משנה/כתובות/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(גירסאות) |
(הוספת הערות מכת"י קאופמן) |
||
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{עוגןמ|א}} {{הערה|במשניות שבבבלי "בתולה נשאת '''ליום הרביעי''' ואלמנה '''ליום החמישי''' שפעמים בשבת".}}בתולה נשאת ביום רביעי ואלמנה ביום חמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין: | |||
{{עוגןמ|ב}} בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה. בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים: הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות {{הערה|במשניות שבבבלי "פחותות '''מבנות''' שלש שנים".}}מבת שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולין: | |||
{{עוגןמ|ב}} בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה. בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים: הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות {{הערה| | |||
{{עוגןמ|ג}} הגדול שבא על הקטנה וקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה: | {{עוגןמ|ג}} הגדול שבא על הקטנה וקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה: | ||
{{עוגןמ|ד}} בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על {{הערה| | {{עוגןמ|ד}} בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על {{הערה|במשניות שבבבלי "יתירות על '''בנות''' שלש שנים".}}בת שלש שנים ויום אחד כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין: | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ה}} האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתיחד עמה. אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהן כתובתה מנה. {{הערה|במשניות שבבבלי "מנה '''בית''' דין" (בלי ו').}}ובית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים: | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ו}} הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדך והלה אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. רבי יהושע אומר {{הערה|בכת"י קאופמן הגרסה: '''אינה נאמנת, ולא מפיה...'''}}לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה: | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ז}} היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי {{הערה|במשניות שבבבלי "הרי '''זו''' בחזקת".}}היא בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה: | ||
{{עוגןמ|י}} | {{עוגןמ|ח}} {{הערה|במשניות שבבבלי "ראוה מדברת עם אחד '''ואמרו לה''' מה טיבו של '''איש''' זה איש פלוני וכהן הוא" (ללא תיבת '''בשוק'''); ובכת"י קאופמן הגרסה: "ראוה מדברת עם אחד, מה טיבו שלזה" (ללא '''בשוק, אמרו לה''').}}ראוה מדברת עם אחד בשוק אמרו לה מה טיבו של זה – איש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה: | ||
{{ | {{עוגןמ|ט}} היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה {{הערה|במשניות שבבבלי "מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא" (ללא תיבת '''אמרה''').}}אמרה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת מעוברת {{הערה|במשניות שבבבלי "מעוברת '''לנתין ולממזר''' עד" (ללא תיבת '''או''').}}מנתין או ממזר עד שתביא ראיה לדבריה: | ||
{{ | {{עוגןמ|י}} אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים{{הערה|בכת"י קאופמן ליתא תיבת '''מים'''.}} מן העין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב אנשי {{הערה|במשניות שבבבלי "אנשי העיר" (ללא תיבת '''אותה'''), ובכת"י קאופמן ליתא גם תיבת '''אנשי''', אלא הגרסה "אם רוב העיר".}}אותה העיר משיאים לכהונה הרי זו תינשא לכהונה: | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־00:12, 13 ביולי 2023
מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) [1]בתולה נשאת ביום רביעי ואלמנה ביום חמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין:
(ב) בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה. בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים: הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות [2]מבת שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולין:
(ג) הגדול שבא על הקטנה וקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה:
(ד) בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על [3]בת שלש שנים ויום אחד כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין:
(ה) האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתיחד עמה. אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהן כתובתה מנה. [4]ובית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים:
(ו) הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדך והלה אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. רבי יהושע אומר [5]לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה:
(ז) היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי [6]היא בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה:
(ח) [7]ראוה מדברת עם אחד בשוק אמרו לה מה טיבו של זה – איש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה:
(ט) היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה [8]אמרה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת מעוברת [9]מנתין או ממזר עד שתביא ראיה לדבריה:
(י) אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים[10] מן העין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב אנשי [11]אותה העיר משיאים לכהונה הרי זו תינשא לכהונה:
- ↑ במשניות שבבבלי "בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת".
- ↑ במשניות שבבבלי "פחותות מבנות שלש שנים".
- ↑ במשניות שבבבלי "יתירות על בנות שלש שנים".
- ↑ במשניות שבבבלי "מנה בית דין" (בלי ו').
- ↑ בכת"י קאופמן הגרסה: אינה נאמנת, ולא מפיה...
- ↑ במשניות שבבבלי "הרי זו בחזקת".
- ↑ במשניות שבבבלי "ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה איש פלוני וכהן הוא" (ללא תיבת בשוק); ובכת"י קאופמן הגרסה: "ראוה מדברת עם אחד, מה טיבו שלזה" (ללא בשוק, אמרו לה).
- ↑ במשניות שבבבלי "מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא" (ללא תיבת אמרה).
- ↑ במשניות שבבבלי "מעוברת לנתין ולממזר עד" (ללא תיבת או).
- ↑ בכת"י קאופמן ליתא תיבת מים.
- ↑ במשניות שבבבלי "אנשי העיר" (ללא תיבת אותה), ובכת"י קאופמן ליתא גם תיבת אנשי, אלא הגרסה "אם רוב העיר".