שו"ת הרא"ש/פג/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: החלפות באמצעות AWB) |
מ (←top: סדר בתבניות הניווט) |
||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל פג - סימן ד'''</noinclude> | ||
'''שאלה''' מה שאמרו חכמים דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי אם מועיל בלא כתיבה ובלא עדים. | '''שאלה''' מה שאמרו חכמים דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי אם מועיל בלא כתיבה ובלא עדים. | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
'''ושכיב''' מרע שאמר תנו שטר חוב לפלוני שיש לי עליו ונסתפקת אי אמרינן לא אמר אלא הנייר בעלמא לצור על פי צלוחיתו או דילמא כל מה שכתוב בו קאמר דע כי בכל דבר שמועיל שום קנין בבריא מועיל הדיבור בשכיב מרע וכשאמר תנו שטר זה לפלוני אפי' אם היה השטר על אחר הוי כאלו כתב ומסר לו וקנה כל שכן שהשטר על עצמו שקנה ונפטר מחובו ושכיב מרע שאמר הלואתו לפלוני אעפ"י שאינו מועיל בבריא בשכיב מרע מועיל הואיל ויורש יורשם בבריא. | '''ושכיב''' מרע שאמר תנו שטר חוב לפלוני שיש לי עליו ונסתפקת אי אמרינן לא אמר אלא הנייר בעלמא לצור על פי צלוחיתו או דילמא כל מה שכתוב בו קאמר דע כי בכל דבר שמועיל שום קנין בבריא מועיל הדיבור בשכיב מרע וכשאמר תנו שטר זה לפלוני אפי' אם היה השטר על אחר הוי כאלו כתב ומסר לו וקנה כל שכן שהשטר על עצמו שקנה ונפטר מחובו ושכיב מרע שאמר הלואתו לפלוני אעפ"י שאינו מועיל בבריא בשכיב מרע מועיל הואיל ויורש יורשם בבריא. | ||
<noinclude> | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־23:06, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש פג ד
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל פג - סימן ד
שאלה מה שאמרו חכמים דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי אם מועיל בלא כתיבה ובלא עדים.
דע כי בלא כתיבה מועיל כי דבריו הם כמו בריא שכתב ומסר ויותר טובים דבריו ממה שכתב והקנה דבהא איכא פלוגתא איכא למ"ד (ב"ב קנ"ב) שמא לא גמר להקנותו אלא בקנין ואין קנין לאחר מיתה אבל עדים ודאי צריך אם הממון ביד היורשין אבל אם הממון ביד מקבל המתנה והוא אומר נתנו לי נאמן במגו דאין בידי כלום או החזרתי לך ובשבועה.
ואשה שאינה יכולה ליתן ולמכור מכל אשר לה נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל בגדיה ותכשיטיה בלא רשות בעלה ואם תפס מקבל המתנה מפקינן מיניה.
ושכיב מרע שאמר תנו שטר חוב לפלוני שיש לי עליו ונסתפקת אי אמרינן לא אמר אלא הנייר בעלמא לצור על פי צלוחיתו או דילמא כל מה שכתוב בו קאמר דע כי בכל דבר שמועיל שום קנין בבריא מועיל הדיבור בשכיב מרע וכשאמר תנו שטר זה לפלוני אפי' אם היה השטר על אחר הוי כאלו כתב ומסר לו וקנה כל שכן שהשטר על עצמו שקנה ונפטר מחובו ושכיב מרע שאמר הלואתו לפלוני אעפ"י שאינו מועיל בבריא בשכיב מרע מועיל הואיל ויורש יורשם בבריא.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |