ערך/מלך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נועם (שיחה | תרומות)
על מה נענשו החשמונאים
 
(9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
==אם למשה היה דין מלך==
==אם למשה היה דין מלך==
ע"ע [[ערך:משה|משה]].
ע"ע [[ערך/משה|משה]].


==אם כהן יכול להיות מלך==
==אם כהן יכול להיות מלך==
בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/הוריות/ג/ב|הוריות פ"ג ה"ב]]}} מבואר שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים.
בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/הוריות/ג/ב|הוריות פ"ג ה"ב]]}} מבואר שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים.


ועיין חקרי לב {{ממ|[[חקרי לב/אורח חיים/קכ|או"ח סימן קכ]]}} שקשה איך יתכן שהיה משה מלך{{הערה|כמבואר בכמה מקומות, ע"ע [[ערך:משה|משה]].}} הרי משה היה כהן כמבואר בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/קא/א|קא.]]}}.
ועיין חקרי לב {{ממ|[[חקרי לב/אורח חיים/קכ|או"ח סימן קכ]]}} שקשה איך יתכן שהיה משה מלך{{הערה|כמבואר בכמה מקומות, ע"ע [[ערך/משה|משה]].}} הרי משה היה כהן כמבואר בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/קא/א|קא.]]}}.
 
 
רמב"ן בראשית פרק מ"ט פסוק י'
 
'''לא יסור שבט מיהודה.''' אין ענינו שלא יסור לעולם, כי כתוב יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך, והנה הם ומלכם בגולה, אין להם עוד מלך ושרים. וימים רבים אין מלך בישראל. והנביא לא יבטיח את ישראל שלא ילכו בשבי בשום ענין בעבור שימלוך עליהם יהודה. אבל ענינו שלא יסור שבט מיהודה אל אחד מאחיו, כי מלכות ישראל המושל עליהם ממנו יהיה, ולא ימשול אחד מאחיו עליו, וכן לא יסור מחוקק מבין רגליו, שכל מחוקק בישראל אשר בידו טבעת המלך ממנו יהיה, כי הוא ימשול ויצוה בכל ישראל, ולו חותם המלכות, עד כי יבא שילה ולו יקהת כל העמים לעשות בכולם כרצונו, וזהו המשיח, כי השבט ירמוז לדוד שהוא המלך הראשון אשר לו שבט מלכות, ושילה הוא בנו אשר לו יקהת העמים. ולא יתכן מאמר רבי אברהם שיהיה שילה דוד, כי לא היה ליהודה שבט קודם דוד, כי אף על פי ששבטו נכבד ונוסע בתחלה, אין שבט רק למלך ומושל, כדכתיב שבט מישור שבט מלכותך, שבט מושלים, שבט למשול. והכתוב הזה רמז כי יעקב המליך שבט יהודה על אחיו והוריש ליהודה הממשלה על ישראל. והוא מה שאמר דוד ויבחר ה' אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל. ואמר לא יסור, לרמוז כי ימלוך שבט אחר על ישראל, אבל מעת שיחל להיות ליהודה שבט מלכות לא יסור ממנו אל שבט אחר. וזהו שנאמר כי ה' אלהי ישראל נתן ממלכה לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו.
 
וענין שאול היה, כי בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקדוש ברוך הוא, לא רצה להמליך עליהם מן השבט אשר לו המלכות שלא יסור ממנו לעולמים, ונתן להם מלכות שעה. ולזה רמז הכתוב שאמר אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי, שנתנו לו שלא ברצונו, ולכן לקחו בעברתו, שנהרג הוא ובניו ונפסקה ממנו המלכות. והיה כל זה מפני שהיה שמואל שופט ונביא ולוחם מלחמותיהם על פי ה' ומושיע אותם, ולא היה להם לשאול מלך בימיו, כמו שאמר להם וה' אלהיכם מלככם, והקב"ה אמר לו לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם, ולפיכך לא נתן להם מלכות של קיימא. ומה שאמר הכתוב נסכלת לא שמרת את מצות ה' אלהיך אשר צוך כי עתה הכין ה' את ממלכתך אל ישראל עד עולם, שאם לא חטא היה לזרעו מלכות בישראל, לא על כלם. וזה טעם אל ישראל. אולי היה מולך על שבטי אמו, על בנימן ואפרים ומנשה, כי יהודה ואפרים כשני עממים נחשבים בישראל, או היה מלך תחת יד מלך יהודה. ולפי דעתי היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם ומעבירים נחלה, והם היו סומכים על דבר אחיה השילוני הנביא שמשח לירבעם ואמר ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים. וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם, וכמו שאמר הושע הם המליכו ולא ממני.
 
וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב. והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז"ל כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, שנכרתו כלם בעון הזה. ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום. ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים ונצטוו תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם, ולא היה להם למלוך רק לעבוד את עבודת ה'. וראיתי בירושלמי במסכת הוריות אין מושחין מלכים כהנים, אמר רבי יהודה ענתוריא על שם לא יסור שבט מיהודה, אמר רבי חייא בר' אבא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים. הנה שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן, ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא, ולפיכך אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה אין מושחים אותן שלא יהיה עליהם הוד מלכות, אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו. והזכירו הכהנים שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא שאין מושחין אלא מלכי בית דוד. ורבי חייא בר אבא פירש שהוא מנוע מן התורה שלא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה במלכות. והוא דבר ראוי והגון.


וראו רמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/בראשית/מט#י|בראשית פרק מ"ט פסוק י']]}} מה שהאריך בביאור עונש החשמונאים על שהחזיקו במלוכה אף שהיו כהנים.


==אם מותר לישא גרושה==
==אם מותר לישא גרושה==
שורה 31: שורה 23:
'''מלך. פילגשו לינשא לאחר.''' עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.
'''מלך. פילגשו לינשא לאחר.''' עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.


==כבוד מלכים==
משום כבוד מלכים דחינן איסורא דאורייתא ד{{עע|בל תשחית}} ואיסור {{עע|צער בעלי חיים}}. עי' תוספות {{ממ|[[תוספות/עבודה זרה/יא/א#עוקרין|עבודה זרה יא. ד"ה עוקרין]]}} וארעא דרבנן {{ממ|[[ארעא דרבנן/שלו|אות שלו]]}}{{הערה|הובאו במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/י|ר"ה י]]}}.}}.
==הסתפרות בכל יום==
מלך מסתפר בכל יום {{ממ|ברייתא בגמ' [[בבלי/תענית/יז/א|תענית יז.]]; רמב"ם [[רמב"ם/מלכים/ב#ה|הל' מלכים ב, ה]]}}, ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/מלכים/ב#ה|שם]]}}, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לג#יז|ישעיה לג יז]]}} "מלך ביפיו תחזינה עיניך" {{ממ|רבי אבא בר זבדא [[בבלי/תענית/יז/א|שם]]; רמב"ם [[רמב"ם/מלכים/ב#ה|שם]]}}.
יש שביארו שאין הכוונה שחייב להסתפר בכל יום, אלא בא לאפוקי מדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת, ומדין כהן הדיוט המסתפר אחת לשלושים יום, משא"כ מלך יכול להסתפר בכל יום שירצה {{ממ|עובר אורח [[עובר אורח/רנח|סימן רנח]] בשם אחיו}}{{הערה|שם=חדשתעניתיז|הובא במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/תענית/יז|תענית יז]].}}}}. אמנם במאסף ישורון {{ממ|כרך לה{{הערה|שם=חדשתעניתיז}}}} העיר חכם אחד שמלשון הברייתא משמע שדין 'מלך מסתפר בכל יום' שוה לדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת ולדין כהן הדיוט המסתפר בכל שלושים יום, וכשם שדין כה"ג וכהן הדיוט היינו בדוקא, ה"ה מלך מסתפר בכל יום דוקא, וכן משמע מפסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מלכים/ב#ה|שם]]}}.
ובספר אדני פז{{הערה|שם=חדשתעניתיז}} מפרש מסתפר בכל יום, רצ"ל בכל יום שצריך לספר.
==אם יש לו דין ציבור==
בשו"ת הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/קמח|ח"א סי' קמח]]}} נקט שיש למלך דין ציבור, ועי' מה שהעיר עליו  בערוך לנר {{ממ|[[ערוך לנר/יבמות/נ/א|יבמות נ.]] בתוס' ד"ה משלו}}{{הערה|הובאו במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/נ|יבמות נ]]}}.}}.
==מלך שהוא גם תלמיד חכם, אם יכול למחול על כבודו==
בבכורי דוד {{ממ|בספר פרדס יוסף, סוף כרך ג'}} כתב על פי דברי התוספות {{ממ|[[תוספות/סנהדרין/יט/א#ינאי|סנהדרין יט. ד"ה ינאי [הראשון]]]}} דעשה דכבוד תורה עדיף מכבוד מלך, דאם כן יש לומר שאם הוא מלך ותלמיד חכם, ואז העשה דכבוד מלך טפל לעשה דכבוד התורה, אם כן מיגו דמצי למחול לכבוד התורה מחול נמי לכבוד מלכות.
==ראו גם==
{{עע|מלכות}}


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־11:07, 5 בנובמבר 2025

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי מלך

אם למשה היה דין מלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ע"ע משה.

אם כהן יכול להיות מלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בירושלמי (הוריות פ"ג ה"ב) מבואר שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים.

ועיין חקרי לב (או"ח סימן קכ) שקשה איך יתכן שהיה משה מלך[1] הרי משה היה כהן כמבואר בזבחים (קא.).

וראו רמב"ן (בראשית פרק מ"ט פסוק י') מה שהאריך בביאור עונש החשמונאים על שהחזיקו במלוכה אף שהיו כהנים.

אם מותר לישא גרושה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך. לישא גרושה. ירושלמי סנהדרין פ"ב שאסור. והרמב"ם השמיט ועי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.

איסור אשתו לינשא לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם שרי לארוסתו לינשא לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך. ארוסתו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ג.

אם אשתו שנשאה באיסור אסורה לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך. אשתו שנשאה באיסור כגון חייבי לאוין או ריבוי נשים מהו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.

גרושתו לינשא לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך. גרושתו לינשא לאחר. לכאו' אין חילוק מאלמנה.

פילגשו לינשא לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך. פילגשו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.

כבוד מלכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משום כבוד מלכים דחינן איסורא דאורייתא ד*בל תשחית ואיסור *צער בעלי חיים. עי' תוספות (עבודה זרה יא. ד"ה עוקרין) וארעא דרבנן (אות שלו)[2].

הסתפרות בכל יום[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך מסתפר בכל יום (ברייתא בגמ' תענית יז.; רמב"ם הל' מלכים ב, ה), ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים (רמב"ם שם), שנאמר (ישעיה לג יז) "מלך ביפיו תחזינה עיניך" (רבי אבא בר זבדא שם; רמב"ם שם).

יש שביארו שאין הכוונה שחייב להסתפר בכל יום, אלא בא לאפוקי מדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת, ומדין כהן הדיוט המסתפר אחת לשלושים יום, משא"כ מלך יכול להסתפר בכל יום שירצה (עובר אורח סימן רנח בשם אחיו)[3]. אמנם במאסף ישורון (כרך לה[3]) העיר חכם אחד שמלשון הברייתא משמע שדין 'מלך מסתפר בכל יום' שוה לדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת ולדין כהן הדיוט המסתפר בכל שלושים יום, וכשם שדין כה"ג וכהן הדיוט היינו בדוקא, ה"ה מלך מסתפר בכל יום דוקא, וכן משמע מפסק הרמב"ם (שם).

ובספר אדני פז[3] מפרש מסתפר בכל יום, רצ"ל בכל יום שצריך לספר.

אם יש לו דין ציבור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' קמח) נקט שיש למלך דין ציבור, ועי' מה שהעיר עליו בערוך לנר (יבמות נ. בתוס' ד"ה משלו)[4].

מלך שהוא גם תלמיד חכם, אם יכול למחול על כבודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבכורי דוד (בספר פרדס יוסף, סוף כרך ג') כתב על פי דברי התוספות (סנהדרין יט. ד"ה ינאי [הראשון]) דעשה דכבוד תורה עדיף מכבוד מלך, דאם כן יש לומר שאם הוא מלך ותלמיד חכם, ואז העשה דכבוד מלך טפל לעשה דכבוד התורה, אם כן מיגו דמצי למחול לכבוד התורה מחול נמי לכבוד מלכות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

*מלכות



שולי הגליון


  1. כמבואר בכמה מקומות, ע"ע משה.
  2. הובאו במיזם חדש על ה(מ)דף (ר"ה י).
  3. 3.0 3.1 3.2 הובא במיזם חדש על ה(מ)דף (תענית יז.)
  4. הובאו במיזם חדש על ה(מ)דף (יבמות נ).

מעבר לתחילת הדף