בית נתן/ברכות/נו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{חלקי}} | {{חלקי}} | ||
אימא לי מאי חזינא '''בליליא הדין''' בחילמאי א"ל חזית '''דאתו''' פרסאי '''ותפשו לך וטחנו בך קשיאתא בפרהדיא''' דדהבא הרהר '''כולא''' יומא '''וחזא''' א"ל שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכימתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי א"ל חזית דאתו רומאי '''ותפסו''' לך '''ורעו''' בך '''חזירים בחוטרא''' דדהבא הרהר '''וחזא''' בר הדיא מפשר '''חלמא''' הוה מאן דיהיב ליה '''זוזא''' מפשר ליה '''חלמא לטיבותא ולמאן''' דלא יהיב ליה '''זוזי''' מפשר ליה '''לבישא''' אביי ורבא חזו חלמא אביי '''יהב''' ליה זוזא ורבא לא '''יהב''' ליה '''זוזא''' אמרי ליה אקרינן '''בחלמאן''' שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא א"ל '''בבישתא''' פסיד עסקך '''וטבחת תורא ולא אכלת מיניה מצערא''' דלבך לאביי א"ל '''בטבא נפיש לך''' עסקך '''וטבחו תורא בביתך''' ולא '''תיהני''' למיכל '''מיניה''' מחדוה דלבך, אמרי ליה אקרינן בנים ובנות תוליד וגו' לרבא א"ל '''בבישתא כדכתיב ולאביי''' א"ל בנך ובנתך '''נפישי<ref>נראה דחסר כאן הרבה בטעות הדומות, ומכאן שייך לפתרון בניך ובנותיך נתונים לעם אחר.</ref> ואת''' אמרת '''לקריבי יהיבנא להו ודביתך''' אמרה '''לקריבי יהיבנא להון עד דאכפת להון ויהבינון לקריבהא ומדמיין באפך כדקא משתקלין לעמא נוכראה''' לרבא '''אמר איתתיה מיתה ומסרן בנך וכלתך''' לידי אתתא אחריתי '''וכדאמר ר' חייא''' בר '''אבא מאי''' דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת '''אב''' אקרינן '''בחלמא''' לך אכול בשמחה לחמך לאביי '''א"ל''' מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית '''פסוקך מיוקרא''' דלבך לרבא '''א"ל מפסיד עסקך אכלת''' ושתית '''ואיקרייך פסוקיך לפקוחי דעתך אמרו ליה חזינן דקא קרינן בחלמא''' זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל '''רישא דקרא''' לרבא א"ל '''כסיפא אמרו ליה''' אקרינן '''בחלמא וראו''' כל עמי הארץ '''כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך''' לאביי א"ל '''ריש מתיבתא הוית ודחלי כולי עלמא מינך''' לרבא א"ל '''בי זיונא''' דמלכא איתבר '''ולמחר אתו ותפשו לך ואתו''' כ"ע '''למימר לרבא תפסו ליה לדידן על אחת כמה וכמה''' למחר איתבר '''בי זיונא''' דמלכא '''אתו ותפשי לרבא''' אמרי ליה '''אקריין בחלמא זיתים''' יהיו '''לך לאביי''' א"ל '''כרישיה''' לרבא א"ל '''כסיפיה''', '''אמרו חזינן חסא דקדח אפום דנא''' לאביי א"ל '''מלי עסקך''' עיף עסקך כחסא לרבא א"ל '''מריד''' עיסקך '''כחסא אמרו ליה חזינן חביתא דתליא''' בדיקלא לאביי א"ל '''מלי עסקך לרבא''' א"ל חלי עסקך '''ואתו כ"ע ונסבי בלא פשיטי אמרו''' ליה '''חזינן''' בישרא '''אפום דנא''' לאביי א"ל בסים חמרך '''וכ"ע זבני מיניה למיתי עם בישרא''' לרבא א"ל תקיף חמרך ואתו כ"ע '''למישקל''' ('''לא''') '''למכווי בישרא אמרו''' ליה '''חזינן רומני אפום דנא''' לאביי א"ל '''עיף''' עסקך כרומנא לרבא א"ל '''קוויה''' עסקך כרומנא '''אמרו''' ליה '''חזינא דנא דחמרא''' דנפל '''בבירא''' לאביי א"ל מיתבעי עסקך '''כי האי דנפל''' בבירא ולא '''מישתכח''' לרבא א"ל '''סרי''' עסקך ושדית ליה לבירא '''אמרו ליה חזינן דנא דחמרא דסליק לדיקלא לאביי א"ל עדיף עיסקך כדיקלא לרבא א"ל פסיד עיסקך כתמרים אמרו חזינן פטר חמור''' דקאי '''עילוון''' לאביי א"ל '''כי הוית ריש מתיבתא קאי עילווך אימורא''' לרבא א"ל פטר חמור גהיט מתפלך א"ל '''והא איתיה''' א"ל וי"ו דפטר '''חמור גהיט עיין רבא וחזא דגהיט וי"ו מפטר חמור דתפיליה''' אזל רבא לחודיה לגביה א"ל חזאי '''דביתא דאיתבר ונפל''' א"ל '''איתתיה מיתה''' א"ל '''תרי ככי דאיתברו מיניה ונפלו''' א"ל '''תרין בנין מתין ליה''' א"ל חזאי '''תרין יונין דפרקין''' א"ל '''תרתין נשין מגרשות אמר חזאי''' תרי '''רישי לפתות''' א"ל '''תרי גולפי''' בלעת '''ומאן הוא דלימחיין למחר כי אזל לבי מדרשא אשתכח הני''' תרי סגי נהורי '''דמינצי אזל לפירקינהו אישתמיט חד מנייהו ומחייה''' תרי | אימא לי מאי חזינא '''בליליא הדין''' בחילמאי א"ל חזית '''דאתו''' פרסאי '''ותפשו לך וטחנו בך קשיאתא בפרהדיא''' דדהבא הרהר '''כולא''' יומא '''וחזא''' א"ל שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכימתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי א"ל חזית דאתו רומאי '''ותפסו''' לך '''ורעו''' בך '''חזירים בחוטרא''' דדהבא הרהר '''וחזא''' בר הדיא מפשר '''חלמא''' הוה מאן דיהיב ליה '''זוזא''' מפשר ליה '''חלמא לטיבותא ולמאן''' דלא יהיב ליה '''זוזי''' מפשר ליה '''לבישא''' אביי ורבא חזו חלמא אביי '''יהב''' ליה זוזא ורבא לא '''יהב''' ליה '''זוזא''' אמרי ליה אקרינן '''בחלמאן''' שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא א"ל '''בבישתא''' פסיד עסקך '''וטבחת תורא ולא אכלת מיניה מצערא''' דלבך לאביי א"ל '''בטבא נפיש לך''' עסקך '''וטבחו תורא בביתך''' ולא '''תיהני''' למיכל '''מיניה''' מחדוה דלבך, אמרי ליה אקרינן בנים ובנות תוליד וגו' לרבא א"ל '''בבישתא כדכתיב ולאביי''' א"ל בנך ובנתך '''נפישי<ref>נראה דחסר כאן הרבה בטעות הדומות, ומכאן שייך לפתרון בניך ובנותיך נתונים לעם אחר.</ref> ואת''' אמרת '''לקריבי יהיבנא להו ודביתך''' אמרה '''לקריבי יהיבנא להון עד דאכפת להון ויהבינון לקריבהא ומדמיין באפך כדקא משתקלין לעמא נוכראה''' לרבא '''אמר איתתיה מיתה ומסרן בנך וכלתך''' לידי אתתא אחריתי '''וכדאמר ר' חייא''' בר '''אבא מאי''' דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת '''אב''' אקרינן '''בחלמא''' לך אכול בשמחה לחמך לאביי '''א"ל''' מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית '''פסוקך מיוקרא''' דלבך לרבא '''א"ל מפסיד עסקך אכלת''' ושתית '''ואיקרייך פסוקיך לפקוחי דעתך אמרו ליה חזינן דקא קרינן בחלמא''' זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל '''רישא דקרא''' לרבא א"ל '''כסיפא אמרו ליה''' אקרינן '''בחלמא וראו''' כל עמי הארץ '''כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך''' לאביי א"ל '''ריש מתיבתא הוית ודחלי כולי עלמא מינך''' לרבא א"ל '''בי זיונא''' דמלכא איתבר '''ולמחר אתו ותפשו לך ואתו''' כ"ע '''למימר לרבא תפסו ליה לדידן על אחת כמה וכמה''' למחר איתבר '''בי זיונא''' דמלכא '''אתו ותפשי לרבא''' אמרי ליה '''אקריין בחלמא זיתים''' יהיו '''לך לאביי''' א"ל '''כרישיה''' לרבא א"ל '''כסיפיה''', '''אמרו חזינן חסא דקדח אפום דנא''' לאביי א"ל '''מלי עסקך''' עיף עסקך כחסא לרבא א"ל '''מריד''' עיסקך '''כחסא אמרו ליה חזינן חביתא דתליא''' בדיקלא לאביי א"ל '''מלי עסקך לרבא''' א"ל חלי עסקך '''ואתו כ"ע ונסבי בלא פשיטי אמרו''' ליה '''חזינן''' בישרא '''אפום דנא''' לאביי א"ל בסים חמרך '''וכ"ע זבני מיניה למיתי עם בישרא''' לרבא א"ל תקיף חמרך ואתו כ"ע '''למישקל''' ('''לא''') '''למכווי בישרא אמרו''' ליה '''חזינן רומני אפום דנא''' לאביי א"ל '''עיף''' עסקך כרומנא לרבא א"ל '''קוויה''' עסקך כרומנא '''אמרו''' ליה '''חזינא דנא דחמרא''' דנפל '''בבירא''' לאביי א"ל מיתבעי עסקך '''כי האי דנפל''' בבירא ולא '''מישתכח''' לרבא א"ל '''סרי''' עסקך ושדית ליה לבירא '''אמרו ליה חזינן דנא דחמרא דסליק לדיקלא לאביי א"ל עדיף עיסקך כדיקלא לרבא א"ל פסיד עיסקך כתמרים אמרו חזינן פטר חמור''' דקאי '''עילוון''' לאביי א"ל '''כי הוית ריש מתיבתא קאי עילווך אימורא''' לרבא א"ל פטר חמור גהיט מתפלך א"ל '''והא איתיה''' א"ל וי"ו דפטר '''חמור גהיט עיין רבא וחזא דגהיט וי"ו מפטר חמור דתפיליה''' אזל רבא לחודיה לגביה א"ל חזאי '''דביתא דאיתבר ונפל''' א"ל '''איתתיה מיתה''' א"ל '''תרי ככי דאיתברו מיניה ונפלו''' א"ל '''תרין בנין מתין ליה''' א"ל חזאי '''תרין יונין דפרקין''' א"ל '''תרתין נשין מגרשות אמר חזאי''' תרי '''רישי לפתות''' א"ל '''תרי גולפי''' בלעת '''ומאן הוא דלימחיין למחר כי אזל לבי מדרשא אשתכח הני''' תרי סגי נהורי '''דמינצי אזל לפירקינהו אישתמיט חד מנייהו ומחייה''' תרי '''גולפי בעי לממחייה אחרינא''' אמר '''תרי חזאי בחלמאי ושבקה סוף סוף יהיב''' ליה | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־05:58, 30 באוגוסט 2022
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
אימא לי מאי חזינא בליליא הדין בחילמאי א"ל חזית דאתו פרסאי ותפשו לך וטחנו בך קשיאתא בפרהדיא דדהבא הרהר כולא יומא וחזא א"ל שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכימתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי א"ל חזית דאתו רומאי ותפסו לך ורעו בך חזירים בחוטרא דדהבא הרהר וחזא בר הדיא מפשר חלמא הוה מאן דיהיב ליה זוזא מפשר ליה חלמא לטיבותא ולמאן דלא יהיב ליה זוזי מפשר ליה לבישא אביי ורבא חזו חלמא אביי יהב ליה זוזא ורבא לא יהב ליה זוזא אמרי ליה אקרינן בחלמאן שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא א"ל בבישתא פסיד עסקך וטבחת תורא ולא אכלת מיניה מצערא דלבך לאביי א"ל בטבא נפיש לך עסקך וטבחו תורא בביתך ולא תיהני למיכל מיניה מחדוה דלבך, אמרי ליה אקרינן בנים ובנות תוליד וגו' לרבא א"ל בבישתא כדכתיב ולאביי א"ל בנך ובנתך נפישי[1] ואת אמרת לקריבי יהיבנא להו ודביתך אמרה לקריבי יהיבנא להון עד דאכפת להון ויהבינון לקריבהא ומדמיין באפך כדקא משתקלין לעמא נוכראה לרבא אמר איתתיה מיתה ומסרן בנך וכלתך לידי אתתא אחריתי וכדאמר ר' חייא בר אבא מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת אב אקרינן בחלמא לך אכול בשמחה לחמך לאביי א"ל מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקך מיוקרא דלבך לרבא א"ל מפסיד עסקך אכלת ושתית ואיקרייך פסוקיך לפקוחי דעתך אמרו ליה חזינן דקא קרינן בחלמא זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל רישא דקרא לרבא א"ל כסיפא אמרו ליה אקרינן בחלמא וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך לאביי א"ל ריש מתיבתא הוית ודחלי כולי עלמא מינך לרבא א"ל בי זיונא דמלכא איתבר ולמחר אתו ותפשו לך ואתו כ"ע למימר לרבא תפסו ליה לדידן על אחת כמה וכמה למחר איתבר בי זיונא דמלכא אתו ותפשי לרבא אמרי ליה אקריין בחלמא זיתים יהיו לך לאביי א"ל כרישיה לרבא א"ל כסיפיה, אמרו חזינן חסא דקדח אפום דנא לאביי א"ל מלי עסקך עיף עסקך כחסא לרבא א"ל מריד עיסקך כחסא אמרו ליה חזינן חביתא דתליא בדיקלא לאביי א"ל מלי עסקך לרבא א"ל חלי עסקך ואתו כ"ע ונסבי בלא פשיטי אמרו ליה חזינן בישרא אפום דנא לאביי א"ל בסים חמרך וכ"ע זבני מיניה למיתי עם בישרא לרבא א"ל תקיף חמרך ואתו כ"ע למישקל (לא) למכווי בישרא אמרו ליה חזינן רומני אפום דנא לאביי א"ל עיף עסקך כרומנא לרבא א"ל קוויה עסקך כרומנא אמרו ליה חזינא דנא דחמרא דנפל בבירא לאביי א"ל מיתבעי עסקך כי האי דנפל בבירא ולא מישתכח לרבא א"ל סרי עסקך ושדית ליה לבירא אמרו ליה חזינן דנא דחמרא דסליק לדיקלא לאביי א"ל עדיף עיסקך כדיקלא לרבא א"ל פסיד עיסקך כתמרים אמרו חזינן פטר חמור דקאי עילוון לאביי א"ל כי הוית ריש מתיבתא קאי עילווך אימורא לרבא א"ל פטר חמור גהיט מתפלך א"ל והא איתיה א"ל וי"ו דפטר חמור גהיט עיין רבא וחזא דגהיט וי"ו מפטר חמור דתפיליה אזל רבא לחודיה לגביה א"ל חזאי דביתא דאיתבר ונפל א"ל איתתיה מיתה א"ל תרי ככי דאיתברו מיניה ונפלו א"ל תרין בנין מתין ליה א"ל חזאי תרין יונין דפרקין א"ל תרתין נשין מגרשות אמר חזאי תרי רישי לפתות א"ל תרי גולפי בלעת ומאן הוא דלימחיין למחר כי אזל לבי מדרשא אשתכח הני תרי סגי נהורי דמינצי אזל לפירקינהו אישתמיט חד מנייהו ומחייה תרי גולפי בעי לממחייה אחרינא אמר תרי חזאי בחלמאי ושבקה סוף סוף יהיב ליה
- ↑ נראה דחסר כאן הרבה בטעות הדומות, ומכאן שייך לפתרון בניך ובנותיך נתונים לעם אחר.