שו"ת הרא"ש/סה/א

שו"ת הרא"ש ‏ סה א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סה - סימן א

וששאלת שכיב מרע שהודה בכתב ידו שכל הנכסים שהיו לו של אביו מי הוי הודאה דלא אמרינן בכי האי גונא אדם עשוי שלא להשביע את בניו או לא הנה אפרש לך דין הודאה דקיימא לן דאדם שאומר אני חייב לפלוני מעות ואותו פלוני לא תבעו לא נתחייב באותה הודאה כלום דאדם עשוי שלא להשביע את עצמו כדאיתא בפ' זה בורר (כ"ט) ההוא דהוו קרו ליה קב רשו אמר מאן מסיק בי אלא פלניא ופלניא אתו תבעינה בדינא קמיה דרב נחמן אמר אדם עשוי שלא להשביע את עצמו וכן נמי שכיב מרע שהודה בלא תביעה אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את בניו כדאיתא נמי בפרק זה בורר (כ"ט) ההוא דהוו קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי כי קא שכיב אמר פלניא ופלניא מסקו בי זוזי אתו תבעינהו ליורשי קמיה דרבי ישמעאל ברבי יוסי אמר כי אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו הני מילי בחייו אבל לאחר מותו לא זיל פרעינהו אזל פרעיה פלגא אידך פלגא אתו לקמיה דר' חייא אמר להו כשם שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו כך עשוי שלא להשביע את בניו אמרו ליה ניזול וניהדר אמר להו כבר הורה זקן והכי נמי אמרינן בסוף פרק גט פשוט (קע"ד) שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי ומת אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין משום שאדם עשוי שלא להשביע את בניו והא דאמרינן בההיא שמעתא שכיב מרע שהודה אין צריך לומר אתם עדי דאין אדם משטה בשעת מיתה ואמאי לא אמרינן שהודה כדי שלא להשביע את בניו פר"ת דהתם מיירי כשתבעוהו והודה דמשום שלא להשביע את בניו לא היה לו להודות כשתבעוהו אלא כשאדם מודה מעצמו כשאין אדם תובעו שייך לומר שלא להשביע את עצמו אבל משטה אני בך שייך לומר כשאדם תובעו דכשאדם תובע לחברו מה שאינו חייב לו דרך הוא להודות לו כדי להשטות בו ובנדון זה אם מפורש בכתב ידו שתבעו יהודה או אם יש עדים שמעידים כך בהא אמרינן דאין אדם משטה בשעת מיתה והודאתו הודאה וגם אם לא תבעו נראה כיון דאיכא כתב ידו לא אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את בניו דלא אשכחן אלא בדיבור בעלמא כגון מאן מסיק בי אלא פלוני ופלוני ושכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אבל היכא שכתב ידו או אחר כתב והוא חתם בחתימה ניכרת ומקויימת כולי האי לא הוה עביד כדי [שלא] להשביע את בניו ומה שטוענין היתומים בענין כתב ההודאה שהוא כולו כתב יד אחר חוץ מן החתימה שהוא חתם ואומרים כי אפשר שהיה להם זה הכתב קודם לכן בחתימתו בלבד שכך רגילין העולם ליתן לקרוביהם המתעסקים בשבילם והם כתבו מה שרצו לאו טענה היא דא"כ הא דתנן (ב"ב קע"ה) הוציא עליו כתב ידו גובה מנכסים בני חורין ניחוש להכי אלא ודאי מילתא דלא שכיח הוא כי העולם נזהרין מזה כדאמרינן לא ליחתום איניש אלא אריש מגלתא הלכך לא חיישינן להכי אשר בן הרב ר' יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >מעבר לתחילת הדף