שו"ת הרא"ש/ט/א

שו"ת הרא"ש ‏ ט א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ט - סימן א

ילמדני אדוני שר שבא לעיר לגבות מס וממשכן באשר ימצא איש על רעהו והלך ראובן קודם לכן ונתן אשר לו ומשכונות של גוים לשמעון שהוא פטור מן המס ונתן במתנה גמורה בלא תנאי אם יוכלו שניהם לישבע זה שאין לו וזה שהוא שלו כל מה שבביתו אף על פי שידוע שלא עשה כי אם להבריחו ולבסוף יחזיר לו מ"מ במתנה גמורה נתן והחזרה תלוי בדעתו.

נראה שהמתנה קיימת כמו שכתב ר"ת ז"ל אחד שהבריח נכסיו שלא ישתעבדו לבעל חוב ששטר מתנה קיימת שאם לא קנה המקבל היה קונה הבעל חוב הכי נמי אדעתא דהכי נתן שאם יבא לידי שבועה שיכול לישבע שאין לו נמצא גם האחר נשבע באמת ואפי' לא ישבע הוא דעתו שישבע שמעון באמת ולא דמי לשטר מברחת שאינה מכוונת להקנות לו אלא שלא יקנה הבעל והוא אינו קונה כדאמרינן בכתובות (ע"ט) עשאום כנכסים שאינן ידועין לבעל ואליבא דרבי שמעון ולא דמי לשאר אומדנא דמוכח.

תשובה מה שכתבת מענין הברחה קשה מאד הדבר ומעולם החמרתי בו מאד שלא יזלזלו בו וגם אם יבא הפסד לחברו בהברחה זו נמצא לאו עכברא גנב אלא חורא גנב אף על פי שהוא אמת כאשר כתבת ואפילו מתנה על מנת להחזיר היא מתנה לשעתא וכ"ש מתנה זו שהיא בלא חזרה אם ירצה מ"מ יש ליזהר מפני חלול השם אם ירגיש בדבר וגם שלא יקלו עמי הארץ בדבר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >מעבר לתחילת הדף