אור שמח/אבל/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מהר"צ חיות
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png אבל TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

נתנה תורה ונתחדשה הלכה:

נ"ב ירושלמי ולמדין דבר מקודם מתן תורה עיין שם:

ומשה רבינו תקן כו':

נ"ב ירושלמי כתובות פ"ק ה"א:

ח[עריכה]

ובן שמונה שמת אפילו לאחר ל' וכו':

נראה דלפי מה שביאר ההמ"ג בפרק א' מיבום שיטת רבינו דפסק בגמרו שערו וצפרניו כרבי דבן ז' הוא ואשתהי, וכרשב"ג בלא גמרו דאם שהה ל' יום אמרינן דבן ז' הוא ואשתהי, א"כ רבנן דפליגי עלייהו ברישא דאמרי איזהו בן ח' שלא כלו לו חדשיו פליגי על תרווייהו וסברי דביה לא אמרינן דאשתהי ופסק כמותם להקל באבל דהלכה כדברי המיקל באבל אפילו יחיד במקום רבים, ובגמרו שערו וצפרניו כל שלא חי שלשים יום חששו חכמים בחליצה לדברי רשב"ג דגמרו לא מהני ולכן בעי שיהא חי שלשים יום. רק באשת כהן סמכו על רבי דאינה חולצת בגמרו שערו וצפרניו, ואף אם פיהק ומת ודלא כדאמר אביי בפרק ר"א דמילה וכמו דסתם רבא, וכן פירש הגר"א או"ח סימן של"א יעו"ש, ומפרש דה"ק דאם תאמר דבגמרו שערו וצפרניו ולא חיה שלשים יום איכא חילוק בין פיהק ומת לאכלו ארי מוכרח ע"כ דפליגי כשאכלו ארי, אבל באמת לא כן וכי אתמר הך דאביי על ת"ק אתמר דסובר דאפילו שהה שלשים יום וגמרו סימניו ספק נפל הוא, זה דוקא בפיהק ומת אבל אכלו ארי כו' אמרינן בן ז' הוא ואשתהי וכזה פסק רבינו, לכן באבל דחלה ומת הוי כפיהק ומת פסק כמותם דהוי ספק נפל, אבל ברוצח שהרגו הוי כאכלו ארי כיון ששהה שלשים יום אמרינן דלכו"ע בן ז' הוא או דבר קיימא הוי, והא דאמר ר"א דאין עושין בהן מעשה עד כ' שנה הוא להחזיקו לגדול כפירוש הרמב"ן, ולפ"ז במת מחמת מילה לאחר שלשים יום אז אפילו לרבינו חייבין להתאבל עליו דהוי כאכלו ארי ודוק היטב:

ט[עריכה]

אבל כל הרוגי ב"ד כו':

מבעי לי הני דמיקטלי מבית דין ע"פ הוראת שעה כמש"כ פרק כ"ד מסנהדרין ה"ד אם מתאבלין עליהן כיון דמזבח קולטן יעוין הלכות רוצח פרק ה' הלכה י"ב, ולשון כל הרוגי ב"ד משמע דכולם כחדא ודוק:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.