שער אפרים/מז: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> ;שאלה מז לשון הרא"ש בע"א פ' השוכר גבי עכבר שנפל לשיכרא תימא דהאי שיכרא וחלא דלקמן צונן הם ולמה נאסרו וכי אם נפל זבוב ביין צונן אסור והלא העיד אותו רשע שכך נהגו זורקו ושותהו וי"ל ששהה בו זמן מרובה דהוי כבוש עכ"ל ע"ש. ויש לדקדק מא...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
לשון הרא"ש בע"א פ' השוכר גבי עכבר שנפל לשיכרא תימא דהאי שיכרא וחלא דלקמן צונן הם ולמה נאסרו וכי אם נפל זבוב ביין צונן אסור והלא העיד אותו רשע שכך נהגו זורקו ושותהו וי"ל ששהה בו זמן מרובה דהוי כבוש עכ"ל ע"ש. ויש לדקדק מאי ראיה מביא מהמן דלמא מאי דהעיד אותו רשע נגד אחשורוש היינו לפי שהיה ששים נגד הזבוב לכן העיד דזורקו ושותהו וכמו כן בעכבר אם יש ששים מותר וכ"ת דהמן העיד סתם אף באין ששים שזורקו ושותהו אם כן מאי תירץ דמאי דאסור בזבוב ובעכבר היינו בכבוש והמן העיד כשלא נכבש בתוכו והלא המן הרשע העיד סתם אף בכבוש: | לשון הרא"ש בע"א פ' השוכר גבי עכבר שנפל לשיכרא תימא דהאי שיכרא וחלא דלקמן צונן הם ולמה נאסרו וכי אם נפל זבוב ביין צונן אסור והלא העיד אותו רשע שכך נהגו זורקו ושותהו וי"ל ששהה בו זמן מרובה דהוי כבוש עכ"ל ע"ש. ויש לדקדק מאי ראיה מביא מהמן דלמא מאי דהעיד אותו רשע נגד אחשורוש היינו לפי שהיה ששים נגד הזבוב לכן העיד דזורקו ושותהו וכמו כן בעכבר אם יש ששים מותר וכ"ת דהמן העיד סתם אף באין ששים שזורקו ושותהו אם כן מאי תירץ דמאי דאסור בזבוב ובעכבר היינו בכבוש והמן העיד כשלא נכבש בתוכו והלא המן הרשע העיד סתם אף בכבוש: | ||
ונלע | ונלע"ד ליישב כוונת דברי הרא"ש הנז' דהלא המן לא ידע הדין דיש חילוק בין ששים לאין בו ששים רק ראה מנהג היהודים שזורקו ושותהו אם כן אף באין ס' זורקו ושותהו כי לפעמים יש כוס קטן שאין בו ס' ואם כן למה נאסר בנפילת עכבר ותירץ דמה שנאסר היינו בכבוש ומה שהעיד המן הרשע היינו בלא כבוש דהיינו אף שלא ידע הדין שיש חילוק בין כבוש מ"מ ראה כשהיה לפעמים אצל היהודים ראה כשהיה זבוב זורקו ושותהו מיד מה שאין כן כשהמלך נוגע בכוס אף מיד אסור ודו"ק: | ||
<noinclude>{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | <noinclude>{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:43, 6 ביוני 2023
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה מז
לשון הרא"ש בע"א פ' השוכר גבי עכבר שנפל לשיכרא תימא דהאי שיכרא וחלא דלקמן צונן הם ולמה נאסרו וכי אם נפל זבוב ביין צונן אסור והלא העיד אותו רשע שכך נהגו זורקו ושותהו וי"ל ששהה בו זמן מרובה דהוי כבוש עכ"ל ע"ש. ויש לדקדק מאי ראיה מביא מהמן דלמא מאי דהעיד אותו רשע נגד אחשורוש היינו לפי שהיה ששים נגד הזבוב לכן העיד דזורקו ושותהו וכמו כן בעכבר אם יש ששים מותר וכ"ת דהמן העיד סתם אף באין ששים שזורקו ושותהו אם כן מאי תירץ דמאי דאסור בזבוב ובעכבר היינו בכבוש והמן העיד כשלא נכבש בתוכו והלא המן הרשע העיד סתם אף בכבוש:
ונלע"ד ליישב כוונת דברי הרא"ש הנז' דהלא המן לא ידע הדין דיש חילוק בין ששים לאין בו ששים רק ראה מנהג היהודים שזורקו ושותהו אם כן אף באין ס' זורקו ושותהו כי לפעמים יש כוס קטן שאין בו ס' ואם כן למה נאסר בנפילת עכבר ותירץ דמה שנאסר היינו בכבוש ומה שהעיד המן הרשע היינו בלא כבוש דהיינו אף שלא ידע הדין שיש חילוק בין כבוש מ"מ ראה כשהיה לפעמים אצל היהודים ראה כשהיה זבוב זורקו ושותהו מיד מה שאין כן כשהמלך נוגע בכוס אף מיד אסור ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |