גליוני הש"ס/ראש השנה/ל/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ל' ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|כי}} הוי מסיים שליחא דציבורא תקיעתא ביבנה לא שמע איניש קל אוני' מקל תקיעיא דיחידאי.''' נ"ב ברע"ב עה"ת פ' ואתחנן ד"ה לא תוסיפו כ' דליכא בל תוסיף בעשיית המצוה שתי פעמים ואפי' בזאח"ז כדאמרי' בירושלמי דראש השנה לא שמע איניש קל חברי' מקל תקועיא כלומר שהי' תוקעין הרבה אחר יציאתם מידי חובה עכ"ל וחידוש שהביא זה מן הירושלמי והי' יכול להביאו מן הבבלי כאן: | |||
'''{{עוגן1|מאי}} ועם ב"ד בזמן ב"ד.''' נ"ב דוגמת ל' זה דאמר ועם ב"ד ואין הכוונה ב"ד ממש רק על זמן ב"ד במנחות ל"ו א' תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן ע"ש ברש"י דפי' משעת זמן הנחתן: | |||
'''{{עוגן1|אילימא}} איש ואשתו.''' נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/ב/רצז|ח"ב סי' רצ"ז]] ולפי דבריו הל"ל דהאי איש וביתו איובל קאי: | |||
'''{{עוגן1|שוה}} כו' אלא כו'.''' נ"ב ע' מס' עבדים [[מסכת עבדים/א|פרק א']]: | |||
'''{{עוגן1|נינערו}} לעמוד ולא עמדו מהו.''' נ"ב דוגמתו מ"ק כ"ב א' וע' מה שדן מכאן בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' כ"ח: | |||
'''{{עוגן1|רואה}} פרט ליושבת בנחל.''' נ"ב כזה מגילה ג' ב' וע' זבחים קי"ח ב': | |||
{{ | '''{{עוגן1|ויאמרו}} אישתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח עכשיו נמי ניכול ולא ידעי דאישתקד לא הוה עומר האיר מזרח התיר השתא דאיכא עומר עומר מתיר.''' נ"ב דוגמת זה מנחות מ"ו ב' גזירה שמא יזדמנו להם כבשים לשנה הבאה ויאמרו אישתקד אכלנו לחם בלא כבשים עכשיו נמי ניכול ואינהו לא ידעי דאישתקד לא הוו כבשים אינהו שריין נפשיהו השתא דאיכא כבשים כבשים הוא דשרי להו וע"ע דוגמא פסחים ע"ח ב' גזירה שמא יטמאו הבעלים לאחר זריקה ויאמרו אישתקד כו' ואינהו לא ידעי כו' וע"ע שם צ"ב א' גזיר' שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אשתקד כו' עכשיו נמי כו' ולא ידע כו' וע"ע שם קי"ד ב' תוד"ה אחד דליכא למיחש שמא יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד עשינו כו' והשתא נמי כו' וע"ע ביצה ה' ב' מהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו אישתקד מי לא אכלנו בינה ביו"ט שני השתא נמי כו' ולא ידעי דאישתקד שתי קדושות כו': | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־14:21, 22 באוגוסט 2024
כי הוי מסיים שליחא דציבורא תקיעתא ביבנה לא שמע איניש קל אוני' מקל תקיעיא דיחידאי. נ"ב ברע"ב עה"ת פ' ואתחנן ד"ה לא תוסיפו כ' דליכא בל תוסיף בעשיית המצוה שתי פעמים ואפי' בזאח"ז כדאמרי' בירושלמי דראש השנה לא שמע איניש קל חברי' מקל תקועיא כלומר שהי' תוקעין הרבה אחר יציאתם מידי חובה עכ"ל וחידוש שהביא זה מן הירושלמי והי' יכול להביאו מן הבבלי כאן:
מאי ועם ב"ד בזמן ב"ד. נ"ב דוגמת ל' זה דאמר ועם ב"ד ואין הכוונה ב"ד ממש רק על זמן ב"ד במנחות ל"ו א' תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן ע"ש ברש"י דפי' משעת זמן הנחתן:
אילימא איש ואשתו. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רצ"ז ולפי דבריו הל"ל דהאי איש וביתו איובל קאי:
שוה כו' אלא כו'. נ"ב ע' מס' עבדים פרק א':
נינערו לעמוד ולא עמדו מהו. נ"ב דוגמתו מ"ק כ"ב א' וע' מה שדן מכאן בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' כ"ח:
רואה פרט ליושבת בנחל. נ"ב כזה מגילה ג' ב' וע' זבחים קי"ח ב':
ויאמרו אישתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח עכשיו נמי ניכול ולא ידעי דאישתקד לא הוה עומר האיר מזרח התיר השתא דאיכא עומר עומר מתיר. נ"ב דוגמת זה מנחות מ"ו ב' גזירה שמא יזדמנו להם כבשים לשנה הבאה ויאמרו אישתקד אכלנו לחם בלא כבשים עכשיו נמי ניכול ואינהו לא ידעי דאישתקד לא הוו כבשים אינהו שריין נפשיהו השתא דאיכא כבשים כבשים הוא דשרי להו וע"ע דוגמא פסחים ע"ח ב' גזירה שמא יטמאו הבעלים לאחר זריקה ויאמרו אישתקד כו' ואינהו לא ידעי כו' וע"ע שם צ"ב א' גזיר' שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אשתקד כו' עכשיו נמי כו' ולא ידע כו' וע"ע שם קי"ד ב' תוד"ה אחד דליכא למיחש שמא יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד עשינו כו' והשתא נמי כו' וע"ע ביצה ה' ב' מהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו אישתקד מי לא אכלנו בינה ביו"ט שני השתא נמי כו' ולא ידעי דאישתקד שתי קדושות כו':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |