שו"ת הרא"ש/סה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: הסרת התבנית "שולי הגיליון"- מערכת כבר הכניס לתוך הניווט) |
(←top: עיצוב וסדר בתבניות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''תשובה''' אם ההודאה שהודה שמעון בפני עדים היא כמו שטען באחרונה לאו הודאה היא כי לפי דבריו לא היה עיקר הממון של ראובן מעולם ואף אם הודה תחלה בפני עדים כמו שטען ראובן שחייב לו מנה חוב גמור ועתה שאין השטר יוצא מתחת יד ראובן הוא טוען שעיקר הממון לא היה שלו אלא של לוי היה ובקש ממנו לכתוב השטר בשם ראובן ושפרע ללוי והחזיר לו שטרו הוא נאמן בטענה זו במגו שהיה יכול לומר פרעתי לראובן והיה נאמן בשבועה כיון שאין השטר ביד ראובן גם עתה נאמן בטענה זו שהוא טוען בשבועה ואינו סותר בטענה זו את טענה הראשונה כי שתיהן אמת כי ודאי היה חייב לו מנה חוב גמור בשטר כיון שהשטר נכתב בשמו ויכול להוציא ממנו המנה בכל עת שירצה אף על פי שאין עיקר הממון שלו ומה שטוען עתה אינו סותר את הטענה הראשונה אלא מתרץ דיבוריה ונאמן במגו כדפרישית ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל. | '''תשובה''' אם ההודאה שהודה שמעון בפני עדים היא כמו שטען באחרונה לאו הודאה היא כי לפי דבריו לא היה עיקר הממון של ראובן מעולם ואף אם הודה תחלה בפני עדים כמו שטען ראובן שחייב לו מנה חוב גמור ועתה שאין השטר יוצא מתחת יד ראובן הוא טוען שעיקר הממון לא היה שלו אלא של לוי היה ובקש ממנו לכתוב השטר בשם ראובן ושפרע ללוי והחזיר לו שטרו הוא נאמן בטענה זו במגו שהיה יכול לומר פרעתי לראובן והיה נאמן בשבועה כיון שאין השטר ביד ראובן גם עתה נאמן בטענה זו שהוא טוען בשבועה ואינו סותר בטענה זו את טענה הראשונה כי שתיהן אמת כי ודאי היה חייב לו מנה חוב גמור בשטר כיון שהשטר נכתב בשמו ויכול להוציא ממנו המנה בכל עת שירצה אף על פי שאין עיקר הממון שלו ומה שטוען עתה אינו סותר את הטענה הראשונה אלא מתרץ דיבוריה ונאמן במגו כדפרישית ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל. | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude> | ||
גרסה מ־22:41, 16 בינואר 2021
שו"ת הרא"ש 
סה ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל סה - סימן ב
עוד ילמדנו רבינו ראובן תבע לשמעון לדין ואמר לו אתה הודית בפני עדים שאתה חייב לי מנה חוב גמור בשטר וקנו ממך קנין גמור ועתה גנבו השטרות ונתנוהו לך תן לי ממוני השיב שמעון לראובן אתה לא מכרת לי כלום ולא הלויתני לוי נתן לי משכון ושואל ממני לעשות עלי שטר חוב בשמך והוא מחזיר לי השטר ואחזיר לו משכונו נאם השואל תלמידך יצחק בר' יעקב נ"ע.
תשובה אם ההודאה שהודה שמעון בפני עדים היא כמו שטען באחרונה לאו הודאה היא כי לפי דבריו לא היה עיקר הממון של ראובן מעולם ואף אם הודה תחלה בפני עדים כמו שטען ראובן שחייב לו מנה חוב גמור ועתה שאין השטר יוצא מתחת יד ראובן הוא טוען שעיקר הממון לא היה שלו אלא של לוי היה ובקש ממנו לכתוב השטר בשם ראובן ושפרע ללוי והחזיר לו שטרו הוא נאמן בטענה זו במגו שהיה יכול לומר פרעתי לראובן והיה נאמן בשבועה כיון שאין השטר ביד ראובן גם עתה נאמן בטענה זו שהוא טוען בשבועה ואינו סותר בטענה זו את טענה הראשונה כי שתיהן אמת כי ודאי היה חייב לו מנה חוב גמור בשטר כיון שהשטר נכתב בשמו ויכול להוציא ממנו המנה בכל עת שירצה אף על פי שאין עיקר הממון שלו ומה שטוען עתה אינו סותר את הטענה הראשונה אלא מתרץ דיבוריה ונאמן במגו כדפרישית ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |