו זנתה בעדים מותרת לחזור לו אין קינוייו קינוי לכשיחזירנה אלא צריך קינוי אחר.
ח[עריכה]
אם נסתרה על פיו בלא עדים נאסרה עליו דהא נסתרה בפניו אבל אינה שותה על פיו כדאמרינן לעיל דבעינן ב' עדים לסתירה. וכן רינון סתירה מהנשים הטוות לאור הלבנה ושזנתה עם מי שקנא לה בעלה אסור לקיימה אבל אינה שותה דכתיב וטהורה היא וגו' ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה דהא אינה טהורה. וכן עד אחד בסתירה אחר קינוי אם נאמן לו ודעתו סומכת עליו יוציאנה ואם לאו מותרת לו דבעינן שני עדים לסתירה כדאמרינן.
י[עריכה]
חרש או שוטה או שאינו בעיר או חבוש ושמעו שהיו מרננין אחריה ב"ד קוראין אותה ואומרים לה אל תסתרי עם איש פלוני דכתיב איש וכו' ריבה ב"ד. ואם באו עדים שנסתרה עמו אח"כ אוסרין אותה על בעלה. נראה דהוי מדרבנן דקרא דאיש איש לא איצטריך אלא לאוסרה לבעל ולבועל כמו שכתבו בתוס' פרק ארוסה.
יב[עריכה]
אין אשה שותה ושונה באיש א' דכתיב זאת תורת הקנאות זאת שאין האשה שותה ושונה דזאת משמע דממעטה זאת ולא אחרת והיינו באיש אחד ובועל אחד אבל איש אחד וב' בועלים או שני אנשים ובועל א' שותה ושונה דכתיב תורת הקנאות תורה א' לכל הקנאות שבכולן יעשה כתורה הזאת.
יד[עריכה]
עד א' לטומאה אחר עדות קינוי וסתירה (עליו) אסורה על בעלה לעולם דכתיב והיא נטמאה ועד אין בה דהוו שנים הא חד אית בה ואינה שותה דהא נטמאה דעד א' נאמן בה בטומאה אחר קינוי וסתיר' בעדים כדאמרינן דמדקאמר ועד אין בה והיא לא נתפש' משמע דמחזיקינן לה בנבעלת דאי עד אין בה דקאמר קרא היינו שני עדים ועד אחד אין נאמן בה לאוסרה היכי קאי והיא לא נתפשה אאין נאמן בה הא אמרת דאין מחזקין לה בנבעלת אלא וודאי כדאמר. ואפילו עבד ושפחה וקרוב ונשים השונאות זו את זו נאמנות לעדות זה הואיל וקדם קינוי וסתירה בעדים כשרים רגלים לדבר שנטמא והואיל שלא הקפידה תורה על שני עדים דרגלים לדבר הכי נמי לא הקפידה שיהיה איש דאפילו אשה ועבד כשר כדאמרן והיינו משום דרגלים לדבר אחר קינוי וסתירה אבל אי מעיד בטומאה ולא קדם קינוי וסתירה בעדים לא נאסרה דילפינן דבר דבר מה התם שני עדים אף הכא ב' עדים ואף על גב דכי כתיבא קינוי בתר סתירה וטומאה כתיבא דכתיב ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה וסמיך ליה ועבר עליו רוח קנאה וגו' האי ועבר וכבר עבר דאלו בתר טומאה קינוי למה לי.
טז[עריכה]
בא עד א' והעיד שנטמאת שנאמן אחר קינוי וסתירה כמו שאמרנו ואחר כן בא עד אחר ואמר לא נטמאת אין שומעין לו דאין דבריו של זה שהוא א' דוחין דברי הא' שהוא כשנים לטומאת סוטה כדאמר. ואם באו שניהם כאחת או שבאו שנים ואמרו לא נטמאת הרי הם שוים ומכחישים והרי היא כספקא אם נטמאת כשנסתרה אם לאו ושותה. ועד א' או נשים ועבדים רבים הרי הם כמחצה על מחצה ושותה אם באו כא' והיו כולן פסולין הלך אחר הרוב בין לטומאה בין לשתות ואם היו מחצה על מחצה נמי שותה דכל מקום שהאמינה תורה עד א' הלך אחר רוב דעות ועשה שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש א'.
כ[עריכה]
כל שאינה שותה מפני עידי טומאה הרי זו אסורה על בעלה לעולם שהרי נאסר' בקינוי וסתירה והשתיה שמתירה נמנעת שהרי יש עד כמו שנתבאר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |