ראשי תיבות בבלי/שבת/ט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מתני' לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין מפסיקין (לקרות ק"ש) ואין מפסיקין לתפלה: גמ' הי סמוך למנחה אילימא למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות ביום טובא אלא סמוך למנחה קטנה אם התחילו אין מפסיקין נימא תיהוי תיובתא דר' יהושע בן לוי דאמר ר' יהושע בן לוי כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה לא לעולם סמוך למנחה גדולה ובתספורת בן אלעשה ולא למרחץ לכולא מילתא דמרחץ ולא לבורסקי לבורסקי גדולה ולא לאכול בסעודה גדולה ולא לדין בתחלת דין רב אחא בר יעקב אמר לעולם בתספורת דידן לכתחלה אמאי לא ישב גזירה שמא ישבר הזוג ולא למרחץ להזיע בעלמא לכתחלה אמאי לא גזירה שמא יתעלפה ולא לבורסקי לעיוני בעלמא לכתחלה אמאי לא דילמא חזי פסידא בזביניה ומטריד ולא לאכול בסעודה קטנה לכתחלה אמאי לא דילמא אתי לאמשוכי ולא לדין בגמר הדין לכתחלה אמאי לא דילמא חזי טעמא וסתר דינא מאימתי התחלת תספורת אמר רב אבין משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו ומאימתי התחלת מרחץ אמר רב אבין משיערה מעפרתו הימנו ומאימתי התחלת בורסקי משיקשור בין כתיפיו ומאימתי התחלת אכילה רב אמר משיטול ידיו ור' חנינא אמר משיתיר חגורה ולא פליגי הא לן והא להו אמר אביי הני חברין בבלאי למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון דשרא ליה המייניה לא מטרחינן ליה ולמ"ד חובה מטרחינן ליה והא תפלת מנחה דלכולי עלמא חובה היא ותנן אם התחילו אין מפסיקין ואמר רבי חנינא משיתיר חגורו< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הכנה ליצירת ראשי תיבות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''[[משנה/שבת/א#ב| | {{רת הוראות}} | ||
{{ש}}'''[[משנה/שבת/א#ב|מ{{רת|תני'}}]]''' ל{{רת|א}} י{{רת|שב}} א{{רת|דם}} ל{{רת|פני}} ה{{רת|ספר}} ס{{רת|מוך}} ל{{רת|מנחה}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|יתפלל}} ל{{רת|א}} י{{רת|כנס}} א{{רת|דם}} ל{{רת|מרחץ}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|בורסקי}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|אכול}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|דין}} ו{{רת|אם}} ה{{רת|תחילו}} א{{רת|ין}} מ{{רת|פסיקין}} מ{{רת|פסיקין}} (ל{{רת|קרות}} ק"{{רת|ש)}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|פסיקין}} ל{{רת|תפלה:}} '''גמ'''' ה{{רת|י}} ס{{רת|מוך}} ל{{רת|מנחה}} א{{רת|ילימא}} ל{{רת|מנחה}} ג{{רת|דולה}} א{{רת|מאי}} ל{{רת|א}} ה{{רת|איכא}} ש{{רת|הות}} ב{{רת|יום}} ט{{רת|ובא}} א{{רת|לא}} ס{{רת|מוך}} ל{{רת|מנחה}} ק{{רת|טנה}} א{{רת|ם}} ה{{רת|תחילו}} א{{רת|ין}} מ{{רת|פסיקין}} נ{{רת|ימא}} ת{{רת|יהוי}} ת{{רת|יובתא}} ד{{רת|ר'}} י{{רת|הושע}} ב{{רת|ן}} ל{{רת|וי}} ד{{רת|אמר}} ר' י{{רת|הושע}} ב{{רת|ן}} ל{{רת|וי}} כ{{רת|יון}} ש{{רת|הגיע}} ז{{רת|מן}} ת{{רת|פלת}} ה{{רת|מנחה}} א{{רת|סור}} ל{{רת|אדם}} ש{{רת|יטעום}} כ{{רת|לום}} ק{{רת|ודם}} ש{{רת|יתפלל}} ת{{רת|פלת}} ה{{רת|מנחה}} ל{{רת|א}} ל{{רת|עולם}} ס{{רת|מוך}} ל{{רת|מנחה}} ג{{רת|דולה}} ו{{רת|בתספורת}} ב{{רת|ן}} א{{רת|לעשה}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|מרחץ}} ל{{רת|כולא}} מ{{רת|ילתא}} ד{{רת|מרחץ}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|בורסקי}} ל{{רת|בורסקי}} ג{{רת|דולה}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|אכול}} ב{{רת|סעודה}} ג{{רת|דולה}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|דין}} ב{{רת|תחלת}} ד{{רת|ין}} ר{{רת|ב}} א{{רת|חא}} ב{{רת|ר}} י{{רת|עקב}} א{{רת|מר}} ל{{רת|עולם}} ב{{רת|תספורת}} ד{{רת|ידן}} ל{{רת|כתחלה}} א{{רת|מאי}} ל{{רת|א}} י{{רת|שב}} ג{{רת|זירה}} ש{{רת|מא}} י{{רת|שבר}} ה{{רת|זוג}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|מרחץ}} ל{{רת|הזיע}} ב{{רת|עלמא}} ל{{רת|כתחלה}} א{{רת|מאי}} ל{{רת|א}} ג{{רת|זירה}} ש{{רת|מא}} י{{רת|תעלפה}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|בורסקי}} ל{{רת|עיוני}} ב{{רת|עלמא}} ל{{רת|כתחלה}} א{{רת|מאי}} ל{{רת|א}} ד{{רת|ילמא}} ח{{רת|זי}} פ{{רת|סידא}} ב{{רת|זביניה}} ו{{רת|מטריד}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|אכול}} ב{{רת|סעודה}} ק{{רת|טנה}} ל{{רת|כתחלה}} א{{רת|מאי}} ל{{רת|א}} ד{{רת|ילמא}} א{{רת|תי}} ל{{רת|אמשוכי}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|דין}} ב{{רת|גמר}} ה{{רת|דין}} ל{{רת|כתחלה}} א{{רת|מאי}} ל{{רת|א}} ד{{רת|ילמא}} ח{{רת|זי}} ט{{רת|עמא}} ו{{רת|סתר}} ד{{רת|ינא}} מ{{רת|אימתי}} ה{{רת|תחלת}} ת{{רת|ספורת}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} א{{רת|בין}} מ{{רת|שיניח}} מ{{רת|עפורת}} ש{{רת|ל}} ס{{רת|פרין}} ע{{רת|ל}} ב{{רת|רכיו}} ו{{רת|מאימתי}} ה{{רת|תחלת}} מ{{רת|רחץ}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} א{{רת|בין}} מ{{רת|שיערה}} מ{{רת|עפרתו}} ה{{רת|ימנו}} ו{{רת|מאימתי}} ה{{רת|תחלת}} ב{{רת|ורסקי}} מ{{רת|שיקשור}} ב{{רת|ין}} כ{{רת|תיפיו}} ו{{רת|מאימתי}} ה{{רת|תחלת}} א{{רת|כילה}} ר{{רת|ב}} א{{רת|מר}} מ{{רת|שיטול}} י{{רת|דיו}} ו{{רת|ר'}} ח{{רת|נינא}} א{{רת|מר}} מ{{רת|שיתיר}} ח{{רת|גורה}} ו{{רת|לא}} פ{{רת|ליגי}} ה{{רת|א}} ל{{רת|ן}} ו{{רת|הא}} ל{{רת|הו}} א{{רת|מר}} א{{רת|ביי}} ה{{רת|ני}} ח{{רת|ברין}} ב{{רת|בלאי}} ל{{רת|מאן}} ד{{רת|אמר}} ת{{רת|פלת}} ע{{רת|רבית}} ר{{רת|שות}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|שרא}} ל{{רת|יה}} ה{{רת|מייניה}} ל{{רת|א}} מ{{רת|טרחינן}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|למ"ד}} ח{{רת|ובה}} מ{{רת|טרחינן}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|הא}} ת{{רת|פלת}} מ{{רת|נחה}} ד{{רת|לכולי}} ע{{רת|למא}} ח{{רת|ובה}} ה{{רת|יא}} ו{{רת|תנן}} א{{רת|ם}} ה{{רת|תחילו}} א{{רת|ין}} מ{{רת|פסיקין}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|בי}} ח{{רת|נינא}} מ{{רת|שיתיר}} ח{{רת|גורו}} {{שומר דף בבלי|התם}} | |||
לא | |||
מרחץ | |||
{{ | |||
{{ | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:08, 31 ביולי 2020
עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')
מתני' לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין מפסיקין (לקרות ק"ש) ואין מפסיקין לתפלה: גמ' הי סמוך למנחה אילימא למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות ביום טובא אלא סמוך למנחה קטנה אם התחילו אין מפסיקין נימא תיהוי תיובתא דר' יהושע בן לוי דאמר ר' יהושע בן לוי כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה לא לעולם סמוך למנחה גדולה ובתספורת בן אלעשה ולא למרחץ לכולא מילתא דמרחץ ולא לבורסקי לבורסקי גדולה ולא לאכול בסעודה גדולה ולא לדין בתחלת דין רב אחא בר יעקב אמר לעולם בתספורת דידן לכתחלה אמאי לא ישב גזירה שמא ישבר הזוג ולא למרחץ להזיע בעלמא לכתחלה אמאי לא גזירה שמא יתעלפה ולא לבורסקי לעיוני בעלמא לכתחלה אמאי לא דילמא חזי פסידא בזביניה ומטריד ולא לאכול בסעודה קטנה לכתחלה אמאי לא דילמא אתי לאמשוכי ולא לדין בגמר הדין לכתחלה אמאי לא דילמא חזי טעמא וסתר דינא מאימתי התחלת תספורת אמר רב אבין משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו ומאימתי התחלת מרחץ אמר רב אבין משיערה מעפרתו הימנו ומאימתי התחלת בורסקי משיקשור בין כתיפיו ומאימתי התחלת אכילה רב אמר משיטול ידיו ור' חנינא אמר משיתיר חגורה ולא פליגי הא לן והא להו אמר אביי הני חברין בבלאי למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון דשרא ליה המייניה לא מטרחינן ליה ולמ"ד חובה מטרחינן ליה והא תפלת מנחה דלכולי עלמא חובה היא ותנן אם התחילו אין מפסיקין ואמר רבי חנינא משיתיר חגורו