שו"ת הרא"ש/סד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png סד TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סד - סימן ב

שאלה ילמדנו רבינו ראובן תבע שמעון יריעת בגד שנתן לו למכרה והשיב שמעון שלא היה נזכר שנתן לו ראובן יריעה זו מעולם בא עד אחד ואמר לפני ניתנה זו לשמעון חזר שמעון ואמר אם אמת הוא שנתנה לי איפשר שפרעתי דמיה לראובן אשלח בעבור הפנקס שלי לעיין בו ולידע אמיתת הדבר אחר כמה ימים חזרו לדון לפני הדיינים שאלו לשמעון אם הביאו לו הפנקס ואמר כבר שלמתי בשבילה ומתוך אנס שאירע להם לא באו וראובן שואל שיפסקו דינו וקצת הדיינים רצו לחייבו לשמעון שבועה שאינו יודע שנתן לו יריעה זו מעולם ואם יזכר להבא שנתנה לו שיפרע דמיה לראובן והיה שם תלמיד אחד ואמר שבועה כזו לא שמענו מעולם ושורת הדין הוא שישבע שמעון לא היו דברים מעולם להכחיש העד כיון שאינו יכול לישבע שבועה זו שהרי הוא מסופק בדבר [משלם] ואחד מן הדיינים חרה לו על שהשיב אותו תלמיד לסתור דבריו יורנו רבינו שורת הדין ואם עשה אותו תלמיד כהוגן.

הדין עם התלמיד כההיא דאמר רבא (ב"מ צ"ח) מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמשים וחמשים איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע משלם הרי מודה מקצת שאינו יכול לישבע [משלם] וכן נמי בעד אחד בנסכא דרבי אבא (ב"ב ל"ג) כל היכא שאינו יכול לישבע להכחיש העד חייב לשלם וכהוגן עשה התלמיד כההיא דתניא (שבועות ל"א) מנין לתלמיד שרואה שטועה רבו בדין שלא יאמר אמתין עד שיחתכנו ואסתרנו ואבננו משלי שיקרא הדין על שמי תלמוד לומר מדבר שקר תרחק, נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף