גליוני הש"ס/בבא בתרא/ח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ח' ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|ולשנותה}} לכל מה שירצו.''' נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות ה': | |||
שם במתניתא תנא והמשכילים יזהירו כו' זה דיין כו' ומצדיקי הרבים כו' אלו מלמדי תינוקות כו' | '''{{עוגן1|ורשאין}} בני העיר להתנות כו' ולהסיע כו'.''' נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ז' אות א' וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ה וע' שם ח"ג סי' רצ"ו וע' אריכות בשו"ת חות יאיר סי' פ"א וע' ג"כ אריכות בשו"ת רד"ך בית י"ד וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקמ"א וע"ש שכ' דהא דאמרי' דרשאין כו' להסיע על קיצתן היינו קיצת שכבר נהגו קודם לכן כו' או שבאין לתקן תקנות מדעת כולם וקמ"ל דנתקיימו הדברים ואע"ג דבדיבור בעלמא קמתנו דגרע טפי מאסמכתא דכל דאי לאו כלום הוא, הכא וודאי מהני דבההיא הנאה דקא צייתי להדדי במידי דאיכא רווחא להאי כמו להאי איידי דקני גמר ומקני כי האי דב"מ צ"ד א' דההיא הנאה דנפיק עלי' קלא דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשי' עכ"ל וע' תוס' בכורות י"ח ב' ד"ה אקנויי ובכללים שלי קיבצתי מקומות רבות מאוד דחשיב קניין מפאת דאנן סהדי דגמר ומקני: | ||
'''{{עוגן1|במתניתא}} תנא והמשכילים יזהירו כו' זה דיין כו' ומצדיקי הרבים כו' אלו מלמדי תינוקות כו'.''' נ"ב מדנסמכו יחד משמע היות להם ייחוס והשתוות זל"ז במה ומעין זה גם בסנהדרין ק"ד ב' ד' לא קראו רב אמר אלו הדיינין ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות ובטעם אלו ואלו דא"ח מדנרמזו תרווייהו בחד קרא ד' לא קראו משמע ג"כ כנ"ל: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־23:57, 9 בספטמבר 2024
ולשנותה לכל מה שירצו. נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות ה':
ורשאין בני העיר להתנות כו' ולהסיע כו'. נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ז' אות א' וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ה וע' שם ח"ג סי' רצ"ו וע' אריכות בשו"ת חות יאיר סי' פ"א וע' ג"כ אריכות בשו"ת רד"ך בית י"ד וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקמ"א וע"ש שכ' דהא דאמרי' דרשאין כו' להסיע על קיצתן היינו קיצת שכבר נהגו קודם לכן כו' או שבאין לתקן תקנות מדעת כולם וקמ"ל דנתקיימו הדברים ואע"ג דבדיבור בעלמא קמתנו דגרע טפי מאסמכתא דכל דאי לאו כלום הוא, הכא וודאי מהני דבההיא הנאה דקא צייתי להדדי במידי דאיכא רווחא להאי כמו להאי איידי דקני גמר ומקני כי האי דב"מ צ"ד א' דההיא הנאה דנפיק עלי' קלא דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשי' עכ"ל וע' תוס' בכורות י"ח ב' ד"ה אקנויי ובכללים שלי קיבצתי מקומות רבות מאוד דחשיב קניין מפאת דאנן סהדי דגמר ומקני:
במתניתא תנא והמשכילים יזהירו כו' זה דיין כו' ומצדיקי הרבים כו' אלו מלמדי תינוקות כו'. נ"ב מדנסמכו יחד משמע היות להם ייחוס והשתוות זל"ז במה ומעין זה גם בסנהדרין ק"ד ב' ד' לא קראו רב אמר אלו הדיינין ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות ובטעם אלו ואלו דא"ח מדנרמזו תרווייהו בחד קרא ד' לא קראו משמע ג"כ כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |