קרית ספר/אבל/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''מצות רלח ''' | '''מצות רלח ''' להתאבל על הקרובים דכתיב ואכלתי חטאת היום היטב בעיני ה' היום אסור ולמחר מותר דאין אבלות מן התורה אלא יום ראשון בלבד שהוא יום המיתה ויום הקבורה וכתיב ואחריתה כיום מר ובספר מנין המצות כתב הרב ז"ל במצוה ל"ז שנצטוו הכהנים שיטמאו לקרובים הנזכרי' בתורה דכתיב לא יטמא וגו' עד וזה בעצמו הוא מצות אבול כלומר כל איש מישראל חייב להתאבל על קרוביו כלומר ששה מתי מצוה ולחזק חיוב זה באר אותו בכהן שהוא מוזהר על הטומאה שיטמא על כל פנים כשאר ישראל כדי שלא יתלש דין האבלות וכבר התבאר שהאבלות יום אחד מדאוריתא וכו' הנה כבר התבאר שחיוב אבלות הוא מצות עשה אמנם ביום ראשון לבד והשאר דרבנן וכו' עכ"ל שם. ומאימתי יתחייב באבילות משיסתם הגולל. ואין מתאבלין אלא על מי שכלו לו חדשיו ונולד חי ושלם כדאמרינן התם לאביו שלם וכו' ונפלים אין מתאבלים עליהם דכתיב לאביו ולאמו שהם בני קיימים אף כל שהם בני קיימא ומשום דכתיב לנפש דהוה משמע נפלים נמי איצטריך קרא. | ||
== ט == | == ט == | ||
'''כל ''' | '''כל ''' הרוגי מלכות מתאבלים עליהם וממונם למלך והרוגי ב"ד אין מתאבלים עליהם אבל אוננים עליהם כדאמ' פי"ג דהלכו' סנהדרין. | ||
== י == | == י == | ||
'''הפורשים ''' | '''הפורשים ''' מדרכי צבור ומאבד עצמו לדעת אין מתאבלין עליהם ואין מטמאים הכהנים להם כדכתיב בעמיו בזמן שהם עושים מעשה עמם ולא בזמן שפירשו מדרכי צבור: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:07, 21 ביולי 2020
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מצות רלח להתאבל על הקרובים דכתיב ואכלתי חטאת היום היטב בעיני ה' היום אסור ולמחר מותר דאין אבלות מן התורה אלא יום ראשון בלבד שהוא יום המיתה ויום הקבורה וכתיב ואחריתה כיום מר ובספר מנין המצות כתב הרב ז"ל במצוה ל"ז שנצטוו הכהנים שיטמאו לקרובים הנזכרי' בתורה דכתיב לא יטמא וגו' עד וזה בעצמו הוא מצות אבול כלומר כל איש מישראל חייב להתאבל על קרוביו כלומר ששה מתי מצוה ולחזק חיוב זה באר אותו בכהן שהוא מוזהר על הטומאה שיטמא על כל פנים כשאר ישראל כדי שלא יתלש דין האבלות וכבר התבאר שהאבלות יום אחד מדאוריתא וכו' הנה כבר התבאר שחיוב אבלות הוא מצות עשה אמנם ביום ראשון לבד והשאר דרבנן וכו' עכ"ל שם. ומאימתי יתחייב באבילות משיסתם הגולל. ואין מתאבלין אלא על מי שכלו לו חדשיו ונולד חי ושלם כדאמרינן התם לאביו שלם וכו' ונפלים אין מתאבלים עליהם דכתיב לאביו ולאמו שהם בני קיימים אף כל שהם בני קיימא ומשום דכתיב לנפש דהוה משמע נפלים נמי איצטריך קרא.
ט[עריכה]
כל הרוגי מלכות מתאבלים עליהם וממונם למלך והרוגי ב"ד אין מתאבלים עליהם אבל אוננים עליהם כדאמ' פי"ג דהלכו' סנהדרין.
י[עריכה]
הפורשים מדרכי צבור ומאבד עצמו לדעת אין מתאבלין עליהם ואין מטמאים הכהנים להם כדכתיב בעמיו בזמן שהם עושים מעשה עמם ולא בזמן שפירשו מדרכי צבור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |