שו"ת הרא"ש/ט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הדגשה חסרה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''עוד''' ילמדני אם ראובן הפקיד ביד שמעון ובא הגוי להשביעו שיוציא מרשותו מה שאינו שלו אם יכול ליתנו לו בהיתר שבדין הוא בא לגבות ובר מתא אבר מתא מיעביט. | '''עוד''' ילמדני אם ראובן הפקיד ביד שמעון ובא הגוי להשביעו שיוציא מרשותו מה שאינו שלו אם יכול ליתנו לו בהיתר שבדין הוא בא לגבות ובר מתא אבר מתא מיעביט. | ||
'''תשובה''' מה ששאלת ראובן שהפקיד ביד שמעון ובא גוי גובה המס להשביעו שיוציא מרשותו כל שאינו שלו דע לך אם האנס מרגיש שיש ממון ראובן ביד שמעון ראוי להחמיר מאד בדבר מפני חלול השם ולא יתחלל שם שמים על ידו להציל ממון אחרים ואם אין חלול שמים בדבר דין זה כראשון ושלום אביך אשר. | '''תשובה''' מה ששאלת ראובן שהפקיד ביד שמעון ובא גוי גובה המס להשביעו שיוציא מרשותו כל שאינו שלו דע לך אם האנס מרגיש שיש ממון ראובן ביד שמעון ראוי להחמיר מאד בדבר מפני חלול השם ולא יתחלל שם שמים על ידו להציל ממון אחרים ואם אין חלול שמים בדבר דין זה כראשון ושלום אביך אשר. | ||
'''ומצאתי''' תשובה בשם ה"ר יצחק אור זרוע ראובן הנפקד שאנסוהו הקהל מכח החרם לתת הפקדון של שמעון שדר חוץ לעיר לתתו בשבילו למנת ההגמון אם לא היה חייב המפקיד לתת מס עמהם בטענתו הנפקד חייב דלא מיבעיא היכא דלא חלה עליו שבועה שהשביעוהו לגזלו ולאו אנוס הוא אלא אפילו היה אנוס חייב דנשא ונתן ביד חייב כההוא דהגוזל בתרא | '''ומצאתי''' תשובה בשם ה"ר יצחק אור זרוע ראובן הנפקד שאנסוהו הקהל מכח החרם לתת הפקדון של שמעון שדר חוץ לעיר לתתו בשבילו למנת ההגמון אם לא היה חייב המפקיד לתת מס עמהם בטענתו הנפקד חייב דלא מיבעיא היכא דלא חלה עליו שבועה שהשביעוהו לגזלו ולאו אנוס הוא אלא אפילו היה אנוס חייב דנשא ונתן ביד חייב כההוא דהגוזל בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/קיז/א|קי"ז]]}} ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חברו פטור ואם נשא ונתן ביד חייב ואם כדברי הקהל שחייב ליתן למנת ההגמון הנפקד פטור דמשועבד לקהל מדרבי נתן כההוא דשור שנגח ד' או ה' {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מ/ב|מ']]}} שאלו בחזקת תם וכו' ומה שטוען שלא החזירו כשתבעו קודם הקהל אפי' גרמא אין כאן וכ"ש גרמא של בעל חוב ולא דמי לירושלמי פרק החובל ובפרק בתרא דכתובות גבי פריעת בעל חוב של חברו והניח מעותיו על קרן הצבי דמפרש טעמא הוינא מפייסנא ליה והוה מחל לי הגע עצמך דהוה גביה המשכון מפייס הוינא ליה ויהיב משכוניה ואפילו בבעל חוב דוחק דהתם אמר ליה מי הזקיקך לפרוע בדבר שלא נשתעבדת אבל המשועבד בדין פרע והא דירושלמי דהגוזל בתרא נטלוה מסיקין מיד הגזלן מחמת הנגזל מהו דניכול למימר ליה מ"מ הב לי דידי ומאן דבעי ייתי ויסב מנאי גזלן ודאי חייב באונסין דבעי למיעבד השבה מעלייתא ותו דלא נשתעבד הגזלן למסיקין שהן באין באונסיות בדין. | ||
<noinclude> | <noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה מ־10:29, 5 ביוני 2020
שו"ת הרא"ש ט ב
< הקודם · הבא > |
עוד ילמדני אם ראובן הפקיד ביד שמעון ובא הגוי להשביעו שיוציא מרשותו מה שאינו שלו אם יכול ליתנו לו בהיתר שבדין הוא בא לגבות ובר מתא אבר מתא מיעביט.
תשובה מה ששאלת ראובן שהפקיד ביד שמעון ובא גוי גובה המס להשביעו שיוציא מרשותו כל שאינו שלו דע לך אם האנס מרגיש שיש ממון ראובן ביד שמעון ראוי להחמיר מאד בדבר מפני חלול השם ולא יתחלל שם שמים על ידו להציל ממון אחרים ואם אין חלול שמים בדבר דין זה כראשון ושלום אביך אשר.
ומצאתי תשובה בשם ה"ר יצחק אור זרוע ראובן הנפקד שאנסוהו הקהל מכח החרם לתת הפקדון של שמעון שדר חוץ לעיר לתתו בשבילו למנת ההגמון אם לא היה חייב המפקיד לתת מס עמהם בטענתו הנפקד חייב דלא מיבעיא היכא דלא חלה עליו שבועה שהשביעוהו לגזלו ולאו אנוס הוא אלא אפילו היה אנוס חייב דנשא ונתן ביד חייב כההוא דהגוזל בתרא (קי"ז) ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חברו פטור ואם נשא ונתן ביד חייב ואם כדברי הקהל שחייב ליתן למנת ההגמון הנפקד פטור דמשועבד לקהל מדרבי נתן כההוא דשור שנגח ד' או ה' (מ') שאלו בחזקת תם וכו' ומה שטוען שלא החזירו כשתבעו קודם הקהל אפי' גרמא אין כאן וכ"ש גרמא של בעל חוב ולא דמי לירושלמי פרק החובל ובפרק בתרא דכתובות גבי פריעת בעל חוב של חברו והניח מעותיו על קרן הצבי דמפרש טעמא הוינא מפייסנא ליה והוה מחל לי הגע עצמך דהוה גביה המשכון מפייס הוינא ליה ויהיב משכוניה ואפילו בבעל חוב דוחק דהתם אמר ליה מי הזקיקך לפרוע בדבר שלא נשתעבדת אבל המשועבד בדין פרע והא דירושלמי דהגוזל בתרא נטלוה מסיקין מיד הגזלן מחמת הנגזל מהו דניכול למימר ליה מ"מ הב לי דידי ומאן דבעי ייתי ויסב מנאי גזלן ודאי חייב באונסין דבעי למיעבד השבה מעלייתא ותו דלא נשתעבד הגזלן למסיקין שהן באין באונסיות בדין.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |