גליוני הש"ס/בבא בתרא/ח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף ח' ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף ח' ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1|ולשנותה}} לכל מה שירצו.''' נ"ב | '''{{עוגן1|ולשנותה}} לכל מה שירצו.''' נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות ה': | ||
'''{{עוגן1|ורשאין}} בני העיר להתנות כו' ולהסיע כו'.''' נ"ב | '''{{עוגן1|ורשאין}} בני העיר להתנות כו' ולהסיע כו'.''' נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל ז' אות א' ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ה ועיין שם ח"ג סי' רצ"ו ועיין אריכות בשו"ת חות יאיר סי' פ"א ועיין ג"כ אריכות בשו"ת רד"ך בית י"ד ועיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקמ"א וע"ש שכ' דהא דאמרי' דרשאין כו' להסיע על קיצתן היינו קיצת שכבר נהגו קודם לכן כו' או שבאין לתקן תקנות מדעת כולם וקמ"ל דנתקיימו הדברים ואע"ג דבדיבור בעלמא קמתנו דגרע טפי מאסמכתא דכל דאי לאו כלום הוא, הכא וודאי מהני דבההיא הנאה דקא צייתי להדדי במידי דאיכא רווחא להאי כמו להאי איידי דקני גמר ומקני כי האי דב"מ צ"ד א' דההיא הנאה דנפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשי' עכ"ל ועיין תוס' בכורות י"ח ב' ד"ה אקנויי ובכללים שלי קיבצתי מקומות רבות מאוד דחשיב קניין מפאת דאנן סהדי דגמר ומקני: | ||
'''{{עוגן1|במתניתא}} תנא והמשכילים יזהירו כו' זה דיין כו' ומצדיקי הרבים כו' אלו מלמדי תינוקות כו'.''' נ"ב מדנסמכו יחד משמע היות להם ייחוס והשתוות זל"ז במה ומעין זה גם בסנהדרין ק"ד ב' ד' לא קראו רב אמר אלו הדיינין ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות ובטעם אלו ואלו דא"ח מדנרמזו תרווייהו בחד קרא ד' לא קראו משמע ג"כ כנ"ל: | '''{{עוגן1|במתניתא}} תנא והמשכילים יזהירו כו' זה דיין כו' ומצדיקי הרבים כו' אלו מלמדי תינוקות כו'.''' נ"ב מדנסמכו יחד משמע היות להם ייחוס והשתוות זל"ז במה ומעין זה גם בסנהדרין ק"ד ב' ד' לא קראו רב אמר אלו הדיינין ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות ובטעם אלו ואלו דא"ח מדנרמזו תרווייהו בחד קרא ד' לא קראו משמע ג"כ כנ"ל: | ||
גרסה אחרונה מ־11:47, 6 באוקטובר 2024
ולשנותה לכל מה שירצו. נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות ה':
ורשאין בני העיר להתנות כו' ולהסיע כו'. נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל ז' אות א' ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ה ועיין שם ח"ג סי' רצ"ו ועיין אריכות בשו"ת חות יאיר סי' פ"א ועיין ג"כ אריכות בשו"ת רד"ך בית י"ד ועיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקמ"א וע"ש שכ' דהא דאמרי' דרשאין כו' להסיע על קיצתן היינו קיצת שכבר נהגו קודם לכן כו' או שבאין לתקן תקנות מדעת כולם וקמ"ל דנתקיימו הדברים ואע"ג דבדיבור בעלמא קמתנו דגרע טפי מאסמכתא דכל דאי לאו כלום הוא, הכא וודאי מהני דבההיא הנאה דקא צייתי להדדי במידי דאיכא רווחא להאי כמו להאי איידי דקני גמר ומקני כי האי דב"מ צ"ד א' דההיא הנאה דנפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשי' עכ"ל ועיין תוס' בכורות י"ח ב' ד"ה אקנויי ובכללים שלי קיבצתי מקומות רבות מאוד דחשיב קניין מפאת דאנן סהדי דגמר ומקני:
במתניתא תנא והמשכילים יזהירו כו' זה דיין כו' ומצדיקי הרבים כו' אלו מלמדי תינוקות כו'. נ"ב מדנסמכו יחד משמע היות להם ייחוס והשתוות זל"ז במה ומעין זה גם בסנהדרין ק"ד ב' ד' לא קראו רב אמר אלו הדיינין ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות ובטעם אלו ואלו דא"ח מדנרמזו תרווייהו בחד קרא ד' לא קראו משמע ג"כ כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |