תוספות הרא"ש/ברכות/יב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית בתיקון קל) |
(הוספת מ"מ (מצאתי ביקר הערך) ותיקון מוכרח) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף י"ב ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף י"ב ע"ב'''}} | ||
כי כרע כרע כחיזרא. פי' בערוך בשם רב האי גאון חיזרא הוא אחד ממיני קוצין שמצויין בבבל וקורין אותן אלחז"ר וכשכורע לא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד אלא יכוין את ראשו כאגמון ויכרע, ירושלמי תני רבי חלפתא בר שאול הכל שוחין עם ש"ץ בהודאה ור' זירא אמר בלבד במודים כלומר וא"צ שישחה ג"כ בסוף] ר"ש בר נתן משמיה דר' אבא בר חנינא מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו ר' יוחנן א"ר חייא בר אבא לא העבירו אלא גער בו א"ר ירמיה ובלבד דלא לעביד כהדין חזרינא אלא כל עצמותיו, ופי' בערוך בערך חזר הצב למינהו בתרגום ירושלמי חזרינא וכשהוא שוחה שוחה ממתניו וראשו עומד ממתניו כברייתו זקיף כחיויא. בסוף פ"ק דב"ק אמרי' שדרו של אדם לאחר שבעים שנה נעשה נחש והוא דלא כרע במודים, והיינו מדה כנגד מדה שהיה לו לכרוע ולזקוף כנחש במודים והוא לא עשה כן יעשה נחש: | '''{{עוגן1|כי}} כרע כרע כחיזרא.''' פי' בערוך {{ממ|[[ספר הערוך/חזר-ב|ערך חזר ב']]}} בשם רב האי גאון חיזרא הוא אחד ממיני קוצין שמצויין בבבל וקורין אותן אלחז"ר וכשכורע לא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד אלא יכוין את ראשו כאגמון ויכרע, ירושלמי תני רבי חלפתא בר שאול הכל שוחין עם ש"ץ בהודאה ור' זירא אמר בלבד במודים [כלומר וא"צ שישחה ג"כ בסוף] ר"ש בר נתן משמיה דר' אבא בר חנינא מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו ר' יוחנן א"ר חייא בר אבא לא העבירו אלא גער בו א"ר ירמיה ובלבד דלא לעביד כהדין חזרינא אלא כל עצמותיו, ופי' בערוך בערך חזר הצב למינהו בתרגום ירושלמי חזרינא וכשהוא שוחה שוחה ממתניו וראשו עומד ממתניו כברייתו זקיף כחיויא. בסוף פ"ק דב"ק אמרי' שדרו של אדם לאחר שבעים שנה נעשה נחש והוא דלא כרע במודים, והיינו מדה כנגד מדה שהיה לו לכרוע ולזקוף כנחש במודים והוא לא עשה כן יעשה נחש: | ||
והילכתא כרבה. דאמר המלך | '''והילכתא כרבה.''' דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט, בלאו האי פיסקא קיי"ל [כרבה] דרבה ורב יוסף הלכה כרבה אלא משום דר' אלעזר קאמר אמר האל הקדוש יצא (אז) [לכן] הוצרך לפסוק כרבה (ואם) [דאם] לא אמר מחזירין מדקאמר ר' אלעזר אפילו לא אמר האל הקדוש יצא מכלל דלרב אפילו בדיעבד לא יצא ורבה סבירא ליה כרב וכן זכרנו ומי כמוך וכתוב לחיים ובספר חיים שמוסיפין בעשרת ימי תשובה אם לא אמר מחזירין אותו בין ביחיד בין בצבור דמשנה הוא ממטבע ברכות ואם מסופק הוא אם הזכירו אם לאו יחזור ויתפלל דאמרי' בירושלמי דתענית פ"ק תניא התפלל ואינו יודע אם הזכיר אם לאו כל ל' יום חזקה מה שלמוד הוא מזכיר מכאן ואילך מה שהוא צריך הוא מזכיר גבי משיב הרוח ומוריד הגשם וה"ה לכל שאר דברים: | ||
בקשו לקבוע פרשת בלק | '''{{עוגן1|בקשו}} לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע.''' ירושלמי מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום, ר' סימון אומר מפני שכתוב בהם שכיבה וקימה, ר' לוי אומר מפני שעשרת הדברות כלולים בהם וכו' כדאיתא התם: | ||
'''{{עוגן1|זו}} דעת צדוקית.''' והאי נמי בכלל עבודת כוכבים היא וליכא אלא חמשה דברים: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־03:41, 21 בדצמבר 2023
תוספות הרא"ש 
ברכות יב ב
כי כרע כרע כחיזרא. פי' בערוך (ערך חזר ב') בשם רב האי גאון חיזרא הוא אחד ממיני קוצין שמצויין בבבל וקורין אותן אלחז"ר וכשכורע לא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד אלא יכוין את ראשו כאגמון ויכרע, ירושלמי תני רבי חלפתא בר שאול הכל שוחין עם ש"ץ בהודאה ור' זירא אמר בלבד במודים [כלומר וא"צ שישחה ג"כ בסוף] ר"ש בר נתן משמיה דר' אבא בר חנינא מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו ר' יוחנן א"ר חייא בר אבא לא העבירו אלא גער בו א"ר ירמיה ובלבד דלא לעביד כהדין חזרינא אלא כל עצמותיו, ופי' בערוך בערך חזר הצב למינהו בתרגום ירושלמי חזרינא וכשהוא שוחה שוחה ממתניו וראשו עומד ממתניו כברייתו זקיף כחיויא. בסוף פ"ק דב"ק אמרי' שדרו של אדם לאחר שבעים שנה נעשה נחש והוא דלא כרע במודים, והיינו מדה כנגד מדה שהיה לו לכרוע ולזקוף כנחש במודים והוא לא עשה כן יעשה נחש:
והילכתא כרבה. דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט, בלאו האי פיסקא קיי"ל [כרבה] דרבה ורב יוסף הלכה כרבה אלא משום דר' אלעזר קאמר אמר האל הקדוש יצא (אז) [לכן] הוצרך לפסוק כרבה (ואם) [דאם] לא אמר מחזירין מדקאמר ר' אלעזר אפילו לא אמר האל הקדוש יצא מכלל דלרב אפילו בדיעבד לא יצא ורבה סבירא ליה כרב וכן זכרנו ומי כמוך וכתוב לחיים ובספר חיים שמוסיפין בעשרת ימי תשובה אם לא אמר מחזירין אותו בין ביחיד בין בצבור דמשנה הוא ממטבע ברכות ואם מסופק הוא אם הזכירו אם לאו יחזור ויתפלל דאמרי' בירושלמי דתענית פ"ק תניא התפלל ואינו יודע אם הזכיר אם לאו כל ל' יום חזקה מה שלמוד הוא מזכיר מכאן ואילך מה שהוא צריך הוא מזכיר גבי משיב הרוח ומוריד הגשם וה"ה לכל שאר דברים:
בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע. ירושלמי מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום, ר' סימון אומר מפני שכתוב בהם שכיבה וקימה, ר' לוי אומר מפני שעשרת הדברות כלולים בהם וכו' כדאיתא התם:
זו דעת צדוקית. והאי נמי בכלל עבודת כוכבים היא וליכא אלא חמשה דברים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |