שו"ת הרא"ש/סד/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: הסרת התבנית "שולי הגיליון"- מערכת כבר הכניס לתוך הניווט) |
מ (←top: סדר בתבניות הניווט) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל סד - סימן ג'''</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל סד - סימן ג'''</noinclude> | ||
'''ילמדנו''' רבינו תבע בפנינו ראובן לשמעון שיתן לו חשבון מן החכירות שחכר שמעון מהקהל יצ"ו שהסכימו כך וכך לפי שאומר ראובן שהתנה עמו שמעון שיכנס ראובן זה עמו ערב בשטר החוב של החכירות הנז' ושיהיה לו לראובן הרביע בחכירות ושיכנס עמו ערב כפי התנאי ורוצה שיתן לו חלקו ממה שהרויח בחכירות הנזכר השיב שמעון ואומר אמת שיש לך הרביע בחכירות אבל אצרנו יין לתועלת החכירות ויש לך כמו כן הרביע ביין והנני מזומן ליתן לך חשבון מהכל השיב ראובן ואמר שמעולם לא היה לי חלק זולתי החכירות אבל ביין שאצרתם לא היה לי חלק עמכם כלל ועל זה אמר שמעון כן היה לך חלק ביין ויש לי עדים בדבר זה והביא עדיו אחר שהביא העדים חזר וטען שמעולם לא הודה לו שיתן לו החלק הנזכר בחכירות אלא על מנת שיהיה לו חלק ביין שאצרו ולא על דרך אחרת וכמו שהעידו העדים לעיל שכך הסכימו בבית ר"י אלבחיל ואנחנו אמרנו לשמעון למה סתמת דבריך תחלה הודית שהיה לו חלק בחכירות סתם ולא טענת שעל מנת כן היה השיב שמעון אמר מה בכך יש לי לחזור ולטעון ולפרש דברי ומה שטענתי יש לך חלק ביין לפי שעל מנת כן אמרתי שיהיה לך חלק בחכירות לפי שאני אומר מעולם לא אמרתי לראובן דבר מזה הענין בפניו ואמת שאמרתי לשותפים שיש לו לראובן חלק כמו שנזכר ועל זה אמרנו לראובן הרי אתה רואה ושומע מה שהוא טוען ומה שהעידו עדיו ואם יש לך לטעון יותר או שום ראיה אמור טענותיך ואמר ראובן אני מעולם לא הסכמתי עמו שיהיה לי חלק ביין וזמן גדול קודם שאצרו היין התנה עמי שיתן לי הרביע על מנת שאכנס לו ערב בשטר החוב וכן עשיתי על זה שאלנו לו אם היו לו עדים בזה הדבר והביא לו אלו העדים. | '''ילמדנו''' רבינו תבע בפנינו ראובן לשמעון שיתן לו חשבון מן החכירות שחכר שמעון מהקהל יצ"ו שהסכימו כך וכך לפי שאומר ראובן שהתנה עמו שמעון שיכנס ראובן זה עמו ערב בשטר החוב של החכירות הנז' ושיהיה לו לראובן הרביע בחכירות ושיכנס עמו ערב כפי התנאי ורוצה שיתן לו חלקו ממה שהרויח בחכירות הנזכר השיב שמעון ואומר אמת שיש לך הרביע בחכירות אבל אצרנו יין לתועלת החכירות ויש לך כמו כן הרביע ביין והנני מזומן ליתן לך חשבון מהכל השיב ראובן ואמר שמעולם לא היה לי חלק זולתי החכירות אבל ביין שאצרתם לא היה לי חלק עמכם כלל ועל זה אמר שמעון כן היה לך חלק ביין ויש לי עדים בדבר זה והביא עדיו אחר שהביא העדים חזר וטען שמעולם לא הודה לו שיתן לו החלק הנזכר בחכירות אלא על מנת שיהיה לו חלק ביין שאצרו ולא על דרך אחרת וכמו שהעידו העדים לעיל שכך הסכימו בבית ר"י אלבחיל ואנחנו אמרנו לשמעון למה סתמת דבריך תחלה הודית שהיה לו חלק בחכירות סתם ולא טענת שעל מנת כן היה השיב שמעון אמר מה בכך יש לי לחזור ולטעון ולפרש דברי ומה שטענתי יש לך חלק ביין לפי שעל מנת כן אמרתי שיהיה לך חלק בחכירות לפי שאני אומר מעולם לא אמרתי לראובן דבר מזה הענין בפניו ואמת שאמרתי לשותפים שיש לו לראובן חלק כמו שנזכר ועל זה אמרנו לראובן הרי אתה רואה ושומע מה שהוא טוען ומה שהעידו עדיו ואם יש לך לטעון יותר או שום ראיה אמור טענותיך ואמר ראובן אני מעולם לא הסכמתי עמו שיהיה לי חלק ביין וזמן גדול קודם שאצרו היין התנה עמי שיתן לי הרביע על מנת שאכנס לו ערב בשטר החוב וכן עשיתי על זה שאלנו לו אם היו לו עדים בזה הדבר והביא לו אלו העדים. | ||
'''תשובה''' דקדקתי בטענות ובעדיות ומוצא אני הדין עם ראובן שיש לו רביע בחכירות ואין לו עסק ביין שאצרו חדא ששמעון טען מתחלה והודה שיש לראובן רביע בחכירות בשביל שנכנס עמו ערב בשטר החכירות ולא תלה הדבר בשביל שיאצרו יין ויקח גם הוא חלקו ביין אלא בסתם הודה שבשביל הערבות יהיה לו הרביע בחכירות אלא שטען אבל אצרנו יין לתועלת החכירות ויש לו ליקח גם רביע ביין שאצרו וזו אינו טענה כי אם שמעון ושותפיו עמו בחכירות נועדו יחדיו לאצור יין לתועלתם בלא הסכמת ראובן עמהם אין לו לראובן עסק באותו יין כלל כי סחורה אחרת היא ואין ענינה כלל אצל החכירות וגם ראובן אינו שותף עמהם בחכירות שחכרו שמעון ושותפיו מן הקהל אלא נתנו לו רביע החכירות בשכר הערבות שנתערב ומיד אחר שנתערב זכה הוא ברביע החכירות שפסקו לו ואין לו עסק במה שחדשו ביניהם אח"כ שמעון ושותפיו ומה שטען שמעון אח"כ שתלה הענין בזה שיטול גם חלק ביין שאצר ולא על דרך אחרת חוזר וטוען הוא וסותר דבריו הראשונים ולאו כל כמיניה ורגלים לדבר שהרי מוכיחים הדברים שאחר שנגמר ענין החכירות כמו ו' שבועות ויותר נועדו לאצור יין ואיך יתכן שבשעת החכירות שנתערב ראובן שתלה חלקו בקנין היין ומה שטען שמעון שלא היה נותן לשום אדם חלק בחכירות אם לא שיקח גם חלק ביין זה המאמר היה עם אותן השותפין שנשתתפו עמו בחכירות אבל ראובן איננו שותף עמהם אלא בשכר הערבות נתנו לו חלק ומה שהעיד רבי יעקב שבפנקס הנזכר היה אומר שהיה נותן שמעון לראובן הרביע בחכירות וגם ביין גם הוא העיד שראובן לא היה מצוי שם כשנעשו כל אלו הדברים ולאו כל כמיניה לחדש דבר בחלקו בלי הסכמתו ועוד הרי רבי משה אבי זרדזיל ור' אברהם בן ברבש שהם שותפים עם שמעון בחכירות הזה הודו על חלקם שאין לראובן חלק ביין אלא בסתם נתנו לו רביע בחכירות בשביל הערבות מסולקים הן עתה מן הדין כי הודו על חלקם וכשרים להעיד על שמעון לכך אני אומר שהדין עם ראובן שיש לו חלק בחכירות הרביע כפי תנאו בשכר הערבות ואין לו חלק ביין שאצרו עוד אני צריך להודיעכם דבר אף על פי שלא שאלתם עליו כדי שלא יצא מתחת ידי דבר שאינו מתוקן כל מה שזכיתי לראובן זהו אם היה שם קנין סודר שהקנה שמעון לראובן ליתן לו רביע בחכירות בשביל שיכנס ערב בשבילו אבל בלא קנין אינו חייב לו כלום כי ערבות אינו דבר שלוקחין עליו שכר שיקנה באמירה ולא עדיף האי מההיא דתנן בפרק הגוזל בתרא (קט"ו) שטף נהר חמורו וחמור חברו שלו יפה מנה ושל חבירו יפה מאתים הניח את שלו והציל של חברו אין לו אלא שכרו ואם אמר לו אני מציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו ופריך עלה בגמרא ואמאי חייב ליתן לו דמי שלו נימא לו משטה הייתי בך מי לא תנינא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו ואמר טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא אף על פי שהתנה לו ליתן לו דמי שלו כיון שהוא יותר מכדי שכרו צריך קנין וכן אם אמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו וכן בנדון זה שכר הערבות הוא מקבל ולא חכר עם שמעון ושותפיו כלום מן הקהל הילכך לא מחייב שמעון לראובן כלום בלא קנין אבל אם היה שם קנין אז זכה ראובן כמו שכתבתי ויקח רביע כל החכירות אף ביין שאצרו שמעון ושותפיו יקח חלקו בהם כאלו אצרוהו שאר אנשי הקהל והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל. | '''תשובה''' דקדקתי בטענות ובעדיות ומוצא אני הדין עם ראובן שיש לו רביע בחכירות ואין לו עסק ביין שאצרו חדא ששמעון טען מתחלה והודה שיש לראובן רביע בחכירות בשביל שנכנס עמו ערב בשטר החכירות ולא תלה הדבר בשביל שיאצרו יין ויקח גם הוא חלקו ביין אלא בסתם הודה שבשביל הערבות יהיה לו הרביע בחכירות אלא שטען אבל אצרנו יין לתועלת החכירות ויש לו ליקח גם רביע ביין שאצרו וזו אינו טענה כי אם שמעון ושותפיו עמו בחכירות נועדו יחדיו לאצור יין לתועלתם בלא הסכמת ראובן עמהם אין לו לראובן עסק באותו יין כלל כי סחורה אחרת היא ואין ענינה כלל אצל החכירות וגם ראובן אינו שותף עמהם בחכירות שחכרו שמעון ושותפיו מן הקהל אלא נתנו לו רביע החכירות בשכר הערבות שנתערב ומיד אחר שנתערב זכה הוא ברביע החכירות שפסקו לו ואין לו עסק במה שחדשו ביניהם אח"כ שמעון ושותפיו ומה שטען שמעון אח"כ שתלה הענין בזה שיטול גם חלק ביין שאצר ולא על דרך אחרת חוזר וטוען הוא וסותר דבריו הראשונים ולאו כל כמיניה ורגלים לדבר שהרי מוכיחים הדברים שאחר שנגמר ענין החכירות כמו ו' שבועות ויותר נועדו לאצור יין ואיך יתכן שבשעת החכירות שנתערב ראובן שתלה חלקו בקנין היין ומה שטען שמעון שלא היה נותן לשום אדם חלק בחכירות אם לא שיקח גם חלק ביין זה המאמר היה עם אותן השותפין שנשתתפו עמו בחכירות אבל ראובן איננו שותף עמהם אלא בשכר הערבות נתנו לו חלק ומה שהעיד רבי יעקב שבפנקס הנזכר היה אומר שהיה נותן שמעון לראובן הרביע בחכירות וגם ביין גם הוא העיד שראובן לא היה מצוי שם כשנעשו כל אלו הדברים ולאו כל כמיניה לחדש דבר בחלקו בלי הסכמתו ועוד הרי רבי משה אבי זרדזיל ור' אברהם בן ברבש שהם שותפים עם שמעון בחכירות הזה הודו על חלקם שאין לראובן חלק ביין אלא בסתם נתנו לו רביע בחכירות בשביל הערבות מסולקים הן עתה מן הדין כי הודו על חלקם וכשרים להעיד על שמעון לכך אני אומר שהדין עם ראובן שיש לו חלק בחכירות הרביע כפי תנאו בשכר הערבות ואין לו חלק ביין שאצרו עוד אני צריך להודיעכם דבר אף על פי שלא שאלתם עליו כדי שלא יצא מתחת ידי דבר שאינו מתוקן כל מה שזכיתי לראובן זהו אם היה שם קנין סודר שהקנה שמעון לראובן ליתן לו רביע בחכירות בשביל שיכנס ערב בשבילו אבל בלא קנין אינו חייב לו כלום כי ערבות אינו דבר שלוקחין עליו שכר שיקנה באמירה ולא עדיף האי מההיא דתנן בפרק הגוזל בתרא (קט"ו) שטף נהר חמורו וחמור חברו שלו יפה מנה ושל חבירו יפה מאתים הניח את שלו והציל של חברו אין לו אלא שכרו ואם אמר לו אני מציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו ופריך עלה בגמרא ואמאי חייב ליתן לו דמי שלו נימא לו משטה הייתי בך מי לא תנינא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו ואמר טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא אף על פי שהתנה לו ליתן לו דמי שלו כיון שהוא יותר מכדי שכרו צריך קנין וכן אם אמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו וכן בנדון זה שכר הערבות הוא מקבל ולא חכר עם שמעון ושותפיו כלום מן הקהל הילכך לא מחייב שמעון לראובן כלום בלא קנין אבל אם היה שם קנין אז זכה ראובן כמו שכתבתי ויקח רביע כל החכירות אף ביין שאצרו שמעון ושותפיו יקח חלקו בהם כאלו אצרוהו שאר אנשי הקהל והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל. | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־23:02, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש 
סד ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל סד - סימן ג
ילמדנו רבינו תבע בפנינו ראובן לשמעון שיתן לו חשבון מן החכירות שחכר שמעון מהקהל יצ"ו שהסכימו כך וכך לפי שאומר ראובן שהתנה עמו שמעון שיכנס ראובן זה עמו ערב בשטר החוב של החכירות הנז' ושיהיה לו לראובן הרביע בחכירות ושיכנס עמו ערב כפי התנאי ורוצה שיתן לו חלקו ממה שהרויח בחכירות הנזכר השיב שמעון ואומר אמת שיש לך הרביע בחכירות אבל אצרנו יין לתועלת החכירות ויש לך כמו כן הרביע ביין והנני מזומן ליתן לך חשבון מהכל השיב ראובן ואמר שמעולם לא היה לי חלק זולתי החכירות אבל ביין שאצרתם לא היה לי חלק עמכם כלל ועל זה אמר שמעון כן היה לך חלק ביין ויש לי עדים בדבר זה והביא עדיו אחר שהביא העדים חזר וטען שמעולם לא הודה לו שיתן לו החלק הנזכר בחכירות אלא על מנת שיהיה לו חלק ביין שאצרו ולא על דרך אחרת וכמו שהעידו העדים לעיל שכך הסכימו בבית ר"י אלבחיל ואנחנו אמרנו לשמעון למה סתמת דבריך תחלה הודית שהיה לו חלק בחכירות סתם ולא טענת שעל מנת כן היה השיב שמעון אמר מה בכך יש לי לחזור ולטעון ולפרש דברי ומה שטענתי יש לך חלק ביין לפי שעל מנת כן אמרתי שיהיה לך חלק בחכירות לפי שאני אומר מעולם לא אמרתי לראובן דבר מזה הענין בפניו ואמת שאמרתי לשותפים שיש לו לראובן חלק כמו שנזכר ועל זה אמרנו לראובן הרי אתה רואה ושומע מה שהוא טוען ומה שהעידו עדיו ואם יש לך לטעון יותר או שום ראיה אמור טענותיך ואמר ראובן אני מעולם לא הסכמתי עמו שיהיה לי חלק ביין וזמן גדול קודם שאצרו היין התנה עמי שיתן לי הרביע על מנת שאכנס לו ערב בשטר החוב וכן עשיתי על זה שאלנו לו אם היו לו עדים בזה הדבר והביא לו אלו העדים.
תשובה דקדקתי בטענות ובעדיות ומוצא אני הדין עם ראובן שיש לו רביע בחכירות ואין לו עסק ביין שאצרו חדא ששמעון טען מתחלה והודה שיש לראובן רביע בחכירות בשביל שנכנס עמו ערב בשטר החכירות ולא תלה הדבר בשביל שיאצרו יין ויקח גם הוא חלקו ביין אלא בסתם הודה שבשביל הערבות יהיה לו הרביע בחכירות אלא שטען אבל אצרנו יין לתועלת החכירות ויש לו ליקח גם רביע ביין שאצרו וזו אינו טענה כי אם שמעון ושותפיו עמו בחכירות נועדו יחדיו לאצור יין לתועלתם בלא הסכמת ראובן עמהם אין לו לראובן עסק באותו יין כלל כי סחורה אחרת היא ואין ענינה כלל אצל החכירות וגם ראובן אינו שותף עמהם בחכירות שחכרו שמעון ושותפיו מן הקהל אלא נתנו לו רביע החכירות בשכר הערבות שנתערב ומיד אחר שנתערב זכה הוא ברביע החכירות שפסקו לו ואין לו עסק במה שחדשו ביניהם אח"כ שמעון ושותפיו ומה שטען שמעון אח"כ שתלה הענין בזה שיטול גם חלק ביין שאצר ולא על דרך אחרת חוזר וטוען הוא וסותר דבריו הראשונים ולאו כל כמיניה ורגלים לדבר שהרי מוכיחים הדברים שאחר שנגמר ענין החכירות כמו ו' שבועות ויותר נועדו לאצור יין ואיך יתכן שבשעת החכירות שנתערב ראובן שתלה חלקו בקנין היין ומה שטען שמעון שלא היה נותן לשום אדם חלק בחכירות אם לא שיקח גם חלק ביין זה המאמר היה עם אותן השותפין שנשתתפו עמו בחכירות אבל ראובן איננו שותף עמהם אלא בשכר הערבות נתנו לו חלק ומה שהעיד רבי יעקב שבפנקס הנזכר היה אומר שהיה נותן שמעון לראובן הרביע בחכירות וגם ביין גם הוא העיד שראובן לא היה מצוי שם כשנעשו כל אלו הדברים ולאו כל כמיניה לחדש דבר בחלקו בלי הסכמתו ועוד הרי רבי משה אבי זרדזיל ור' אברהם בן ברבש שהם שותפים עם שמעון בחכירות הזה הודו על חלקם שאין לראובן חלק ביין אלא בסתם נתנו לו רביע בחכירות בשביל הערבות מסולקים הן עתה מן הדין כי הודו על חלקם וכשרים להעיד על שמעון לכך אני אומר שהדין עם ראובן שיש לו חלק בחכירות הרביע כפי תנאו בשכר הערבות ואין לו חלק ביין שאצרו עוד אני צריך להודיעכם דבר אף על פי שלא שאלתם עליו כדי שלא יצא מתחת ידי דבר שאינו מתוקן כל מה שזכיתי לראובן זהו אם היה שם קנין סודר שהקנה שמעון לראובן ליתן לו רביע בחכירות בשביל שיכנס ערב בשבילו אבל בלא קנין אינו חייב לו כלום כי ערבות אינו דבר שלוקחין עליו שכר שיקנה באמירה ולא עדיף האי מההיא דתנן בפרק הגוזל בתרא (קט"ו) שטף נהר חמורו וחמור חברו שלו יפה מנה ושל חבירו יפה מאתים הניח את שלו והציל של חברו אין לו אלא שכרו ואם אמר לו אני מציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו ופריך עלה בגמרא ואמאי חייב ליתן לו דמי שלו נימא לו משטה הייתי בך מי לא תנינא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו ואמר טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא אף על פי שהתנה לו ליתן לו דמי שלו כיון שהוא יותר מכדי שכרו צריך קנין וכן אם אמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו וכן בנדון זה שכר הערבות הוא מקבל ולא חכר עם שמעון ושותפיו כלום מן הקהל הילכך לא מחייב שמעון לראובן כלום בלא קנין אבל אם היה שם קנין אז זכה ראובן כמו שכתבתי ויקח רביע כל החכירות אף ביין שאצרו שמעון ושותפיו יקח חלקו בהם כאלו אצרוהו שאר אנשי הקהל והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |